פרופורציות

[בומט]

פרופורציות

קרה לי היום משהו לא נעים. משהו שכרוך בעוגמת נפש רבה. מאז אותו אירוע אני מסתובבת עם מצב רוח ירוד, כאילו קרה אסון (וזה לא!). רוצה לברוח ולהתחבא מעצמי ומהעולם, רוצה לצעוק, רוצה לא להשלים עם הדבר, לעיתים עוברת גם מחשבה לפגוע בעצמי.
איך לומדים לקבל דברים בפרופורציות המתאימות בלי להישבר מהם?

 

[אופירA]

דברי אל עצמך הרבה - בלב, בקול רם

אמרי לעצמך שזו רק הרגשה, באמת לא קרה אסון כל כך נורא.
ספרי לעצמך שזה לא עוגמת נפש כל כך רבה. שהכל בסדר.
שאת מקבלת את עצמך עם החולשות שלך. שאינך נבוכה כל כך מחולשותייך. שלכל בני האדם יש חולשות, פאדיחות, בושות וכד' (בהתאם למה שקרה).
שאת לא צריכה להתחבא, לא עברת שום חווייה נוראה ואיומה. שאת חיובית ולא מגיעה לך פגיעה. שמותר לטעות (שוב, בהתאם למה שקרה).
הדיבור הזה התמידי בכל פעם יחלחל לרגש, וישפיע על הפרופורציות.

 

[בומט]

תודה אופירה. אני אנסה.

 

[מותשתפיזית נפשית]

פאדיחה בתחום אחד ...

לא להשליך על כל תחומי החיים אם טעית במקום אחד...

 

[בומט]

כן... ככה זה נראה. תודה.

 

[חלי שניר1]

פרופורציות

שלום בומט,
ראשית, אני מצטרפת לכל מה שכתבו לך כאן לפני.
בנוסף, אני רוצה להזכיר לך שלכולנו זה קורה: אנחנו עושים משהו ובלי להתכוון יוצא מזה רע.
את כותבת בעצמך שזה לא באמת אסון, ורק צריכה להזכיר לך את זה: אז קרה, לא נעים אבל לא אסון, זה קורה לכולם וכפי שכבר נכתב: העיתון של אתמול טוב רק כדי לעטוף דגים, כלומר: בעוד זמן קצר אף אחד כבר לא יזכור את זה כי יהיו עניינים חדשים.
חכי שבוע ותראי שמה שקרה כבר לא מעניין אף אחד.

 

[בומט]

תודה חלי

מדובר בבחירה שגויה שבעלי ואני עשינו לפני זמן מה, ואנו צריכים לשלם את המחיר (תרתי משמע) עליה.
&nbsp
&nbsp

 

[שחר חרישי]

מה שעוזר לי - הוא להסיח את הדעת בכח

כשאני מגיעה למסקנה שהתגובה שלי מופרזת יחסית לארוע, אבל ההבנה הזאת *לא עוזרת לי להפסיק להרגיש ככה*, אני מבינה שעכשיו הבעיה הופכת להיות הרגש עצמו, לא האירוע שקרה. ומנסה לפעול על הרגש הזה - באמצעות התנתקות מוחלטת ממה שגרם לו, הסחת דעת. פניה לתחום פעילות שונה, כניסה לפעילות אינטנסיבית כלשהי, שהיה בחברה. כל מה שצריך כדי ליצור נתק מחשבתי מהנושא, ובעקבותיו תבוא עם היכולת להרפות רגשית...

 

[בומט]

רעיון טוב! תודה.

 

[מישהי1632]

מכירה את ההרגשה היטב,

ספורט ואחריו שינה טובה. לצאת מהבית.
לאכול משהו שאת אוהבת (לא מומלץ אבל עוזר...)
מקווה שאת מרגישה יותר טוב.

 

[בומט]

היום אני יותר בטוב. תודה.

 

[מירי קולר]

פרופורציות

ערב טוב
מעניין לקרוא את ההתכתבות הקבוצתית המצליחה, להערכתי, לסייע, לתת עצות טובות ובעיקר לא להשאיר את האדם לבד עם השאלה. אני קוראת למה שאת, בומט, מתארת "עקרון הדומינו" זה כמו אותו משחק בו מסדרים את הקוביות בשורה ודחיפה קלה של קוביה אחת גורמת לכל ליפול. האם את יכולה לדבר עם עצמך ולומר שדבר אחד אינו קשור לשני ושאין צורך מכל דבר להפוך למשהו כוללני כל כך? הקושי שאת מתארת ניתן לטיפול ולשינוי. שיהיה לך בהצלחה

 

[בומט]

תודה