"פרח?את לבד?" ../images/Emo39.gif
* הנה הגיע סופ"ש את חושבת לעצמך. 19:00- עוד מהעבודה מתקשרת לחברות שלא תצטרכנה יותר מידי תחנונים ויאללה יוצאים.. הערב מגיע, קובעים לאן,מתי, מי באה ואיך, מחליפים את הפיגמה בג'ינס וגופיה, את הקוקו בתלתלים שובבים, את העייפות באיפור וקדימה לחגוג!!! חצות.נכנסתן למועדון בקלות. נו ברור שתיכנסו -אתן 3 בנות חינניות וחייכניות וחוץ מזה כולם כאן כבר מכירים אתכן. שעה וחצי מאוחר יותר,כשהאלכוהול יושב חזק בדם,בראש ובכל האוירה סביב, אתן יושבות ,רוקדות וצוחקות. זאת עושה עניים להוא, זאת מתביישת מההיא ורק את מדברת עם הDJ ההוא שתמיד מחייך אלייך ומעשיר את היום שלך עם כל המוסיקה שבעולם, כשלפתע ניגש אליך בחור: "אני מסתכל עליך מתחילת הערב, אפשר להכיר אותך?" את מגמגמת, מסמיקה, מחפשת סיבות להגיד לו להתחפף ולא מוצאת.. הוא מתעקש: "'שמעי- אני לא ניגש לכל אחת, את נראית לי מיוחדת,לודעת משו בעניים, בחיוך.. אני יואב, ואת?" הוא מוכר בזול ואת,היקרה, קונה... בפועל את יודעת שזה הכיס האחורי של הג'ינס שקרץ לו ולא העניים שלך וזה המחשוף בגופיה שהאיר לו את היום ולא החיוך הגדול שלך, אבל יאללה ,שתית, והוא חמוד והחברות כבר בזוגות ומה כבר יכול לקרות?? * כעבור 3 חודשים הנה שוב ושוב ושוב מגיע סופ"ש."לעזאזל, לאן עפים החיים" את חושבת לעצמך? -19:00 עוד מהעבודה את מתקשרת ליואב, לבדוק אם יש משחק בערב, אם החבר'ה באים ואם הוא צריך אותך בסביבה או שלצערך הוא בכלל פנוי הערב ובא איתכן.. לא.יש משחק..כן.את משוחררת.. את מתקשרת לחברות וקובעים לצאת. הערב מגיע. את מתקלחת, מחליפה את המגבת בג'ינס וגופיה, את הקוקו בחלק ופוני, על העייפות וכאב הראש את מכסה בהרבה איפור ויאללא! את רוצה לצאת! החברות אמורות לאסוף אותך.. פתאום הוא נכנסלחדר, 185 ס"מ של עוצמה, מעביר בך מבט חרמן ומצמרר ושורק.."את הולכת למצוא חתן?" את מגמגמת,מסמיקה.. "התכניות השתנו. חכי לי, אני בא" הוא קובע. את מחפשת תירוצים: "חברות שלי תכף בחוץ וקבענו רק בנות ו..ו..." אבל הוא בשלו: "תודיעי להן שנבוא עם האוטו, אני הולך להתקלח, את בנתיים תחליפי את הג'ינס הזה- הוא צמוד מידי והגופיה פתוחה מידי ולמה את צריכה איפור? אני יודע איך את נראית בלי! קיצר-לכי להתארגן פרח".. את בהלם, אבל במחשבה שניה אולי הוא צודק.. מה? כבר יש לך חבר למה הג'ינס צריך להיות כ"כ מחמיא.. ולמה איפור באמת? מה חשבת לעצמך? את סתם מתגרה..מחפשת צומי.. את הולכת להחליף, את תעשי את הגבר המדהים שלך גאה ולא מובך,"אני לא איזו פריחה והוא לא מהשכונה, רוצה טייס? תתנהגי בהתאם!" את חושבת לעצמך בחיוך ונעמדת בעוז מול הארון.. שעה וחצי מאוחר יותר, החברות כבר מזמן שם, מעופפות בענני אלכוהול כראוי ליופיין וגילן ואת בבית מול המראה.. את הסתירה שלו והדמעות שלך ימחק האיפור, אבל איך לעזאזל מוחקים את כל העלבון שמרוח לך על המצח?? הוא נכנס בעדנה לחדר, מתקרב, מלטף אותך באותה היד שניתצה את עולמך ותמימותך לפני כמה רגעים ושואל: "נרגעת?" את מהנהנת. "מטומטמת!!" את חושבת לעצמך.. "זה הכל באשמתך, מה עבר לך בראש להחליף את הג'ינס במיני? את באמת סתומה לפעמים! אולי אפילו הגיעה לך הסתירה הזאת! איך הצלחת לגרום לבחור שכולם אוהבים לשנוא אותך??"