פרידה
לשם שינוי אני כותבת הודעה אישית, ולא סתם מביעה דיעה. אני מקווה, שהדברים שלי לא יישמעו ככתב אישום, בגלל ההיבט האישי. כבר כתבתי לא מזמן על כך שהפורום נראה לי לא אישי מספיק, או משהו דומה. לא ממש הייתי סגורה על מה שנסיתי להגיד. היום אני מבינה, שזה בעיקר משהו שקורה לי בפורום. לאו דווקא לאחרים. היום היה לי יום עצוב ועצבני. לא הייתי מסוגלת לתפקד, ונעדרתי מהעבודה. אני יודעת שפורום לא צריך להרוס לי יום, ושאני צריכה "לתפוס מרחק", אבל לי הוא הרס. ונמאס לי. הכל בגלל שקראתי בבוקר את המשך הדיון המייגע עם יערה (בעיקר), אורי וטורפדאית על טרנסקסואליות כתופעה מוחית. במיוחד צרמה לי ההודעה של יערה, שהחליטה לא להשתתף יותר ב"משחק הגברי של למי יש ביצים יותר גדולות", ולכך הוסיפה - איך לא - תזכורת לאיבר המין החדש שלה. צרמה לי גם הגדרתה אותי כ"מורדת מבודדת", והפירוש של טורפדואית, לפיו אני כמו דון קישוט שנלחם בטחנות רוח. אני יודעת, שלא הייתי יותר טובה בעצמי מאלו שפגעו בי, ואולי יותר גרועה. דווקא זאת הסיבה העיקרית, שאני לא רוצה להמשיך להשתתף כאן ובפורומים אחרים. אני לא רוצה להתבטא כפי שהמדיה הזו גורמת לי להתבטא לפעמים. היום אני מגובשת בדעה שלי בנושא. אני יודעת שיש אנשים מאחורי כל ההודעות, אבל אני לא תמיד מרגישה אותם. אני גם חושבת שלא תמיד מרגישים אותי. לי נמאס מהמצב הזה. די.
