פריצת דרך בגיאומטריה - אכזבה למתמטיקה - הידד לפיזיקה
- פותח הנושא aetzbarr
- פורסם בתאריך
דיברגנט חדש
Well-known member
AnarchistPhilosopher
Well-known member
יהיו פחות מדליות...
מסתבר שהחשבון של ניוטון ולייבניץ, אינו מדויק
חשבון זה מתייחס רק לקו ישרשר ( קו הבנוי מקטעים זעירים של קו ישר)
וכלל אינו מתייחס לקו עגול או קו עקום.
לכן, החשבון הישרשרי , לא הצליח לפצח את סוד הקווים העגולים, והוא לא גילה את שינוי פאי בין ערך מינימלי של 3.1416 לערך מקסימלי של של 3.164.
מדידה פיזיקלית מדויקת מאוד, פיצחה את סוד הקווים העגולים.
עולם המדע מצפה למתמטיקאי אמיץ מהאקדמיה, שיחזור על המדידה האמורה,
האם יש כזה ?
א.עצבר
חשבון זה מתייחס רק לקו ישרשר ( קו הבנוי מקטעים זעירים של קו ישר)
וכלל אינו מתייחס לקו עגול או קו עקום.
לכן, החשבון הישרשרי , לא הצליח לפצח את סוד הקווים העגולים, והוא לא גילה את שינוי פאי בין ערך מינימלי של 3.1416 לערך מקסימלי של של 3.164.
מדידה פיזיקלית מדויקת מאוד, פיצחה את סוד הקווים העגולים.
עולם המדע מצפה למתמטיקאי אמיץ מהאקדמיה, שיחזור על המדידה האמורה,
האם יש כזה ?
א.עצבר
AnarchistPhilosopher
Well-known member
אין קשר בין מתמטיקה למציאות.
הרי אין במציאות נקודות או קווים ישרים, מתמטיקה היא משחק, הערך שמצאת לא משנים את חוקי המשחק המופשט.
 
 
הרי אין במציאות נקודות או קווים ישרים, מתמטיקה היא משחק, הערך שמצאת לא משנים את חוקי המשחק המופשט.
 
 
נכון שאין נקודה במציאות, ונכון שקו ישר הוא קו דמיוני
אבל לעומת זאת, קו עגול סגור הוא קו ממשי המופיע במציאות.
התעשייה המכנית המדויקת מספקת גלילי פלדה (בעלי צורה גיאומטרית כמעט מושלמת) שמופיע בהם קו עגול סגור חסר עובי.
את קוטר הקו העגול הסגור הזה, אםשר למדוד עם שגיאה זעירה של מחצית אלפית מ"מ.
אני עוסק בקווים עגולים סגורים ממשיים, והם מפריכים אמונה מתמטית עתיקה.
אמונה זו אומרת יחס הקטרים ( שווה בדיוק) ליחס ההיקפים.
המדידה שערכתי מוכיחה כי יחס הקטרים ( גדול במקצת) מיחס ההיקפים.
מספיק במדידה יחידה כדי להפריך אמונה מתמטית זו.
מיותר להדגיש כי העיסוק המתמטי מתאים רק לקטעי קו ישר דמיוני, ועיסוק זה כלל לא מתאים לקווים עגולים סגורים.
העיסוק היחידי שמתאים לקווים עגולים סגורים, הוא עיסוק פיזיקלי של מדידה.
האם יש מתמטיקאי שמסכים אתי ? יש לי ספק גדול
האם מוסד מדעי מכובד יהיה מוכן לחזור על המדידה שהצגתי ? אני מקווה שכן.
א.עצבר
אבל לעומת זאת, קו עגול סגור הוא קו ממשי המופיע במציאות.
התעשייה המכנית המדויקת מספקת גלילי פלדה (בעלי צורה גיאומטרית כמעט מושלמת) שמופיע בהם קו עגול סגור חסר עובי.
את קוטר הקו העגול הסגור הזה, אםשר למדוד עם שגיאה זעירה של מחצית אלפית מ"מ.
אני עוסק בקווים עגולים סגורים ממשיים, והם מפריכים אמונה מתמטית עתיקה.
אמונה זו אומרת יחס הקטרים ( שווה בדיוק) ליחס ההיקפים.
המדידה שערכתי מוכיחה כי יחס הקטרים ( גדול במקצת) מיחס ההיקפים.
מספיק במדידה יחידה כדי להפריך אמונה מתמטית זו.
מיותר להדגיש כי העיסוק המתמטי מתאים רק לקטעי קו ישר דמיוני, ועיסוק זה כלל לא מתאים לקווים עגולים סגורים.