...והוא מצידו, כאילו שומע את המחשבות שלך: "טוב,עכשיו בלי כל האיפור והשטויות את נראית בנאדם,הילדה שאני אוהב, שנצא?".. כן,נצא.. אז אתם נכנסים למועדון בקלות כי אתם זוג יפה,הוא חינני את חייכנית, ובכלל-כולם כבר מכירים אתכם. החברות צדות חום מזדמן על הבר, את מרימה עניים רק לרגע, מנידה ראש בחיוך כבוש והעניים חוזרות לספור כמה בדלי סיגריות נחים, דרוכים ומבוזים על הרצפה. את מוצאת בזה הגיון- הם עשו את שלהם,הם יכולים ללכת. הוא מזמין לו לשתות את הולכת לחבק את הDJ -להתלות עליו- על האיש שיש לו את כל המוסיקה שבעולם.. כשלפתע יואב ניגש אליך: "אני מתוסכל ממך כבר מתחילת הערב, אני כבר לא מכיר אותך!?" את מגמגמת,מסמיקה, מחפשת סיבות להגיד לו להתחפף ולא מוצאת.. הוא מתעקש: "'שמעי אני לא נלחם על כל אחת, את שלי כי את מיוחדת,לודע משו בנגישות שלך והגוף הזה, את עם גברים לא מתערבבת יותר.. גברים רוצים רק דבר אחד.. הוא יקשקש לך על עניים וחיוכים אבל הוא רק רוצה לזיין לך ת'צורה! קפיש?" הוא מוכר בזול ואת משלמת ביוקר ... בפועל את יודעת שזו האהבה שלו לעצמו שמטריפה אותו ולא אהבתו אליך.. ואת יודעת שעל האגו הענק שלו הוא שומר ולא על הלב הקטן שלך..אבל יאללה ,הוא שתה, והוא יואב הטייס המיוחס, והחברות כבר בזוגות ומה כבר יכול לקרות שעוד לא קרה?? מקוה שתהנו לונה
* הנה הגיע סופ"ש את חושבת לעצמך. 19:00- עוד מהעבודה מתקשרת לחברות שלא תצטרכנה יותר מידי תחנונים ויאללה יוצאים.. הערב מגיע, קובעים לאן,מתי, מי באה ואיך, מחליפים את הפיגמה בג'ינס וגופיה, את הקוקו בתלתלים שובבים, את העייפות באיפור וקדימה לחגוג!!! חצות.נכנסתן למועדון בקלות. נו ברור שתיכנסו -אתן 3 בנות חינניות וחייכניות וחוץ מזה כולם כאן כבר מכירים אתכן. שעה וחצי מאוחר יותר,כשהאלכוהול יושב חזק בדם,בראש ובכל האוירה סביב, אתן יושבות ,רוקדות וצוחקות. זאת עושה עניים להוא, זאת מתביישת מההיא ורק את מדברת עם הDJ ההוא שתמיד מחייך אלייך ומעשיר את היום שלך עם כל המוסיקה שבעולם, כשלפתע ניגש אליך בחור: "אני מסתכל עליך מתחילת הערב, אפשר להכיר אותך?" את מגמגמת, מסמיקה, מחפשת סיבות להגיד לו להתחפף ולא מוצאת.. הוא מתעקש: "'שמעי- אני לא ניגש לכל אחת, את נראית לי מיוחדת,לודעת משו בעניים, בחיוך.. אני יואב, ואת?" הוא מוכר בזול ואת,היקרה, קונה... בפועל את יודעת שזה הכיס האחורי של הג'ינס שקרץ לו ולא העניים שלך וזה המחשוף בגופיה שהאיר לו את היום ולא החיוך הגדול שלך, אבל יאללה ,שתית, והוא חמוד והחברות כבר בזוגות ומה כבר יכול לקרות?? * כעבור 3 חודשים הנה שוב ושוב ושוב מגיע סופ"ש."לעזאזל, לאן עפים החיים" את חושבת לעצמך? -19:00 עוד מהעבודה את מתקשרת ליואב, לבדוק אם יש משחק בערב, אם החבר'ה באים ואם הוא צריך אותך בסביבה או שלצערך הוא בכלל פנוי הערב ובא איתכן.. לא.יש משחק..כן.