פריז פריז
שלום לכם,
נשאר לי יום חופש אחד ומסכן, שגם הוא לא ממש יהיה יום חופשי כי יש המון סידורים.
אבל כן הצלחתי לצפות אתמול כל הערב (הגברים הלכו להופעה של זיזי טופ ואני הברזתי ברגע האחרון כי אני פשוט לא סובלת את הלהקה הזו) וגם היום עד הצהריים בדאונטון אבי, וזה ממכר. חברה נתנה לי מזמן את שלוש העונות הראשונות ואני באמצע השלישית.
אבל היינו יומיים בפריז והיה מז״א מצויין, ונהנינו מאוד מאוד. זה כל כך אחרת לטייל בלי ילדים..
בגיזרה הקולינרית חשבתי לדווח לכם על ההתנסויות שלי בעיר. בביקורים קודמים אכלנו הכל, וזו היתה הפעם הראשונה שלי כטבעונית.
אז ככה.
קפה- סטארבקס הם היחידים שתוכלו לסמוך על חלב הסוייה שלהם לקפה. כל מוצר אחר שלהם כולל מוצרים מהחי. אבל היה לנו סניף ממש מתחת למלון, והיה מאוד נחמד לקבל כל בוקר לאטה ענקי לחדר באדיבות פשושיק.
פלאפל- באיזור המארה, בו גם מתרכזים הרבה עסקים יהודים, יש כמה מסעדות פלאפל. לא כולן של יהודים. היות ואני סובלת מחוסר בפלאפל, אכלנו בערב הראשון מנה, ואני יכולתי לסיים עוד אחת בלי בעיה, אבל הסתפקתי רק באחת.
מסעדות. טרם יציאתנו ריכזתי לי את הרשימה מהפרה השמחה, ומהבלוג של אורי שביט, שכולל חלק גדול ממה שהומלץ עליו בפרה השמחה.
אני מודה שהפעם זה לא היה בשבילי ביקור קולינרי. תמיד צילמתי את הפאטיסריז בהמוניהן, והפעם פשוט לא.
loving hut- קיבלתי המלצה כאן בפורום, וגם בפרה השמחה ובבלוג של אורי שביט.
השירות אחלה והשכונה גם נחמדה מאוד, לא היו שם תיירים בכלל כשביקרנו. האוכל, אפעס, ממש לא משהו.
מעבר לזה שהמבחר לא ממש גדול, המנות היו סבירות עד סבירות מינוס.
אני אכלתי למנה ראשונה אגרולים קטנים. שלושה קטנטנים במחיר של שמונה אירו, עם ירקות. הביאו לי לידם רוטב חמוץ מתוק כזה שאני לא אוהבת.
הוא אכל סאמוסה, שמולאה באפונה וגזר, מהזן שמגיע בשקיות הקפואות. סביר להניח שגם הסמוסה והאגרולים הגיעו משקיות קפואות כאלה.
מנה עיקרית- הוא הזמין אורז עם מעין מוקפץ עם טופו, אני לקחתי המבורגר.
מעבר לעובדה שהפרזנטציה הזכירה תמונות של תפריטי מסעדות תיירים, כאלה שעשויים מהפלסטיק הדביק מרוב שימוש, זה היה סתמי לגמרי.
שנינו שתינו מיץ תפוחים (קראף מים הוגש לנו עם מי ברז ברגע שישבנו).
על הלא תענוג הזה שילמנו 63 אירו, מחיר לא זול לכל הדיעות, במיוחד כשחושבים על מנת הפלאפל המעולה בשבעה אירו לאדם, והעובדה שנסענו לאיזור ההוא במיוחד לאור ההמלצות.
vegan folle- חנות קאפקייקס טבעונית שהומלץ עליה בבלוג של אורי שביט.
