פרידה

פרידה

היום הוא היום האחרון בו בתי בגן של בתי. היא היתה שם שנתיים מלאות ועוד שנה אחת-לפני שנתיים משולבת יומיים. זו תקופה ארוכה- וקשר עמוק שנוצר בינינו לבין הצוות. ב"ה אני אמא ותיקה- בנותי הגדולות בנות 14 ו12 ומעולם לא הרגשתי צער כזה כפי שאני מרגישה היום. זה התחיל עוד אמש כשכתבתי לכל אחת בהצוות- משהו ואני מתארת לעצמי שזה גם מלווה בחששות עצומים מביה"ס- מסגרת אותה דחינו ודחינו, שכן לבתי ימלאו בחורף-8. זה הזמן לאחל הצלחה לכל אותם המתחילים והממשיכים. אשמח חשמוע חוויות דומות.
 
לשמוע, כמובן

בעלי נכנס עכשיו עם ילקוט עם אלף תאים. וכולם מכרכרים סביבם. איזה כיף....
 

נונינה1

New member
פרידות........

שנה שעברה נפרדנו "מהגן הקטן" - גן חינוך מיוחד שהיינו בו 3 שנים, ובו למדנו כמעט את כל מה שאנחנו יודעים על איך לעזור לבין שלנו...הפרידה היתה מאוד מרגשת. גם בגלל הקשר הארוך, ההערכה הגדולה לאנשי הצוות בגן, והגאווה הגדולה על המעבר ל"גן הרגיל". גם אני ישבתי וכתבתי ברכות אישיות כל אחד, וברכה כללית למסיבה שהקראתי תוך כדי שהדמעות זולגות לי חפשי חפשי... לא היו כל כך חששות מהמסגרת החדשה משום שהבן השתלב בה בערך מאמצע ההשנה (קיבלנו הנחה...) ומאוד שמחנו באמצע השנה לבקר בכל מני הזדמנויות בגן הקטן גם אני וגם הילד. היינו שנה בגן חובה רגיל עם גננת מ ד ה י מ ה ועכשיו הגענו לשלב החששות. מי תהיה המורה שתקבל את הילד, וכמה היא תהיה מתאימה ומוכנה להשקיע, ולכן אני יושבת באמצע הלילה ליד המחשב ולא ישנה... אני בטוחה שיהיה קשה, כי המעבר קשה אפילו לילדים בלי בעיות מיוחדות, אז על אחת כמה וכמה אצלנו. ואין אפילו עם מי לדבר בבית הספר עד שאין שיבוץ של מורות שיהיה סופי רק בשבוע האחרון של אוגוסט. אז כל מה שנשאר לי זה לדאוג.
 

Diana M

New member
מכך ניתן להבין כי לבתך היה צוות

חיובי ביותר. נהדר לשמוע. מאחלת לכם גם בעתיד צוותים שיהיה קשה להפרד מהם. דיאנה
 
למעלה