פריז ולונדון אוקטובר-ינואר-מרץ

[RandS]

פריז ולונדון אוקטובר-ינואר-מרץ

התמזל מזלי לבקר כמה פעמים בערים אלו בחצי השנה האחרונה. בעוד שבלונדון רוב הבילויים שלנו מושתתים על קניות ואוכל בפריז הביקורים מקבלים אופי מעט יותר משפחתי, אם כי אנחנו מצליחים מדי פעם למצוא זמן להתחמק מארוחה עם הדוד דרגה שבע בחזקת שש ולאכול במקומות שמסקרנים אותנו.
הביקור האחרון בלונדון תפס אותנו בין פיגועים, ולכן הייתי זקוקה למעט זמן להתאפס. אז..הנה שני השקלים שלי:

 

[RandS]

לונדון - Gymkhana

מסעדה הודית נהדרת ברובע מייפייר, בעלת כוכב מישלן אחד שאנחנו חוזרים אליה שוב ושוב. העיצוב אמור לספק אווירה קולונאיליסטי מימי האימפריה הבריטית. כמי שלא ממש חובבת התהדרות בכיבוש כלשהו, אני אסתפק בהלגדיר את העיצוב "חמים ומזמין". מלבד האוכל הנפלא , המקום מפורסם וידוע בקוקטיילים שלו. המחירים סבירים ואפילו נמוכים ביחס ללונדון, רק צריך להזמין מקום הרבה זמן מראש.
הבאטר צ'יקן שם הוא לפנתיאון.

 

[RandS]

לונדון - Atelier de Joel Robuchon

מסעדה בעלת שם, כוכב, מוניטין והרבה הייפ סביב השף והאישיות. מחירי הערב גבוהים, אבל בניגוד לפריז יש בסניף בלונדון עסקיות צהריים כולל בסופש. ארוחת שלוש מנות עולה 43 פאונד. גם כאן נדרשת הזמנה זמן רב מראש.
המסעדה יפיפיה, ואווירת הבר מקלילה את כל העסק. לפתיחה קיבלנו מין מוס פואה גרה שאני התענגתי עליו ואחותי לא יכלה להריח. עניין של טעם.
הראשונות שלנו היו מרק קייל קר ובוראטה. שתי מנות נהדרות שנהנו מתשומת לב מיוחדת בזכות הלחם המצוין שמקבלים יחד עם המנות.
לעיקריות בחרנו בטן חזיר ודג על קוסקוס בציר זעפרן ורוטב דומה. את הפירה האגדי קיבלנו בצלוחית כמתנה מהשף. בעוד שאני חשבתי שהפירה טוב אך קרמי וחלק מדי, אחותי כמעט בכתה מאושר. בכל מקרה שווה להזמין את הפירה הזה.
לקינוחים בחרנו פחזניות ברוטב פירות יער ובמילוי קרם פירות יער, וכן בספירה של שוקולד במילוי קרם אגוזים.
הכל היה נפלא, יפה, טרנדי וטעים להפליא. יחד עם שתייה במחיר מופקע הארוחה הגיע כמעט ל 100 פאונד. לא זול, אבל איזו חוויה!

 

[RandS]

לונדון - Sake no hana

מסעדה מבית יאוצ׳ה , בדגש על מטבח יפני, אם כי יש השפעות אסייתיות נוספות. בדומה ליאוצ׳ה המסעדה היא גם בר , אם כי יש חלוקה בין שני החללים. המסעדה יפיפיה ובערב בו אכלנו היתה גם מפוצצת.
הזמנו , אולי בטעות, מנה של אורז ופטריות כמהים בסיר ברזל ( truffle and kinoko kamameshi) שהיתה מאוד ארומטית אך מעט חדגונית בטעמה . מנגד, חבל להשתמש באורז כזה כמלווה למנות אחרות ולכן לאחר כמה כפות הגונות לא ממש ידענו מה לעשות איתו.
כמו כן, הזמנו מנת סוקיאיקי, שזה בשר וירקות צלוי ומאודה בנוזלים מרוכזים וטעימים. הסוקיאקי היה מעט מתקתק, אך בשלב מסוים המתיקות השתלטה וכבר לא יכולנו.
יחד עם עוד מנה קטנה של סושי וכן שתיה קלה וקוקטייל הגיע מחיר ארוחת הערב למאה פאונד.
המסעדה יפה, האוכל טעים אך חסר את העדינות המאפיינת אוכל יפני. אולי היינו צריכות להתמקד בסושי, אבל אם כך לא בטוח שהייתי הולכת דווקא לשם בשביל סושי.