גם לשם נסענו במיוחד, אם כי אני מחבבת את האיזור של מופטאר כשהוא לא שורץ תיירים. מאחר והגענו בשעת בוקר סבירה יחסית היה רגוע. ישבנו שם לקפה עם בן הדודה שלי שגר בעיר ואשתו. אני קניתי לעצמי פיסל- סוג של מאפה ארוך במאפייה סמוכה, עם זיתים, והזמנתי קפה בסטארבקס.
החנות הזו נפתחת רק בשעה אחת עשרה בבוקר, שעה מאוחרת מדי לדעתי, אבל לא נורא.
קודם כל, החנות קטנה בטירוף. ממש גומחה. הדלת סגורה גם כשהחנות פתוחה למרות שאין מזגן והיה חם, ובקלות אפשר לחשוב שהיא סגורה אם לא בודקים היטב. היה שם מקרר, מעין דלפק מתפרק ומקרר קטנטן עם שתייה קרה.
במקרר הקטן, שלדעתי אורכו לא עלה על מטר, נחו שלושה סוגי קאפקייקס קטנים, שנראו עייפים ומותשים. הם נראו לא מזמינים במיוחד, ולכן לקחתי לי עוגיה עם שוקולד ושקדים, מהסוג של שוקולד צ׳יפס, רק עוגיה גדולה ושטוחה מאוד, וריבוע בראוני. המחיר גבוה אבל זה לא ממש נורא.
גם העוגיה, וגם הבראוני היו מאוד מאוד טעימות וטריות. הבראוני לעומת זאת, התפרקה ברגע שלקחתי ממנה פיסה. מזל שהיא נחה בשקית נייר כך שיכולתי לקחת לעצמי פירורים מבפנים, אבל היא לא היתה יציבה בכלל. לי זה לא כל כך שינה, אבל אני חושבת שחשוב לציין.
ההתנסות האחרונה- מסעדה עם אוכל צפון אפריקאי, שמגישה בעיקר טאג׳ינים וקוסקוס- L'Auberge
באיזור סן ז׳רמן דה פרה, ממש ליד רחוב בונאפרט עם כל חנויות היוקרה והסניף גדוש התיירים של פייר ארמה, שם גם נמצאים קפה דה פלור המפורסם (אם בא לכם לומר שישבתם בקפה של המינגוויי, תשלמו על כוס בירה מהחבית כמעט עשרה אירו), קפה דה מאגו ובראסרי ליפ, מעוזי הבוהמה של פעם.
מאתיים מטר בערך משלושת המוסדות המפורסמים הללו נמצאת המסעדה.
בעיקרון כל המנות כוללות בשר למעט שתיים, קוסקוס וטאג׳ין, שניהם מגיעים בגירסה עם ירקות בלבד.
שנינו הזמנו טאג׳ין ירקות.
קיבלנו כהתחלה סלט שאני מכירה ולא זוכרת את שמו, קצת דומה לצ׳רצ׳י, אבל לא עם דלעת, אלא תפוחי אדמה, גזר והרבה כוסברה קצוצה, שום ולימון. טרי, פשוט וטעים מאוד מאוד.
הטאג׳ין הגיע עם צלחת קוסקוס לידו. אני חושדת שהקוסקוס עובר אצלם בישול רק פעם אחת ולא פעמיים כמו שאני רגילה מהבית, כך שהוא דקיק מאוד.
המנה כללה שלל ירקות כמו תפוחי אדמה, גזר, קישואים, שעועית ירוקה ואפונה ירוקה. קיבלנו לבקשתנו גם פרוסות באגט שטבלנו ברוטב.
היה מאוד מאוד טעים והמחיר סביר לחלוטין- 18 אירו למנה. כשמשלמים על קפה פשוט חמישה אירו בעיר האורות, זה ממש לא יקר.
זהו פחות או יותר.
פריז עיר ענקית, יש בה שלל רב של מסעדות ואני מאמינה שכמעט בכל מקום אפשר לקבל מנה שלא תכלול מוצרים מהחי, אבל כמעט ולא תהיה בחירה. עם כמה שמדובר בענקית קולינרית כשמדובר במזון, אני חוששת שצריך לעבור עוד זמן כדי שהעיר תתפתח ותציע אלטרנטיבות טובות במחיר שפוי לטבעונים.