העיסוק היחידי שמתאים לקווים עגולים סגורים, הוא עיסוק פיזיקלי של מדידה.
האם יש מתמטיקאי שמסכים אתי ? יש לי ספק גדול
האם מוסד מדעי מכובד יהיה מוכן לחזור על המדידה שהצגתי ? אני מקווה שכן.
א.עצבר
AnarchistPhilosopher
Well-known member
גם קו עגול לא קיים במציאות.
אני מציע שתקח ספר בגיאומטריה, אני ממליץ על בני גורן.
 
אני מציע שתקח ספר בגיאומטריה, אני ממליץ על בני גורן.
 
קו עגול סגור חסר עובי , כן קיים במציאות.
קו ההיקף של צלחת עגולה, הוא קו עגול סגור חסר עובי.
הקו העגול הזה אינו מושלם מבחינה גיאומטרית, אבל הוא חסר עובי.
את קוטר הקו העגול הזה אפשר למדוד עם סרגל.
תוצאת המדידה היא כמובן לא מדויקת.
דוגמת הצלחת מספיקה כדי לקבוע, כי קו עגול סגור מופיע במציאות הממשית.
כדי לקבל קו עגול סגור חסר עובי, בעל צורה גיאומטרית כמעט מושלמת, יש
לפנות אל התעשייה המכנית המדויקת, המייצרת גלילי פלדה.
קו ההיקף של גליל פלדה כזה הוא קו עגול סגור חסר עובי, ואת קוטרו אפשר למדוד בדרגת דיוק גבוהה מאוד ( טעות אפשרית של מחצית אלפית מ"מ )
עם שני גלילי פלדה מדויקים, שקוטרם 2 מ"מ , ו 120 מ"מ , אפשר לייצר מכשיר מכני מדויק, (היקפן) , המסוגל לקבוע את יחס היקפי הגלילים.
ההיקפן קבע, כי יחס הקטרים ( גדול במקצת) מיחס ההיקפים.
בכך נפסלה אמונה מתמטית עתיקה האומרת
יחס הקטרים (תמיד שווה) ליחס ההיקפים.
יש לציין כי זו פעם ראשונה בהיסטוריה, שמדידה מכנית מדויקת מגלה אמת מתמטית, שהמתמטיקה המקובלת, בכלל לא מסוגלת לגלות.
מאז ארכימדס ואולי לפניו , המדע האמין שיחס הקטרים = ליחס ההיקפים.
ההיקפן הוכיח , כי יחס הקטרים ( גדול במעט ללא ספק) מיחס ההיקפים.
הניסוי הוא הפוסק האחרון במדע, ורק נשאר לצפות להופעתו של מתמטיקאי אמיץ, שיאשר את תוצאת ניסוי ההיקפן.
א.עצבר
קו ההיקף של צלחת עגולה, הוא קו עגול סגור חסר עובי.
הקו העגול הזה אינו מושלם מבחינה גיאומטרית, אבל הוא חסר עובי.
את קוטר הקו העגול הזה אפשר למדוד עם סרגל.
תוצאת המדידה היא כמובן לא מדויקת.
דוגמת הצלחת מספיקה כדי לקבוע, כי קו עגול סגור מופיע במציאות הממשית.
כדי לקבל קו עגול סגור חסר עובי, בעל צורה גיאומטרית כמעט מושלמת, יש
לפנות אל התעשייה המכנית המדויקת, המייצרת גלילי פלדה.
קו ההיקף של גליל פלדה כזה הוא קו עגול סגור חסר עובי, ואת קוטרו אפשר למדוד בדרגת דיוק גבוהה מאוד ( טעות אפשרית של מחצית אלפית מ"מ )
עם שני גלילי פלדה מדויקים, שקוטרם 2 מ"מ , ו 120 מ"מ , אפשר לייצר מכשיר מכני מדויק, (היקפן) , המסוגל לקבוע את יחס היקפי הגלילים.
ההיקפן קבע, כי יחס הקטרים ( גדול במקצת) מיחס ההיקפים.
בכך נפסלה אמונה מתמטית עתיקה האומרת
יחס הקטרים (תמיד שווה) ליחס ההיקפים.
יש לציין כי זו פעם ראשונה בהיסטוריה, שמדידה מכנית מדויקת מגלה אמת מתמטית, שהמתמטיקה המקובלת, בכלל לא מסוגלת לגלות.
מאז ארכימדס ואולי לפניו , המדע האמין שיחס הקטרים = ליחס ההיקפים.