 

[RandS]

לונדון - Seven Park Place

ההמלצה הכי הכי חמה שלי היא למקום הזה. המסעדה הזו ,הממוקמת במלון סנט ג׳יימס שבמייפייר ועליה אחראי השף וויליאם דראבל קיבלה מחמאות והמלצות מקצה לקצה. עסקית הצהריים מוצעת במחיר מציאה של 26.5 פאונד לראשונה ועיקרית או 31 פאונד לראשונה, עיקרית וקינוח. לקחנו את שתי הגרסאות.
המסעדה יפיפיה ממש, ומחולקת באופן חכם לחללים קטנים בני ארבעה - חמישה שולחנות בכל חלל. כך שגם אם אין הרבה סועדים אין תחושת ריקנות וניכור. אנחנו הגענו ממש בתחילת העסקית אבל די מהר החדר התמלא.
על כלי אוכל דמויי ג׳ייד הוגש מתאבן של מרק קרם עדשים עם גילוחי כמהין שהיה מטריף. איתו הגיע מלצר עם סלסלת לחמים לבחירה וסוגי חמאה.
למנות ראשונות לקחתי קרפצ'יו דג ותפוזי דם וניוקי כנפי עוף. שתיהן היו מעולות. כן, גם זו של הניוקי. הציר היה כל כך עמוק וחזק, שאי אפשר היה שלא לנגב את הרוטב . המלצר חזר ושב לחלק לנו לחם.
העיקריות שלנו היו פילה דג בציר דגים עמוק ופטריות מורל, וצלי בשר בבישול ארוך ברוטב ציר עם מדירה, פירה ובצל מקורמל.
אין לי מילים , טרפנו את המנות.
בעסקית שלי היה גם קינוח , והחלטתי דווקא ללכת על משהו פחות מפתיע: עוגת גבינה. על אף שזו היתה מתוקה לטעמי, היא עדיין היתה מעולה, וסורבה הרברבר שלידה היה נהדר.
לסיום הארוחה קיבלנו צלחת פטיפורים מסוגים שונים, ורק כדי לוודא שלא נאכל עד מחר קיבלנו עם החשבון גם מרשמלו תוצרת בית.
יחד עם שתייה קלה וטיפ החשבון הגיע ל 75 פאונד המשובחים ביותר ששילמתי אי פעם.

 

[erezavn]

נראה מעולה. יש לה גם כוכב מישלן...

 

[RandS]

סיכום לונדון

היינו בעוד מסעדות, לא חושבת שהיו מספיק מיוחדות בכדי לדווח עליהן. מעבר לכך כמה אנקדוטות:
1. לא פירטתי על השירות, אבל זה רק מפני שבכל המקומות שהיינו השירות היה מעולה, מקצועי, ידעני, לא מעיק, לא היפסטרי ובעיקר לא חובבני. אני מוכנה להעלות לארץ את המלצר הגרוע ביותר בלונדון כדי שילמד את המלצרים בארץ תודעת שירות.
2. רשת Pret a manger- מפוזרת בצורה מופרעת בכל פינה. בימים שכבר לא היה לנו טיפת כח, הצטיידנו בכריכים ואכלנו בחדר במלון. טעים אבל קטן למדי. למי שבונה על הכריכים כתחליף לארוחה- זקוק לשני כריכים.
3. סקונס לשעת תה יש בכל מקום. סקונס מעולים יש רק במעט מקומות. אחד מהם הוא בבית הקפה של פורטנום אנד מייסון. ויתרתי על נשנושי צהריים בשביל העוגות הנפלאות הללו, ונהניתי מכל רגע.
4. קוקטיילים במקומות בהם הייתי מתחילים מ10 פאונד וצפונה. דווקא היין הפתיע בהיצע המכובד והמחיר הסביר לכוס.

