מתקשה בהבנת התגובות.
השואל מחפש שותפה, לא יועץ, לא עצות טובות או בכלל,
נדמה לי שהדבר או הדיבר הראשון בהקשבה לזולת היא הקשבה,
מובן לי הרצון הטוב, עוד יותר מובן לי הרצון של כולנו לספר על עצמנו, למה צלח או לא ומה עשיתי והנה אני מאושרת או אומלל נוראות,
אבל כדאי קודם לקרוא ולשים לב, (זה מכוון גם אלי), יש לי תשובה לשאלתו או שבא לי לספר על עצמי.
ואני שומעת ורואה המון בתקשורת, מראיינים שמקשקשים עד בלי די וגם מרואיינים כנ"ל, קיבלו זמן שידור, לא יוותרו על שניה, ממש לא חשוב מה ואם יש להם להגיד.
שנה טובה, ומאחלת לעצמי שנה של הקשבה לפני דיבור. (ועל זה נאמר שזו הסיבה שיש לנו 2 אזניים ורק פה אחד).