ההיקפן הוכיח , כי יחס הקטרים ( גדול במעט ללא ספק) מיחס ההיקפים.
הניסוי הוא הפוסק האחרון במדע, ורק נשאר לצפות להופעתו של מתמטיקאי אמיץ, שיאשר את תוצאת ניסוי ההיקפן.
א.עצבר
BigBadWolf
Member
התייאשתי מלענות לך כבר לפני שנים, אבל אנסה רק עוד פעם אחת
כי באמת כואב לי הלב לראות אדם שמקדיש את חייו לשכנע אנשים בדבר שלאדם מלומד ברור שאיננו נכון.
מצפיה בסרטון עולה שלמכשיר שלך שלוש שגיאות עיקריות. שים לב, כפי שהסברתי לך לפני כמה שנים שגיאות אינן טעויות אלא פשוט קצה יכולת הדיוק של מכשיר כלשהו. לכל מכשיר בעולם יש שגיאת מכשיר, בסרגל שלך לדוגמה השגיאה היא חצי מילימטר לכל כיוון.
גורמי השגיאה במכשיר ההיקפן:
1. המיקום ההתחלתי והסופי של הידית אותה אתה מסובב
2. השגיאה בקוטרי המעגלים
3. החלקה קטנטנה בין חלקי הממסר (החלק)
השגיאה הראשונה היא הפשוטה ביותר, אין לך דיוק לגבי מיקום הידית המסובבת בהתחלה לעומת המיקום בסוף. גם אם ההבדל קטן, עדיין הידית שלך קצרה והמדידה בעין לעומת מדידה של מקל ארוך עם זכוכית מגדלת בסוף.
לגבי השגיאה השניה, לכל ציר מכני יש קוטר ושגיאה. גם למעגלים המדוייקים ביותר שאדם ייצר אי פעם (והצירים שלך אפילו לא מתקרבים לכך) נמדדה שגיאה. ככל שקוטרו של המעגל (או הציר) קטן יותר כך השגיאה היחסית גדולה יותר ולכן השגיאה הגדולה ביותר בהיבט הזה היא קוטרו של הציר 2 מ"מ.
השגיאה השלישית קצת יותר סבוכה. מצד אחד אתה מניח שהמעגלים שלך חלקים לגמרי, שהרי אחרת קוטריהם אינם מדוייקים (וכבר הסברתי שהם לא). מצד שני אתה מניח שאין בתמסורת שלך החלקה כלל. כאן צריך להכנס קצת למהי החלקה ומהו חיכוך. שני רכיבים חלקים לחלוטין (שלא קיימים במציאות) יחליקו אחד על פני השני ללא התנגדות מכיוון שאין מה שיגרום לאותה התנגדות. אז למה בכל זאת הרכיבים לא מחליקים אחד על-פני השני? מכיוון שאם מסתכלים עם מיקרוסקופ ניתן לראות שפני השטח לא מושלמים. יש גבעות וחורים ושיניים ועקמומיות וכו'. כל אלו נתקלים אחד בשני ויוצרים חיכוך. בדרך כלל מכיוון שההתנגדות קטנה הרכיבים יזוזו קצת מעלה ומטה או במילים אחרות יקפצו אחד מעל השני ויראו כאילו הם מחליקים, אבל הקפיץ מפעיל לחץ אז החיכוך גורם לרכיבים להזיז אחד את השני. לכן, מה שיש לך למעשה הוא שני גלגלי שיניים לא מושלמים שמזיזים אחד את השני. אבל כאן אנחנו נכנסים לבעיה, כי אם אלו גלגלי שיניים לא מושלמים התנועה היא תנועה של החלקה ואז תנועה ואז החלקה ואז תנועה. ככל שתלחץ את הרכיבים חזק יותר כך תקבל פחות החלקה ויותר תנועה אבל לעולם לא תמנע לגמרי מהחלקה ברכיבים מסוג זה.
כי באמת כואב לי הלב לראות אדם שמקדיש את חייו לשכנע אנשים בדבר שלאדם מלומד ברור שאיננו נכון.
מצפיה בסרטון עולה שלמכשיר שלך שלוש שגיאות עיקריות. שים לב, כפי שהסברתי לך לפני כמה שנים שגיאות אינן טעויות אלא פשוט קצה יכולת הדיוק של מכשיר כלשהו. לכל מכשיר בעולם יש שגיאת מכשיר, בסרגל שלך לדוגמה השגיאה היא חצי מילימטר לכל כיוון.
