פרטי
אני יושב בחוף הים ,במקום בוא ישבנו תמיד מדורה קטנה,ים אינסופי וכל השמיים שאפשר הרבה הרבה כוכבים ,זוכרת שקראנו אחד בשמך..בשבילי את כולם. קפה על האש..סיגריה שקטה של לילה, חשבתי עלינו את יודעת איך לוקח לי יותר זמן כדי להבין דברים,והנה סוף סוף הבנתי שאין אנחנו יותר,ופתאום ירדו לי דמעות ככה התגלגלו להן על הפנים כאילו שאני לא חלק מהעניין, לאט לאט משהו בי נפתח והשתחרר הבנתי שאני חייב לשחרר אותך,אותי אז הנה אני כותב מכתב פרידה מימני וממך האש שנתנה לי קפה אמיתי תקח בתמורה את המחשבות שלי היא תקח את האיש הישן שהייתי , האיש שלך אני זורק לאש את הפתח הצר שנותר לחיבור לחיבוק אני זורק את הכבלים שכבלו אותך אלי אני זורק את הכבלים שכבלו אותי אלייך אני מוותר לתמיד על הרצון שלי ברוחך ,בגופך אני זורק את הקרבה האינטימית,את האהבה ,ואת מעשה האהבה שביננו. אני זורק את הימים הרעים את הימים הטובים אני שומר לעצמי(תמונה של סיני קופצת לראש) אני זורק את האני הישן לאש בכאב ובפחד זאת הדרך היחידה שלי להמשיך לאהוב אותך... ולהמשיך בדרכי.. האש כבתה הנה עולה האור בשמש לא רואים את הכוכב שלך אני
אני יושב בחוף הים ,במקום בוא ישבנו תמיד מדורה קטנה,ים אינסופי וכל השמיים שאפשר הרבה הרבה כוכבים ,זוכרת שקראנו אחד בשמך..בשבילי את כולם. קפה על האש..סיגריה שקטה של לילה, חשבתי עלינו את יודעת איך לוקח לי יותר זמן כדי להבין דברים,והנה סוף סוף הבנתי שאין אנחנו יותר,ופתאום ירדו לי דמעות ככה התגלגלו להן על הפנים כאילו שאני לא חלק מהעניין, לאט לאט משהו בי נפתח והשתחרר הבנתי שאני חייב לשחרר אותך,אותי אז הנה אני כותב מכתב פרידה מימני וממך האש שנתנה לי קפה אמיתי תקח בתמורה את המחשבות שלי היא תקח את האיש הישן שהייתי , האיש שלך אני זורק לאש את הפתח הצר שנותר לחיבור לחיבוק אני זורק את הכבלים שכבלו אותך אלי אני זורק את הכבלים שכבלו אותי אלייך אני מוותר לתמיד על הרצון שלי ברוחך ,בגופך אני זורק את הקרבה האינטימית,את האהבה ,ואת מעשה האהבה שביננו. אני זורק את הימים הרעים את הימים הטובים אני שומר לעצמי(תמונה של סיני קופצת לראש) אני זורק את האני הישן לאש בכאב ובפחד זאת הדרך היחידה שלי להמשיך לאהוב אותך... ולהמשיך בדרכי.. האש כבתה הנה עולה האור בשמש לא רואים את הכוכב שלך אני