עד אז, אפשר להסתפק גם בשווקים המעולים שמוכרים שלל ירקות ופירות, לחמים שונים וממרחים. הייתי בהחלט ממליצה לתכנן את הארוחות שלכם, ואני מאמינה שאם מדובר במסעדות מהסוג היוקרתי ובהזמנה מראש, שתוכלו לקבל מנות טבעוניות.
שלום לכם,
נשאר לי יום חופש אחד ומסכן, שגם הוא לא ממש יהיה יום חופשי כי יש המון סידורים.
אבל כן הצלחתי לצפות אתמול כל הערב (הגברים הלכו להופעה של זיזי טופ ואני הברזתי ברגע האחרון כי אני פשוט לא סובלת את הלהקה הזו) וגם היום עד הצהריים בדאונטון אבי, וזה ממכר. חברה נתנה לי מזמן את שלוש העונות הראשונות ואני באמצע השלישית.
אבל היינו יומיים בפריז והיה מז״א מצויין, ונהנינו מאוד מאוד. זה כל כך אחרת לטייל בלי ילדים..
בגיזרה הקולינרית חשבתי לדווח לכם על ההתנסויות שלי בעיר. בביקורים קודמים אכלנו הכל, וזו היתה הפעם הראשונה שלי כטבעונית.
אז ככה.
אני מודה שהפעם זה לא היה בשבילי ביקור קולינרי. תמיד צילמתי את הפאטיסריז בהמוניהן, והפעם פשוט לא.
loving hut- קיבלתי המלצה כאן בפורום, וגם בפרה השמחה ובבלוג של אורי שביט.
השירות אחלה והשכונה גם נחמדה מאוד, לא היו שם תיירים בכלל כשביקרנו. האוכל, אפעס, ממש לא משהו.
מעבר לזה שהמבחר לא ממש גדול, המנות היו סבירות עד סבירות מינוס.
אני אכלתי למנה ראשונה אגרולים קטנים. שלושה קטנטנים במחיר של שמונה אירו, עם ירקות. הביאו לי לידם רוטב חמוץ מתוק כזה שאני לא אוהבת.
הוא אכל סאמוסה, שמולאה באפונה וגזר, מהזן שמגיע בשקיות הקפואות. סביר להניח שגם הסמוסה והאגרולים הגיעו משקיות קפואות כאלה.
מנה עיקרית- הוא הזמין אורז עם מעין מוקפץ עם טופו, אני לקחתי המבורגר.
מעבר לעובדה שהפרזנטציה הזכירה תמונות של תפריטי מסעדות תיירים, כאלה שעשויים מהפלסטיק הדביק מרוב שימוש, זה היה סתמי לגמרי.
שנינו שתינו מיץ תפוחים (קראף מים הוגש לנו עם מי ברז ברגע שישבנו).
על הלא תענוג הזה שילמנו 63 אירו, מחיר לא זול לכל הדיעות, במיוחד כשחושבים על מנת הפלאפל המעולה בשבעה אירו לאדם, והעובדה שנסענו לאיזור ההוא במיוחד לאור ההמלצות.
vegan folle- חנות קאפקייקס טבעונית שהומלץ עליה בבלוג של אורי שביט.
גם לשם נסענו במיוחד, אם כי אני מחבבת את האיזור של מופטאר כשהוא לא שורץ תיירים. מאחר והגענו בשעת בוקר סבירה יחסית היה רגוע. ישבנו שם לקפה עם בן הדודה שלי שגר בעיר ואשתו. אני קניתי לעצמי פיסל- סוג של מאפה ארוך במאפייה סמוכה, עם זיתים, והזמנתי קפה בסטארבקס.
החנות הזו נפתחת רק בשעה אחת עשרה בבוקר, שעה מאוחרת מדי לדעתי, אבל לא נורא.