גורמי השגיאה במכשיר ההיקפן:
1. המיקום ההתחלתי והסופי של הידית אותה אתה מסובב
2. השגיאה בקוטרי המעגלים
3. החלקה קטנטנה בין חלקי הממסר (החלק)
השגיאה הראשונה היא הפשוטה ביותר, אין לך דיוק לגבי מיקום הידית המסובבת בהתחלה לעומת המיקום בסוף. גם אם ההבדל קטן, עדיין הידית שלך קצרה והמדידה בעין לעומת מדידה של מקל ארוך עם זכוכית מגדלת בסוף.
לגבי השגיאה השניה, לכל ציר מכני יש קוטר ושגיאה. גם למעגלים המדוייקים ביותר שאדם ייצר אי פעם (והצירים שלך אפילו לא מתקרבים לכך) נמדדה שגיאה. ככל שקוטרו של המעגל (או הציר) קטן יותר כך השגיאה היחסית גדולה יותר ולכן השגיאה הגדולה ביותר בהיבט הזה היא קוטרו של הציר 2 מ"מ.
השגיאה השלישית קצת יותר סבוכה. מצד אחד אתה מניח שהמעגלים שלך חלקים לגמרי, שהרי אחרת קוטריהם אינם מדוייקים (וכבר הסברתי שהם לא). מצד שני אתה מניח שאין בתמסורת שלך החלקה כלל. כאן צריך להכנס קצת למהי החלקה ומהו חיכוך. שני רכיבים חלקים לחלוטין (שלא קיימים במציאות) יחליקו אחד על פני השני ללא התנגדות מכיוון שאין מה שיגרום לאותה התנגדות. אז למה בכל זאת הרכיבים לא מחליקים אחד על-פני השני? מכיוון שאם מסתכלים עם מיקרוסקופ ניתן לראות שפני השטח לא מושלמים. יש גבעות וחורים ושיניים ועקמומיות וכו'. כל אלו נתקלים אחד בשני ויוצרים חיכוך. בדרך כלל מכיוון שההתנגדות קטנה הרכיבים יזוזו קצת מעלה ומטה או במילים אחרות יקפצו אחד מעל השני ויראו כאילו הם מחליקים, אבל הקפיץ מפעיל לחץ אז החיכוך גורם לרכיבים להזיז אחד את השני. לכן, מה שיש לך למעשה הוא שני גלגלי שיניים לא מושלמים שמזיזים אחד את השני. אבל כאן אנחנו נכנסים לבעיה, כי אם אלו גלגלי שיניים לא מושלמים התנועה היא תנועה של החלקה ואז תנועה ואז החלקה ואז תנועה. ככל שתלחץ את הרכיבים חזק יותר כך תקבל פחות החלקה ויותר תנועה אבל לעולם לא תמנע לגמרי מהחלקה ברכיבים מסוג זה.
תודה רבה על התיחסות רצינית לניסוי ההיקפן, כרגיל זה לא קורה
לעניין גורמי השגיאה שציינת.
1 : הערתך לגבי המיקום ההתחלתי והסופי של הידית שאני מסובב, נכונה.
נלקחה בחשבון טעות של 10 מ"מ , וזו יכולה לגרום לטעות של 0.5 מ"מ במקום הנקודה הנמצאת בקצה המחוג הגדול, שעליה מביטים דרך זכוכית מגדלת.
המדידה מראה שנקודה זו הסתובבה סיבוב שלם (פלוס) 3 מ"מ , וזה הרבה מעבר לתחום השגיאה של 0.5 מ"מ.
2: השגיאה בקוטרי המעגלים
ציר הפלדה של 2 מ"מ, הוזמן בארה"ב , והוא הגיע עם מסמך המפרט את דרגת הדיוק שלו . בין 2 מ"מ , ל 2.0005 מ"מ.
גלגל הפלדה הוא מיסב כדורי בקוטר 120 מ"מ, המיוצר בדרגת דיוק גבוהה ביותר של התעשייה המכנית בת ימינו.
3: היות והנקודה הנמצאת בקצה המחוג הגדול,
הסתובבה סיבוב שלם (פלוס) 3 מ"מ , נושא ההחלקה בכלל לא קיים.
אם התוצאה הייתה - סיבוב שלם (מינוס) 1 מ"מ, או מינוס 2 מ"מ, או מינוס 3מ"מ
וכן הלאה, נושא ההחלקה היה כן קיים.
הדרך היחידה להסביר את התוספת של 3 מ"מ, היא פשוטה ביותר.
פאי של קוטר 2 מ"מ , הוא (קצת יותר גדול) מפאי של קוטר 120 מ"מ.
