פריטים או תמונות של השואה, למי שייכים?

[בני הרשקוביץ]

פריטים או תמונות של השואה, למי שייכים?

זבמן האחרון היה ויכוחים או עימותים על תמונות, זכויות יוצרים וכו' מה עושים? זאת השאלה. נתחיל עם מספר מקרים 1. לפני יותר מ 20 שנה נמצא ארגז עם תמונות משפחתיות באושוויץ. מחנה אושוויץ הציע למכירה "יד ושם" ומוזיאון השואה בוושינגטון חשקו בתמונות אלה. בסוף מוזיאון השואה רכש אותם ב 10 מיליון דולר. שקיבל ממשלת ארצות הברית. הפרוייקט נקרא אז "לתת שם לפנים" שביחד עם מכון פריץ באוור במינכן עשו מחקר והגיעו לפרטים וגם לניצולים. חלק מפרוייקט זה היה גם בארץ. אני הייתי גם חלק מפרוייקט זה (ע"י השאלת מחשבים, לפני 11 שנה) כהמשך לפרוייקט זה קבלתי מהם 2 CD עם 2400 תמונות לעזור להם בצפייה לניצולים. הם בקשו דבר אחד לא להעביר CD זה ליד ושם או גוף אחר. פנו אלי כל מני גורמים ורצו עותקים, אני התעקשתי שלא, בגלל התבקשתי. 2. לפני כמה שנים רכשתי עותקים של תמונות מארכיון התמונות של יד ושם. (שילמתי על כל תמונה) על גב התמונה כתוב Credit: ליד ושם Copyright: לבית לוחמי הגטאות. כל אחד ביקש את הזכויות שלו. 3. יש לי תמונות מקוריות שאבי ז"ל הביא מהשואה, חלק מהם הפצתי בפורום (אפילו התמונה בדף הראשי של הפורום) למעשה למי הם שייכות. מישהו פעם פנה אלי שאני חייב למסור ליד ושם, האם כן? אני מאמין שלהרבה יש אותם התלבטויות.

 

[עב]

אין כזה דבר "חייב"

אני מקבלת אלרגיה מהמילים "חייב" ו"צריך". תעשה מה שאתה מוצא לנכון כי התמונות שלך, ירשת אותן בדין. אני החזקתי במסמכים מהשואה. בשנת 1996 נפטרה בת דודה של אמי בהונגריה והמטפלת שלה שלחה לאמי מסמכים שמצאה בבית המנוחה, כי רק אמי שמרה על קשר. אמא שלי הסתכלה על תכולת המעטפה והתחלחלה. לא ידעה מה עושים ומסרה לי אותה בחפץ לב. חלפו שנים עד שהבנתי שבתוך המעטפה נמצאות 26 גלויות שרובן נכתבו על ידי בן דוד שלה מ"פלוגות העבודה" ההונגריות הידועות לשמצה. הבן דוד הזה נספה בבור BOR בסרביה - הוא היה חלק מעסקה במסגרתה מכרו ההונגרים לגרמנים 3,000 עבדים תמורת אופציה לרכוש נחושת. מה עשיתי? ראשית מסרתי את הגלויות לתרגום. בעזרת המסמכים שהיו במעטפה הצלחתי לבנות את קורות חייו של הבחור, לאסלו פרל הי"ד - היו שם מסמכים שונים שלו ושתי תמונות ילדות. הכנתי חוברת ומסרתי ליד ושם את הכל - הגלויות המקוריות והחוברת עם התרגומים. אני לא בוטחת בילדי שידעו לשמור על החומר הזה ומסרתי אותו ליד ושם למשמרת עולם. מקווה שהם יעמדו בהבטחתם, יותר מזה לא יכולתי לעשות. דבר חשוב: למדתי שהבחורים עובדי הכפייה לא יכלו לשלוח גלויות כאוות נפשם. הם קיבלו גלויות ממוענות מראש. לכן לפעמים כתבו 2-3 חבר'ה מכתב אחד והאמהות העבירו אותו מאחת לשניה. כך מצאתי במעטפה מכתב שרובו נכתב בכלל על ידי בחור אחר לאהובתו ואילו הבן דוד של אמי כתב שורה לאמו. מצאתי שהכותב המקורי נספה אף הוא ב BOR ואחותו מלאה עליו דף עד. כתבתי לה להונגריה ושאלתי אותה אם היא חפצה במכתב או שאמסור אותו ליד ושם. היא השיבה לי שהיא בוטחת בי ומתירה לי למסור את הגלויה הזאת. כמובן השארתי לי עותק סרוק של כל הגלויות. בתמונה: חזית הגלויה האחרונה של לאסלו פרל.