קודם כל, החנות קטנה בטירוף. ממש גומחה. הדלת סגורה גם כשהחנות פתוחה למרות שאין מזגן והיה חם, ובקלות אפשר לחשוב שהיא סגורה אם לא בודקים היטב. היה שם מקרר, מעין דלפק מתפרק ומקרר קטנטן עם שתייה קרה.
במקרר הקטן, שלדעתי אורכו לא עלה על מטר, נחו שלושה סוגי קאפקייקס קטנים, שנראו עייפים ומותשים. הם נראו לא מזמינים במיוחד, ולכן לקחתי לי עוגיה עם שוקולד ושקדים, מהסוג של שוקולד צ׳יפס, רק עוגיה גדולה ושטוחה מאוד, וריבוע בראוני. המחיר גבוה אבל זה לא ממש נורא.
גם העוגיה, וגם הבראוני היו מאוד מאוד טעימות וטריות. הבראוני לעומת זאת, התפרקה ברגע שלקחתי ממנה פיסה. מזל שהיא נחה בשקית נייר כך שיכולתי לקחת לעצמי פירורים מבפנים, אבל היא לא היתה יציבה בכלל. לי זה לא כל כך שינה, אבל אני חושבת שחשוב לציין.
ההתנסות האחרונה- מסעדה עם אוכל צפון אפריקאי, שמגישה בעיקר טאג׳ינים וקוסקוס- L'Auberge
באיזור סן ז׳רמן דה פרה, ממש ליד רחוב בונאפרט עם כל חנויות היוקרה והסניף גדוש התיירים של פייר ארמה, שם גם נמצאים קפה דה פלור המפורסם (אם בא לכם לומר שישבתם בקפה של המינגוויי, תשלמו על כוס בירה מהחבית כמעט עשרה אירו), קפה דה מאגו ובראסרי ליפ, מעוזי הבוהמה של פעם.
מאתיים מטר בערך משלושת המוסדות המפורסמים הללו נמצאת המסעדה.
בעיקרון כל המנות כוללות בשר למעט שתיים, קוסקוס וטאג׳ין, שניהם מגיעים בגירסה עם ירקות בלבד.
שנינו הזמנו טאג׳ין ירקות.
קיבלנו כהתחלה סלט שאני מכירה ולא זוכרת את שמו, קצת דומה לצ׳רצ׳י, אבל לא עם דלעת, אלא תפוחי אדמה, גזר והרבה כוסברה קצוצה, שום ולימון. טרי, פשוט וטעים מאוד מאוד.
הטאג׳ין הגיע עם צלחת קוסקוס לידו. אני חושדת שהקוסקוס עובר אצלם בישול רק פעם אחת ולא פעמיים כמו שאני רגילה מהבית, כך שהוא דקיק מאוד.
המנה כללה שלל ירקות כמו תפוחי אדמה, גזר, קישואים, שעועית ירוקה ואפונה ירוקה. קיבלנו לבקשתנו גם פרוסות באגט שטבלנו ברוטב.
היה מאוד מאוד טעים והמחיר סביר לחלוטין- 18 אירו למנה. כשמשלמים על קפה פשוט חמישה אירו בעיר האורות, זה ממש לא יקר.
זהו פחות או יותר.
פריז עיר ענקית, יש בה שלל רב של מסעדות ואני מאמינה שכמעט בכל מקום אפשר לקבל מנה שלא תכלול מוצרים מהחי, אבל כמעט ולא תהיה בחירה. עם כמה שמדובר בענקית קולינרית כשמדובר במזון, אני חוששת שצריך לעבור עוד זמן כדי שהעיר תתפתח ותציע אלטרנטיבות טובות במחיר שפוי לטבעונים.
עד אז, אפשר להסתפק גם בשווקים המעולים שמוכרים שלל ירקות ופירות, לחמים שונים וממרחים. הייתי בהחלט ממליצה לתכנן את הארוחות שלכם, ואני מאמינה שאם מדובר במסעדות מהסוג היוקרתי ובהזמנה מראש, שתוכלו לקבל מנות טבעוניות.