תוצאת מדידה יחידה זו, פוסלת לחלוטין את רעיון פאי קבוע בכל המעגלים.
אני מצפה שמוסד מדעי מכובד ( טכניון, מכון ויצמן, המעבדה הלאומית לפיזיקה )
יחזור על ניסוי ההיקפן, אבל עד היום זה לא קרה.
כאשר זה יקרה, תתקבל בעולם המדעי גיאומטריה חדשה של קווים עגולים, שתצטרף אל הגיאומטריה האוקלידית של הקו הישר.
א.עצבר
לעניין גורמי השגיאה שציינת.
1 : הערתך לגבי המיקום ההתחלתי והסופי של הידית שאני מסובב, נכונה.
נלקחה בחשבון טעות של 10 מ"מ , וזו יכולה לגרום לטעות של 0.5 מ"מ במקום הנקודה הנמצאת בקצה המחוג הגדול, שעליה מביטים דרך זכוכית מגדלת.
המדידה מראה שנקודה זו הסתובבה סיבוב שלם (פלוס) 3 מ"מ , וזה הרבה מעבר לתחום השגיאה של 0.5 מ"מ.
2: השגיאה בקוטרי המעגלים
ציר הפלדה של 2 מ"מ, הוזמן בארה"ב , והוא הגיע עם מסמך המפרט את דרגת הדיוק שלו . בין 2 מ"מ , ל 2.0005 מ"מ.
גלגל הפלדה הוא מיסב כדורי בקוטר 120 מ"מ, המיוצר בדרגת דיוק גבוהה ביותר של התעשייה המכנית בת ימינו.
3: היות והנקודה הנמצאת בקצה המחוג הגדול,
הסתובבה סיבוב שלם (פלוס) 3 מ"מ , נושא ההחלקה בכלל לא קיים.
אם התוצאה הייתה - סיבוב שלם (מינוס) 1 מ"מ, או מינוס 2 מ"מ, או מינוס 3מ"מ
וכן הלאה, נושא ההחלקה היה כן קיים.
הדרך היחידה להסביר את התוספת של 3 מ"מ, היא פשוטה ביותר.
פאי של קוטר 2 מ"מ , הוא (קצת יותר גדול) מפאי של קוטר 120 מ"מ.
תוצאת מדידה יחידה זו, פוסלת לחלוטין את רעיון פאי קבוע בכל המעגלים.
אני מצפה שמוסד מדעי מכובד ( טכניון, מכון ויצמן, המעבדה הלאומית לפיזיקה )
יחזור על ניסוי ההיקפן, אבל עד היום זה לא קרה.
כאשר זה יקרה, תתקבל בעולם המדעי גיאומטריה חדשה של קווים עגולים, שתצטרף אל הגיאומטריה האוקלידית של הקו הישר.
א.עצבר
BigBadWolf
Member
סוף סוף השבת לשאלתי מלפני שנים רבות
אם אלו השגיאות שלך, הרי ששגיאת הקוטר של הציר 2 מ"מ אכן מסבירה את הסטייה שלך כמעט לחלוטין (מציר זה בלבד מתקבלת שגיאה על הפאי של פלוס או מינוס 0.0008 בחישוב זריז, לא נכנסתי לחישובי שגיאה מתקדמים), אם תוסיף לזה את השגיאות הקטנות קצת יותר של קוטר המעגל הגדול ושל המיקום ההתחלתי והסופי של הידית כבר תמצא עמוק בתוך תחום השגיאה של המכשיר.
אם אלו השגיאות שלך, הרי ששגיאת הקוטר של הציר 2 מ"מ אכן מסבירה את הסטייה שלך כמעט לחלוטין (מציר זה בלבד מתקבלת שגיאה על הפאי של פלוס או מינוס 0.0008 בחישוב זריז, לא נכנסתי לחישובי שגיאה מתקדמים), אם תוסיף לזה את השגיאות הקטנות קצת יותר של קוטר המעגל הגדול ושל המיקום ההתחלתי והסופי של הידית כבר תמצא עמוק בתוך תחום השגיאה של המכשיר.
יש לך את כל הנתונים, ואתה יכול לערוך חישוב מדויק
ציר בקוטר 2.0005 מ"מ המסתובב 60 סיבובים, ובמגע היקפי הוא מסובב גלגל בקוטר 120 מ"מ, לא יכול להביא את הגלגל, לסיבוב שלם { פלוס 3 מ"מ בהיקף)
נערוך את החישוב בהנחה כי פאי קבוע בציר ובגלגל
היקף הציר = 2.0005 כפול פאי = 6.2847561 מ"מ
ההיקף המצטבר של 60 סיבובים = 377.08537 מ"מ
היקף הגלגל = 120 כפול פאי = 376.99112 מ"מ
ההפרש הוא 0.094 מ"מ ,(בקושי 0.1 מ"מ) והמדידה מראה הפרש של 3 מ"מ.