 

[gastro101]

תודה רבה ! אנחנו נוסעים ביולי לחתונת בן של חברים

יהיה לנו ששי שבת לעצמנו, חתונה ביום א וביום ב הביתה. נלך על ההודית ועל האחרונה המומלצת..

 

[RandS]

תבדקו באחרונה את קיומה של העסקית בסופש

יש הבדל גדול במחיר ללא עסקית

 

[viczi]

תודה רבה על הדיווחים!

דיווחי לונדון רלוונטיים במיוחד כי אני תמיד רוקמת או לפחות חולמת את הנסיעה הבאה שלי ללונדון.

שאלה לגבי Fortnum&Mason:
באיזה סניף הייתם והאם לקחתם Afternoon tea כחבילה או שפשוט הזמנתם תה ועוגות לפי בחירתכם?
תכננתי להגיע לסניף בפיקדילי בשביל לקנות תה, אבל למיטב הבנתי (מהאתר שלהם) אין שם מקום לשבת ולאכול.

 

[RandS]

היינו בסניף פיקדילי

ומכיוון שתה מנחה הוא הסטייה הפרטית שלי אני אשמח לפרט:
&nbsp
יש בסניף את ה Diamond Jubilee Tea Salon שבו ניתן לשבת לתה מנחה קלאסי שלם, עם כל הכריכונים, העוגות והתה במחיר 44/48 פאונד. מרשים ככל שזה יהיה, זה פשוט לא הסתדר לנו לא עם הזמן ולא עם התאבון. אם את מעוניינת, צריך להזמין זמן מה מראש.
יש בחנות בקומה השנייה מין בית קפה /קונדיטוריה/גלידריה בשם The Parlour, בו ניתן לאכול ארוחות קלות, עוגות טובות וכן גם להנות מ Cream Tea, שזו בעצם הגרסה המצומצמת הכוללת רק תה וסקונס (מזמינים כל אחד בנפרד). זה בית קפה לכל דבר ועניין וניתן לשבת שם בשירות מלא.

 

[החתולית]

את מבינה מה את עושה לי?

רק מגרה עוד ועוד את הגעגוע ללונדון.

 

[RandS]

אני שמחה!! כך אני אגביר את הסיכוי שתסעי ותיהני.

 

[החתולית]

 

[viczi]

תודה

תודה רבה על הפירוט.

גם אני חובבת את המסורת של תה מנחה - לפחות בתיאוריה כי טרם יצא לי להתנסות.
תמיד המחירים נשמעים לי גבוהים והשעה נשמעת לי שעה שבה אפשר לעשות דברים אחרים - וכך החוויה נדחית.

לגבי The Parlour - זה יכול להסתדר לי מצוין עם ביקור בחנות.
מצאתי את התפריט ברשת ונראה שיש בו בעיקר גלידה:
[URL]https://www.fortnumandmason.com/restaurants/the-parlour[/URL]
האם בפועל יש שם יותר עוגות/דברי מאפה ממה שמצוין בתפריט?

תודה

 

[RandS]

לדעתי זה פחות או יותר התפריט

גלידות, מעט עוגות וסקונס, שתייה חמה וקרה ועוד תפריט מלוחים קטן.

 

[RandS]

פריז - Pierre Sang

למקום הזה הגענו דרך המלצות של חברים. מדובר בבר מסעדה אשר מציע בערב תפריט טעימות משתנה במחיר קבוע של 45 יורו לשש מנות לא כולל שתייה. בזמן האכילה רואים את הטבחים מכינים את המנות לכולם. הרעיון הוא שטועמים, מנחשים מה היו המרכיבים ובסוף מגלים לך אם צדקת.
הארוחה מלאה ומהנה, האווירה טובה. משחק הניחושים הזה ( לא מעיק כמו שזה נשמע) יוצר אינטראקציה מצויינת עם הברמנים והמלצרים לאורך הארוחה. בסיומה גם השף הגיע ופטפט עם כל היושבים. יחד עם שתייה הגענו 100 יורו כולל טיפ. ארוחה מצויינת שכוללת ים, בשר, ירקות, קינוח וגבינה.

