פרויקט מובל ים סוף ים המלח
השר לפיתוח איזורי, רוני מילוא, בשיתוף עם שר הפיתוח הירדני, באסם עוודאלה, יכריזו במהלך ועידת כדור הארץ, שתתקיים ביוהנסבורג בסוף החודש, על פרויקט מובל ים סוף ים המלח. על פי התוכנית, יושקעו בפרויקט 5-2 מיליארד דולר, והוא יכלול מובל מים באורך של כ-350 ק"מ, שיקשר בין מפרץ אילת למרכז ים המלח, ויוליך כ-1.5 מיליארד מ"ק מי ים, פי 4 מהכמות הזורמת במוביל הארצי, וכן מיתקני התפלה בצד הירדני. לדברי מילוא,זהו פרויקט סביבתי ראשון משותף לשתי המדינות. לפי שעה, הביע הבנק העולמי נכונות להשתתף בפרויקט, וכן מדינות אירופה ויפאן. בין התומכים בפרויקט - המלך עבדאללה מירדן ונשיא ארה"ב לשעבר, ביל קלינטון. שר החוץ, שמעון פרס, הודיע שבכוונתו לכנס ועידה בינלאומית שתרתם לפרויקט. מטרת המובל, כפי שהוגדרה על ידי שתי המדינות, היא להציל את ים המלח, שמפלסו ירד במהלך השנים האחרונות בכ-30 מ´ - כ-1.2 מ´ בכל שנה, כתוצאה משאיבת יתר של מי הירדן והירמוך, המבוצעת על ידי סוריה, ישראל וירדן, והימצאות מפעלי האשלג לחופיו. במקביל, מבקשים הירדנים לנצל את התעלה כדי להוליך מים למטרות התפלה באיזור העיר כארכ וים המלח. על פי התוכנית, השבת המים לים המלח תסייע להתגבר על תופעת הבולענים, חורים הנפערים בקרקע ומהווים סכנה בטיחותית קשה, וכן תסיר את הסכנה להתמוטטות מלונות ים המלח. בין המתנגדים לפרויקט - ארגון ידידי כדור הארץ, שלטענתו ההכרזה על הפרויקט נעשית בטרם הנושא נבדק לעומק. לדברי מנכ"ל הארגון, עו"ד גדעון ברומברג, הוא מברך על כל פעולה שיש עימה שיתוף פעולה בין מדינות, אולם לפני יציאה לפרויקט שהוא מבחינת שינוי סדרי עולם, יש לבחון את השפעתו על שורה ארוכה של נושאים, בין השאר השפעת השאיבה המוגברת על מפרץ אילת ועל שוניות האלמוגים שבו; ההשפעות הצפויות על הערבה, כגון חלחול מי המובל למי התהום ושינוי הלחות באוויר; ההשפעה על ההרכב הכימי של ים המלח וכתוצאה מכך על הפקת המינרלים, והשפעה על תכונותיו הייחודיות כאתר מרפא. לדברי מנהל המכון הגיאולוגי, ד"ר עמוס ביין, הפרויקט נמצא בשלבים של בדיקה עקרונית, כאשר שתי המדינות פועלות במשותף ליצירת קונסורציום בינלאומי, שבו יהיו שותפות גם חברות ההתפלה, ובעזרתו ניתן יהיה לבצע בדיקות ואולי אף לבצע את הפרויקט. "לתעלה יש פוטנציאל להחזיר את מצב ים המלח לקדמותו", אומר ביין, "ולהוות גשר לשלום בין שני הצדדים, שיש להם, בין השאר, תוכניות להקים עשרות אלפי חדרי מלון באיזור". לדבריו, הירדנים רואים בתעלה אפשרות להציל את מאזן המים שלהם, שנמצא במחסור חמור. עוד אומר ביין, שבעבר בחנה את הפרויקט חברת הרזה האיטלקית, שתמכה בו. הירדנים קיבלו את המסקנות, אך ישראל דחתה אותן, בטענה שהעבודה לא היתה מעמיקה מספיק. ביין מסכים, שמדובר בשינוי סדרי בראשית, וכי יש צורך לבצע בדיקות מעמיקות לפני אישור הפרויקט. לדבריו, המכון בונה מיתקן הדמיה, בעזרתו ניתן לבחון את השפעת מי הים על מי ים המלח, אך טרם נפתח הליך בדיקה מסודר.