בקרת שגיאות
נניח שיש טעות בזיהוי האופטי ומדובר על הפרש של 2 מ"מ ולא 3 מ"מ
ונוריד עוד 1 מ"מ על טעות בנקודת ההתחלה והסיום של הזרוע שמסובבים ביד,
עדיין נשאר להסביר תוספת בהיקף של 1 מ"מ
איך 60 סיבובים של ציר הפלדה, מסובבים את גלגל הפלדה סיבוב שלם
( פלוס 1 מ"מ בהיקף)
ההסבר היחיד הוא זה.........פאי של קוטר 2 מ"מ = 3.15
ואם 60 סיבובים של ציר הפלדה סובבו את גלגל הפלדה , סיבוב שלם פלוס 0.5 מ"מ , גם במקרה זה פאי של קוטר 2 מ"מ, הוא קצת יותר גדול מפאי של קוטר 120 מ"מ.
לי אין ספק שפאי של קוטר 2 מ"מ, הוא קצת יותר גדול מפאי של קוטר 120 מ"מ,
אבל איך לשכנע את המתמטיקאים, שלא מוכנים לקבל את הרעיון, שמדידה מכנית
מגלה אמת מתמטית שאינה מוכרת להם.
נושא זה יכול להיפתר רק אם מוסד מדעי מוכר יחזור על ניסוי ההיקפן.
אבל מה פתאום שמוסד מדעי מוכר יפקפק באמת מתמטית הנמסרת מדוד לדור
במשך אלפי שנים ?
אולי תשכנע אותם לחזור על הניסוי.
א.עצבר
ציר בקוטר 2.0005 מ"מ המסתובב 60 סיבובים, ובמגע היקפי הוא מסובב גלגל בקוטר 120 מ"מ, לא יכול להביא את הגלגל, לסיבוב שלם { פלוס 3 מ"מ בהיקף)
נערוך את החישוב בהנחה כי פאי קבוע בציר ובגלגל
היקף הציר = 2.0005 כפול פאי = 6.2847561 מ"מ
ההיקף המצטבר של 60 סיבובים = 377.08537 מ"מ
היקף הגלגל = 120 כפול פאי = 376.99112 מ"מ
ההפרש הוא 0.094 מ"מ ,(בקושי 0.1 מ"מ) והמדידה מראה הפרש של 3 מ"מ.
בקרת שגיאות
נניח שיש טעות בזיהוי האופטי ומדובר על הפרש של 2 מ"מ ולא 3 מ"מ
ונוריד עוד 1 מ"מ על טעות בנקודת ההתחלה והסיום של הזרוע שמסובבים ביד,
עדיין נשאר להסביר תוספת בהיקף של 1 מ"מ
איך 60 סיבובים של ציר הפלדה, מסובבים את גלגל הפלדה סיבוב שלם
( פלוס 1 מ"מ בהיקף)
ההסבר היחיד הוא זה.........פאי של קוטר 2 מ"מ = 3.15
ואם 60 סיבובים של ציר הפלדה סובבו את גלגל הפלדה , סיבוב שלם פלוס 0.5 מ"מ , גם במקרה זה פאי של קוטר 2 מ"מ, הוא קצת יותר גדול מפאי של קוטר 120 מ"מ.
לי אין ספק שפאי של קוטר 2 מ"מ, הוא קצת יותר גדול מפאי של קוטר 120 מ"מ,
אבל איך לשכנע את המתמטיקאים, שלא מוכנים לקבל את הרעיון, שמדידה מכנית
מגלה אמת מתמטית שאינה מוכרת להם.
נושא זה יכול להיפתר רק אם מוסד מדעי מוכר יחזור על ניסוי ההיקפן.
אבל מה פתאום שמוסד מדעי מוכר יפקפק באמת מתמטית הנמסרת מדוד לדור
במשך אלפי שנים ?
אולי תשכנע אותם לחזור על הניסוי.
א.עצבר
BigBadWolf
Member
חישוב השגיאה שלך שגוי
אתה מחשב את ההפרש בין הסיבובים של קוטר 2 מ"מ לאלו של קוטר 120 מ"מ, אבל מדדת הפרש של 3 מ"מ לא על המעגל של ה-120 מ"מ אלא על הציר הארוך שקוטר הסיבוב שלו גדול הרבה יותר.
