פרידה / גירושין
מחפשת עצות עם ותק...

שמנתולה

New member
פרידה / גירושין
מחפשת עצות עם ותק...

אנא מכן חברותי למודות הנסיון בפרידות, שתפו במבט לאחור מה חשוב בהסכם כשנפרדים.
חשוב לי לקבל זוית רחבה על העתיד, הקשיים שעלולים לצוץ וההשלכות שלהם על תחומי החיים של הילדים ושל ההורים.
תנו להתגלח על הזקן שלכן - מה עשיתן שהיה טוב ונכון ומה בדיעבד הייתן עושות אחרת?
ואין צורך בדוגמאות ספציפיות וסיפורים אישיים, לא מחפשת חשיפה אלא נקודות למחשבה (ואם בכל זאת יש לכן מה לספר לי בפרטי, אפשר בפייס או במייל...)

תודה!
 
שאלה קשה

מהניסיון שלי בזוגיות הארוכה הקודמת - ברגע שהיא הסתיימה רציתי לזרוק את ההסכם לפח. בנסיבות שנוצרו ההסכם, שהיה מאד מפורט, עם 1001 תרחישים, היה פשוט לא רלוונטי עבורי. למזלי בת הזוג שהייתה לי הסכימה.

קשה לי להסכים עם הגישה שאומרת לכתוב הסכם מפורט, כי עדיף לעשות את זה עכשיו, כשאוהבים, מאשר ברגע הפרידה, כשהרוחות מתלהטות. אני מבינה את ההגיון שמאחורי זה, אבל לדעתי יש חשיבות גם לנסיבות הפרידה ולנסיבות החיים המשתנות בין כתיבת ההסכם לפרידה.

מבלי להיכנס לפרטים האישיים - היום אני רואה בהסכם טוב עבורי הסכם עם סיפור הזוגיות וההורות (שלא יהיו הכחשות אח"כ), עם הצהרת כוונות על ההורות המשותפת גם בעתיד (כמובן, אימוץ, ללא קשר), ובנוסף - לוח זמנים לתהליך מוסכם של גישור במקרה של פרידה, והגדרת בית המשפט לענייני משפחה כמקום בו יפתרו הדברים במידה ותהליך הגישור לא יצליח.
את הפרטים ה"קטנים" רצוי לדעתי יותר לברר בתהליך הגישור, כשכל העובדות ידועות.
 

שמנתולה

New member
אהבה כבר מזמן אין

ואחרי טעויות קשות בהסכם הזוגיות אני מחפשת להיות חכמה יותר בהסכם הפרידה...
 
הבנתי


בזה אין לי מה לתרום. לא היו לי ילדים או רכוש משותף בזמן הפרידה כך שברגע שהסכמנו להתעלם מההסכם כל אחת "לקחה את חפציה" והלכה. אבל מעניין מה יגידו אחרים/ות.
 

שבליבי

New member
לנו אין הסכם אבל יש לנו הסכמות


לא היה הסכם מראש אבל תמיד ידענו שההורות היא משותפת ותמיד תהיה (ידענו את זה עוד בטרם יכולנו אפילו לאמץ)
אני משערת שעדיף הסכם כתוב כי זה מונע הרבה אי הבנות ונתן מסגרת להמשך יחסים תוך תאום ציפיות של שני הצדדים מה שיכול בהחלט לעזור במערכת ביחסים הרגישה שאחרי הפרידה.

ההסכמות שלנו נגעו ל
ענייני כספים - מיד אחרי שנפרדנו, כל אחת פתחה לעצמה חשבון בנק חדש, אבל בהתחלה המשכנו להפעיל את חשבון הבנק המשותף, אליו הפקדנו כ"א סכום כסף לצורך הוצאות מיוחדות על הילדים - גני ילדים, בגדים, נעליים חוגים, רפואה...
כל שאר ההוצאות היומיומיות על הילדים - התחלקו ממילא שוה בשוה בגלל שילדים בילו שוה בשוה בכל בית
עוד משהו בעניין הוצאות, לפעמים היו חוגים שאני מאד רציתי והיא פחות, אז אני שילמתי עליהם, לא חייבתי אותה להשתתף כספית במה שנראה לי חשוב. כך שגם בנושא הז יש להפגין גמישות כשיש חוסר הסכמה.

ענייני משמורת - החלטנו על משמורת משותפת, בימים קבועים, קבענו מה קורה בחגים, מה קורה אם חו"ח אחד הילדים מרגיש לא טוב ויש צורך להישאר איתו בבית -באיזה בית, ע"ח מי ימי עבודה...
כמובן שהיה ברור לנו ששתינו נגור באותה עיר ובאותה שכונה כדי לאפשר לילדים שלנו להזמין חברים מהגן ומבית הספר הביתה ללא קשר באיזה בית הם יהיו - זה לא תמיד פשוט אבל לדעתי מאד חשוב.

דבר אחרון,
קבענו שכאשר תהיה לנו בעיה שלא נצליח לפתור יחד בצורה שמקובלת על שתינו, נחזור לסוג של גישור כדי לפתור אותה בעזרת תיווך.
אגב, היתה לנו תקופה משברית, שבאמת עשינו את זה, והגישור עזר לנו מאד.

זהו
מקווה שעזרתי במשהו
את מוזמנת לשאול אותי פה או בפייס בפרטי
ובכל מקרה בהצלחה
 

כאן הם

New member
מהכרה שלי של גרושים

אין לי נסיון אישי עם גירושים, חוץ מבן דוד רחוק וכמה אנשים שאני מכיר.

אבל שני דברים בולטים אני ראיתי, עם תוצאות לא טובות:

- שני ההורים מתחילים במאבק על לב הילדים, כל אחד מנסה להיות יותר טוב ויותר מפנק מהשני. מכיר כמה מיקרים כאלו... עם תוצאות לא טובות במיוחד לילדים. וגם להורים: חיים במתח ולחץ ללא הפסקה.

- מאבקים קשים על רכוש וכספים. אני ממש לא מבין את זה. כל עוד הצד השני הוא לא בזבזן, למה לא לתת כמה שרק אפשר? הבן דוד שלי בזבז טון של כסף והרבה בריאות על מאבק נגד אישתו לשעבר. לדעתי היא לא בזבזנית, היא אישה צנועה יחסית ולדעתי, הדרישות שלה סבירות. אמרתי לו "הרי בסופו של דבר, מה שנשאר הולך לילדים, אז למה לריב איתה?" אבל יכול להיות שזה מקרה של אישה מאוד עשירה (היא ממשפחה מאוד עשירה) שהתחתנה עם הבן דוד שלי שהוא רק קצת פחות עשיר ממנה ולכן סתם מאבק כוח שבו רק עו"ד התעשרו (והם כמובן סייעו וייעצו להאבק ... כדי שהם יעשו כסף).

פשוט להיות חברים, לא אולי הכי טובים, אבל לא לריב ולא לחפש סיבות להתקוטט וטריקים פסיבים-אגרסיבים להלחם בצד השני מתחת לשולחן.

רענן
 
למעלה