פרח בר.

[Michallllllllll]

פרח בר.

הוא עומד לו לבד בין שאר הפרחים שמדברים וצוחקים ורק הוא משפיל מבטו או בוהה לצדדים.. מעביר הוא אט בין עלי כותרתו את הרהוריו הקשים. הפחדים שלא מרפים, הזכרונות ששורפים ועדיין עושים לו גוש בגרון.. רוצה לגעת אבל בטוח.שינגעו בו נעים כן הוא חושב שהוא כבר מסכים. אבל איך יוצאים ממעגל הכבלים?? וכמה שזה נשמע מוזר יש לפרח הבר הזה מחר תור בתה"ש ב8 בבוקר כדי שיאכל.והוא כ"כ מפחד לו לבד עכשיו,פרח הבר..אולי כי הוא יודע בתוך הראש שהאוכל זה הסמפטום של הכאב. ואיך זה יכול לעזור??? מיכל.

 

[בובת פורצלן]

הפרח רוצה לגדול

שיזינו אותו. הפרח שלך רוצה שיזינו אותו. אבל במה? מתוך העציץ במרפסת, הוא מביט בפרחי הגינה, והנה מי זו שם? מתוך הבית אמא מתקרבת- עם כף מלאה דשן קומפוסט של כימיקלים, והוא רוצה רק מים(יסוד הרגש), וחמימות של שמש נעימה... הפרח קובע לו תור לגנן (אולי משם תבוא הישועה...) הפרח שלך רוצה לגדול. ושיהיה לו בהצלחה...

 

[Michallllllllll]

תודה בובת פורצלן

 

[Michallllllllll]

בבקשה למחוק קשה לי פתאום עם

היותר מידי חושפנות.. למחוק.בבקשה!

 

[ב ן ח ו ר י ן]

שלחתי לך מסר

את יודעת, לא מתים מחשיפה, אנחנו כאן כדי להיחשף על מנת להתמודד ולנצח, על מנת ליצור-אבל אם מאוד תתעקשי, אני אמחוק וחבל.

 

[ליטליסטית]

אני חושבת ש

את מעבירה ביצירה את הכאב שלך באכילה, את הרצון שלך להיות נאהבת ושיקבלו אותך. האוכל [או הכאב כמו שאת קוראת לו], יכול לעזור רק בכך שתצאי מהפרעת אכילה זו או אחרת. בכאב הנפשי, שעליו בעצם דיברת, הוא רק גורם למצב להיות יותר גרוע.