חוץ מזה, מה שאתה עושה אלו חישובי אצבע ולא כך מחשבים שגיאת מכשיר (חישוב שגיאה הוא פיתוח סטטיסטי).
אתה מחשב את ההפרש בין הסיבובים של קוטר 2 מ"מ לאלו של קוטר 120 מ"מ, אבל מדדת הפרש של 3 מ"מ לא על המעגל של ה-120 מ"מ אלא על הציר הארוך שקוטר הסיבוב שלו גדול הרבה יותר.
חוץ מזה, מה שאתה עושה אלו חישובי אצבע ולא כך מחשבים שגיאת מכשיר (חישוב שגיאה הוא פיתוח סטטיסטי).
אתה צודק , טעות שלי
התוספת על קוטר 120 מ"מ קטנה פי 10, והיא בקירוב 0.3 מ"מ
הציר של קוטר 2.0005 מ"מ תורם בקושי 0.1 מ"מ לתוספת, ויש צורך להסביר
את התוספת של 0.2 מ"מ
ההסבר היחיד נשאר כמו שהוא.
פאי של קוטר 2 מ"מ, קצת יותר גדול מפאי של קוטר 120 מ"מ
עכשיו נשאר לבדוק נקודות התחלה וסוף בזרוע שאני סובבתי 60 פעם,
ותמיד אפשר לטעון כי כאן מקור השגיאה,
אתה כבר מבין שפה מתחיל וויכוח ללא סוף, שהוא יכול להסתיים רק בניסוי נוסף שייערך על ידי מוסד מדעי מוכר.
ועד שייערך ניסוי כזה, ( אם ייערך ) כדאי לעיין בדרך גיאומטרית של ציורים
המביאה להכרה ברעיון פאי המשתנה.
א.עצבר
התוספת על קוטר 120 מ"מ קטנה פי 10, והיא בקירוב 0.3 מ"מ
הציר של קוטר 2.0005 מ"מ תורם בקושי 0.1 מ"מ לתוספת, ויש צורך להסביר
את התוספת של 0.2 מ"מ
ההסבר היחיד נשאר כמו שהוא.
פאי של קוטר 2 מ"מ, קצת יותר גדול מפאי של קוטר 120 מ"מ
עכשיו נשאר לבדוק נקודות התחלה וסוף בזרוע שאני סובבתי 60 פעם,
ותמיד אפשר לטעון כי כאן מקור השגיאה,
אתה כבר מבין שפה מתחיל וויכוח ללא סוף, שהוא יכול להסתיים רק בניסוי נוסף שייערך על ידי מוסד מדעי מוכר.
ועד שייערך ניסוי כזה, ( אם ייערך ) כדאי לעיין בדרך גיאומטרית של ציורים
המביאה להכרה ברעיון פאי המשתנה.
א.עצבר
מדידה מדויקת לא מוכרת למדע, המגלה את קיומה של גיאומטריה חדשה
מדידה מדויקת שאינה מוכרת למדע, המגלה גיאומטריה חדשה.
גליל פלדה שקוטרו 2 מ"מ , נלחץ בהיקפו אל היקף גלגל פלדה שקוטרו 120 מ"מ .
אם מסובבים את הגליל, גם הגלגל מסתובב.
הניסיון מלמד שאם נסובב את הגליל 60 סיבובים, הגלגל יסתובב סיבוב אחד.
מדידה מדויקת אמורה לגלות איזה משתי האפשרויות מתקיימת.
א: הגלגל הסתובב ללא צל של ספק "קצת פחות מסיבוב אחד"
ב: הגלגל הסתובב ללא צל של ספק "קצת יותר מסיבוב אחד"
כדי להגיע למצב של מדידה מדויקת "ללא צל של ספק" נסובב את הגליל עם זרוע שאורכה 280 מ"מ, ונצמיד לגלגל מחוג - שאורכו ממרכז הגלגל 690 מ"מ .
מצב התחלתי של המדידה.
קצה זרוע הגליל מצביעה על נקודה סטטית נבחרת
קצה המחוג של הגלגל , מצביע על נקודה סטטית נבחרת .
תהליך המדידה.
מסובבים ידנית את זרוע הגליל 60 סיבובים , ומקפידים לחזור אל נקודתו הסטטית.
עתה יש להביט על קצה המחוג של הגלגל ,ובודקים את מצבו ביחס לנקודתו הסטטית.