השר לפיתוח איזורי, רוני מילוא, בשיתוף עם שר הפיתוח הירדני, באסם עוודאלה, יכריזו במהלך ועידת כדור הארץ, שתתקיים ביוהנסבורג בסוף החודש, על פרויקט מובל ים סוף ים המלח. על פי התוכנית, יושקעו בפרויקט 5-2 מיליארד דולר, והוא יכלול מובל מים באורך של כ-350 ק"מ, שיקשר בין מפרץ אילת למרכז ים המלח, ויוליך כ-1.5 מיליארד מ"ק מי ים, פי 4 מהכמות הזורמת במוביל הארצי, וכן מיתקני התפלה בצד הירדני. לדברי מילוא,זהו פרויקט סביבתי ראשון משותף לשתי המדינות. לפי שעה, הביע הבנק העולמי נכונות להשתתף בפרויקט, וכן מדינות אירופה ויפאן. בין התומכים בפרויקט - המלך עבדאללה מירדן ונשיא ארה"ב לשעבר, ביל קלינטון. שר החוץ, שמעון פרס, הודיע שבכוונתו לכנס ועידה בינלאומית שתרתם לפרויקט. מטרת המובל, כפי שהוגדרה על ידי שתי המדינות, היא להציל את ים המלח, שמפלסו ירד במהלך השנים האחרונות בכ-30 מ´ - כ-1.2 מ´ בכל שנה, כתוצאה משאיבת יתר של מי הירדן והירמוך, המבוצעת על ידי סוריה, ישראל וירדן, והימצאות מפעלי האשלג לחופיו. במקביל, מבקשים הירדנים לנצל את התעלה כדי להוליך מים למטרות התפלה באיזור העיר כארכ וים המלח. על פי התוכנית, השבת המים לים המלח תסייע להתגבר על תופעת הבולענים, חורים הנפערים בקרקע ומהווים סכנה בטיחותית קשה, וכן תסיר את הסכנה להתמוטטות מלונות ים המלח. בין המתנגדים לפרויקט - ארגון ידידי כדור הארץ, שלטענתו ההכרזה על הפרויקט נעשית בטרם הנושא נבדק לעומק. לדברי מנכ"ל הארגון, עו"ד גדעון ברומברג, הוא מברך על כל פעולה שיש עימה שיתוף פעולה בין מדינות, אולם לפני יציאה לפרויקט שהוא מבחינת שינוי סדרי עולם, יש לבחון את השפעתו על שורה ארוכה של נושאים, בין השאר השפעת השאיבה המוגברת על מפרץ אילת ועל שוניות האלמוגים שבו; ההשפעות הצפויות על הערבה, כגון חלחול מי המובל למי התהום ושינוי הלחות באוויר; ההשפעה על ההרכב הכימי של ים המלח וכתוצאה מכך על הפקת המינרלים, והשפעה על תכונותיו הייחודיות כאתר מרפא. לדברי מנהל המכון הגיאולוגי, ד"ר עמוס ביין, הפרויקט נמצא בשלבים של בדיקה עקרונית, כאשר שתי המדינות פועלות במשותף ליצירת קונסורציום בינלאומי, שבו יהיו שותפות גם חברות ההתפלה, ובעזרתו ניתן יהיה לבצע בדיקות ואולי אף לבצע את הפרויקט. "לתעלה יש פוטנציאל להחזיר את מצב ים המלח לקדמותו", אומר ביין, "ולהוות גשר לשלום בין שני הצדדים, שיש להם, בין השאר, תוכניות להקים עשרות אלפי חדרי מלון באיזור". לדבריו, הירדנים רואים בתעלה אפשרות להציל את מאזן המים שלהם, שנמצא במחסור חמור. עוד אומר ביין, שבעבר בחנה את הפרויקט חברת הרזה האיטלקית, שתמכה בו. הירדנים קיבלו את המסקנות, אך ישראל דחתה אותן, בטענה שהעבודה לא היתה מעמיקה מספיק. ביין מסכים, שמדובר בשינוי סדרי בראשית, וכי יש צורך לבצע בדיקות מעמיקות לפני אישור הפרויקט. לדבריו, המכון בונה מיתקן הדמיה, בעזרתו ניתן לבחון את השפעת מי הים על מי ים המלח, אך טרם נפתח הליך בדיקה מסודר.