פרידה

[גקימופיגסי]

פרידה

אולי יהיה איזה פרח שייתן
עכשיו שאת קוברת וקוברת וזה לא נגמר
ויודעת: פרח לא יספיק
ערימות של פרחים
שדות על שדות
כל הפרחים שבעולם
געגועים.
להתגעגע ליד שמצליפה
להתגעגע לריח שלו כשהוא מאמץ אותי נגד רצוני
אל גופו. גופו שהוא גופי, גופי שהוא גופו, אימי שהי אשתו, אשתו
שהיא אהובתי. הוריי שהם שונאיי. שונאיי שהם
היחידים שמוכרים לי. רק את הריח שלהם אני רוצה.
רק לליטוף הזה שלא בא
אף פעם לא בא
אני משתוקקת כל הימים האלה
שאני קוברת
ואומרת
שאולי בכל זאת די יהיה בפרח
אם אמצא לפחות פרח אחד


(מתוך הספר "ריקוד המשוגעת", שז)

 

[שחר חרישי]

שיר חזק. חזק וכואב.

איך ילד אוהב את ההוקה שהתעלל בו, אוהב ושונא גם יחד, בערבוביה. איך כל החיים הילדה ההיאההיא שבגרה, עדיין מייחלת לליטוף אמיתי, ליטוף כמו שהורים אוהבים היו מלטפים ילדה...
ואיך גם אחרי שההורים האמיתיים כבר מזמן הלכו לעולמם, מה שעוללו עדיין חי ואי אפשר לשכוח. ואי אפשר לקבור...