איזה שיר כואב
האדם המוכר, האהוב, שהולך ומתפרק מאנושיותו. רגשות האשם על כך שכבר רוצים שהאדם המוכר והאהוב ילך - דיסוננס שאי אפשר לישב אותו. ואי הידיעה עד כמה החיסרון אחרי המוות יהיה קשה והגעגוע מצמית. העברת את זה מאוד חזק.
בנימה אישית, ליוויתי איש קרוב מאוד במצב רפואי קשה מאוד השנה - אז אני מתחבר למה שהשיר הזה מספר.