 

[RandS]

פריז - Cafe Pouchkine

פטיסרי עם כמה סניפים בפריז. העיצוב וכן כמה מן המאפים והעוגות הם בעלי אוריינטציה רוסית מובהקת. אני הגעתי ביום גשום לסניף שברחוב פרן בורז׳ואה, ממש פסיעה מכיכר ווז׳. טעים טעים טעים, מגוון המקרונים מפתיע ומסקרן. אלו שטעמתי היו פצצות טעם יפיפיות.

 

[RandS]

פריז - Benoit

מסעדת כוכב מישלן מהסוג הישן והמאוד מאוד תיירותי ממפעלות אלן דוכאס. אני לא ממש זוכרת מה היו הסיבות בגינן בחרנו במקום זה, אבל הגענו בהרכב מורחב לעסקית הצהריים שעלתה 39 יורו לראשונה, עיקרית וקינוח.
העיצוב מעט מיושן אך עדיין יוקרתי וברמה גבוהה. המקום חף מטרנדיות וזה ניכר גם בתפריט הצרפתי הקלאסי.
כמובן שלחם וחמאה הוגשו ללא חיוב, כמו גם פחזניות גבינה .
לראשונות נלקחו מרק קרם שורשים, טארט כרישה , רייט ברווז ומוס כבד עוף עם פואה גרה.
העיקריות היו בודן (נקניק דם) עם פירה, גלילות סול בציר סרטנים ושמנת ופנינית עם פטריות.
האחרונות שלנו היו קינוח באבא או רום שהגיע עם כלי ענתיקה משגע להכנת קצפת ( שהוערמה בכף אימתנית ) ושני סוגי רום להשקייה, עוגת מיל פיי, גלידה ושלישיית טארטים.
כאמור: זה לא אופנתי, זה לא המקום הסודי שרק יודעי דבר מגיעים אליו. אין פה יצירות אוכל ולא נעתקת הנשימה עם הביס הראשון. אבל הארוחה משובחת, התפריט סולידי, המקום מרשים והמחיר סביר.
מי שרוצה להנות מחוויית ארוחה במסעדה מכוכבת כדי לספר אחרי, מי שלא הרפתקן גדול באוכל ( ואני מכירה יותר כאלו מאשר ההיפך) ומי שמגיע עם קהל שמרני שרוצה אווירת ״מסעדה צרפתית״ על כל המשתמע מכך פלוס השם של אלן דוכאס - זה המקום בשבילו. ההורים שלי, למשל, היו משתגעים על המקום הזה ומריצים לשם את כל החברים שלהם.

 

[RandS]

פריז - סיכום

לפריז הגענו כחודשיים אחרי הפיגוע בבטקלאן. במונחי מדינת ישראל חודשיים זה נצח, בפריז לא. האווירה היתה אווירת נכאים בכל מקום בו הייתי. בכל חנות כל בו התבקשתי לראשונה לפתוח תיקים לבדיקה. נהגי מוניות שעמם קשרתי שיחה סיפרו לי על חששם מהסעת טרוריסטים ומדי פעם נתקלתי בכתובות גרפיטי בנושא. תל אביב של שנות התשעים בנוף פריזאי.
אי לכך לא התקשינו למצוא מקום כמעט בכל מקום שרצינו, אני לא יודעת כמה זה שונה בימינו אלה. בפסח אנחנו עתידים לחזור לעוד ביקור משפחתי, נראה אם מצב הרוח ישתפר או שלאור האירועים האחרונים רמת החרדה תעלה עוד יותר.
אכלתי בלא מעט מקומות פשוטים ונחמדים לארוחות צהריים לא מחייבות. אם מישהו מעוניין בהמלצות מסוג זה- אשמח.