את משוחררת.. את מתקשרת לחברות וקובעים לצאת. הערב מגיע. את מתקלחת, מחליפה את המגבת בג'ינס וגופיה, את הקוקו בחלק ופוני, על העייפות וכאב הראש את מכסה בהרבה איפור ויאללא! את רוצה לצאת! החברות אמורות לאסוף אותך.. פתאום הוא נכנסלחדר, 185 ס"מ של עוצמה, מעביר בך מבט חרמן ומצמרר ושורק.."את הולכת למצוא חתן?" את מגמגמת,מסמיקה.. "התכניות השתנו. חכי לי, אני בא" הוא קובע. את מחפשת תירוצים: "חברות שלי תכף בחוץ וקבענו רק בנות ו..ו..." אבל הוא בשלו: "תודיעי להן שנבוא עם האוטו, אני הולך להתקלח, את בנתיים תחליפי את הג'ינס הזה- הוא צמוד מידי והגופיה פתוחה מידי ולמה את צריכה איפור? אני יודע איך את נראית בלי! קיצר-לכי להתארגן פרח".. את בהלם, אבל במחשבה שניה אולי הוא צודק.. מה? כבר יש לך חבר למה הג'ינס צריך להיות כ"כ מחמיא.. ולמה איפור באמת? מה חשבת לעצמך? את סתם מתגרה..מחפשת צומי.. את הולכת להחליף, את תעשי את הגבר המדהים שלך גאה ולא מובך,"אני לא איזו פריחה והוא לא מהשכונה, רוצה טייס? תתנהגי בהתאם!" את חושבת לעצמך בחיוך ונעמדת בעוז מול הארון.. שעה וחצי מאוחר יותר, החברות כבר מזמן שם, מעופפות בענני אלכוהול כראוי ליופיין וגילן ואת בבית מול המראה.. את הסתירה שלו והדמעות שלך ימחק האיפור, אבל איך לעזאזל מוחקים את כל העלבון שמרוח לך על המצח?? הוא נכנס בעדנה לחדר, מתקרב, מלטף אותך באותה היד שניתצה את עולמך ותמימותך לפני כמה רגעים ושואל: "נרגעת?" את מהנהנת. "מטומטמת!!" את חושבת לעצמך.. "זה הכל באשמתך, מה עבר לך בראש להחליף את הג'ינס במיני? את באמת סתומה לפעמים! אולי אפילו הגיעה לך הסתירה הזאת! איך הצלחת לגרום לבחור שכולם אוהבים לשנוא אותך??"...והוא מצידו, כאילו שומע את המחשבות שלך: "טוב,עכשיו בלי כל האיפור והשטויות את נראית בנאדם,הילדה שאני אוהב, שנצא?".. כן,נצא.. אז אתם נכנסים למועדון בקלות כי אתם זוג יפה,הוא חינני את חייכנית, ובכלל-כולם כבר מכירים אתכם. החברות צדות חום מזדמן על הבר, את מרימה עניים רק לרגע, מנידה ראש בחיוך כבוש והעניים חוזרות לספור כמה בדלי סיגריות נחים, דרוכים ומבוזים על הרצפה. את מוצאת בזה הגיון- הם עשו את שלהם,הם יכולים ללכת. הוא מזמין לו לשתות את הולכת לחבק את הDJ -להתלות עליו- על האיש שיש לו את כל המוסיקה שבעולם.. כשלפתע יואב ניגש אליך: "אני מתוסכל ממך כבר מתחילת הערב, אני כבר לא מכיר אותך!?" את מגמגמת,מסמיקה, מחפשת סיבות להגיד לו להתחפף ולא מוצאת.. הוא מתעקש: "'שמעי אני לא נלחם על כל אחת, את שלי כי את מיוחדת,לודע משו בנגישות שלך והגוף הזה, את עם גברים לא מתערבבת יותר.. גברים רוצים רק דבר אחד.. הוא יקשקש לך על עניים וחיוכים אבל הוא רק רוצה לזיין לך ת'צורה! קפיש?" הוא מוכר בזול ואת משלמת ביוקר ... בפועל את יודעת שזו האהבה שלו לעצמו שמטריפה אותו ולא אהבתו אליך.. ואת יודעת שעל האגו הענק שלו הוא שומר ולא על הלב הקטן שלך..אבל יאללה ,הוא שתה, והוא יואב הטייס המיוחס, והחברות כבר בזוגות ומה כבר יכול לקרות שעוד לא קרה?? מקוה שתהנו לונה