מיד מגלים שאפשרות ב התקיימה, וקצה המחוג עשה סיבוב שלם "פלוס כ 3 מ"מ "
חישובים.
היות וקצה המחוג ( המרוחק ממרכז הגלגל 690 מ"מ) עשה סיבוב שלם פלוס 3 מ"מ,
אז כל נקודה הנמצאת על היקף הגלגל ( והיא מרוחקת ממרכז הגלגל 60 מ"מ ) תעשה סיבוב שלם פלוס 0.2608 מ"מ ( 60 חלקי 690 ) כפול 3 = 0.2608
המסקנות:
היות והיקף הגליל מוסר את תנועתו להיקף הגלגל, אז ברור שההיקף המצטבר של 60 סיבובים של הגליל, יוצרים סיבוב שלם של הגלגל "פלוס 0.2608 מ"מ "
תוצאה זו מחייבת לקבוע כי פאי של הגליל שקוטרו 2 מ"מ, , קצת יותר גדול מפאי של הגלגל שקוטרו 120 מ"מ.
הסבר
אם נניח כי פאי של הגלגל הוא 3.14159 , אז היקף הגלגל הוא 376.99 מ"מ .
היות ו 60 סיבובים של הגליל יצרו בגלגל היקף של 376.99 פלוס 0.2608 מ"מ
אז ההיקף המצטבר של 60 סיבובי הגליל = 377.2508 מ"מ
לכן, היקף כל גליל = ( 377.2508 חלקי 60 ) = 6.2875133 מ"מ
אם נחלק את 6.2875133 ב 2 , נקבל את פאי השייך לקוטר 2 מ"מ
פאי של קוטר 2 מ"מ = 3.1437567
זאת כאשר הנחנו כי פאי של קוטר 120 מ"מ = 3.14159
וכאן עולה מיד הנושא של שגיאות במדידה
היות ואי אפשר לסובב את זרוע הגליל 60 סיבובים בדיוק, נניח 60 סיבובים מלאים, עם תוספת או הפחתה של 10 מ"מ מהנקודה הסטטית.
10 מ"מ אלה מופיעים בקצה הזרוע המסובבת את הגליל. ( אורך הזרוע 280 מ"מ).
לכן, על רדיוס 1 מ"מ של הגליל, תופיע תוספת או הפחתה של 0.0357142 מ"מ
( 10 מ"מ חלקי 280 = 0.0357142 ),
תוספת או הפחתה זעירה זו, נמסרת ישירות להיקף הגלגל.
תוספת או הפחתה זו, יכולה לשנות את פלוס 0.2608 מ"מ , לפלוס 0.2965142 מ"מ או לפלוס 0.2250858 מ"מ
תוצאות אלו לא ישנו את הקביעה, שפאי של הגליל, קצת יותר גדול מפאי של הגלגל.
עתה נותרה אפשרות לשגיאה נוספת, שתופיע בקוטר הגליל.
גליל זה הוזמן בייצור מיוחד, וקוטרו האמיתי נמצא בין 2 מ"מ , ל 2.0005 מ"מ
נניח כי קוטר הגליל אינו 2 מ"מ בדיוק, והוא 2.0005 מ"מ.
להנחה זו יש השפעה זניחה על תוצאות המדידה.
סיכום:
מדידה זו אינה מוכרת למדע, והיא מגלה למדע את קיומה של גיאומטריה חדשה.
זוהי גיאומטריה של קווים עגולים סגורים, המזהים אותם לפי האורך הממשי של קוטרם , המוצג עם מספר של מ"מ.
בגיאומטריה זו יש לכל קו עגול סגור מספר פאי ייחודי.
א.עצבר
מדידה מדויקת שאינה מוכרת למדע, המגלה גיאומטריה חדשה.
גליל פלדה שקוטרו 2 מ"מ , נלחץ בהיקפו אל היקף גלגל פלדה שקוטרו 120 מ"מ .
אם מסובבים את הגליל, גם הגלגל מסתובב.
הניסיון מלמד שאם נסובב את הגליל 60 סיבובים, הגלגל יסתובב סיבוב אחד.
מדידה מדויקת אמורה לגלות איזה משתי האפשרויות מתקיימת.
א: הגלגל הסתובב ללא צל של ספק "קצת פחות מסיבוב אחד"
ב: הגלגל הסתובב ללא צל של ספק "קצת יותר מסיבוב אחד"
כדי להגיע למצב של מדידה מדויקת "ללא צל של ספק" נסובב את הגליל עם זרוע שאורכה 280 מ"מ, ונצמיד לגלגל מחוג - שאורכו ממרכז הגלגל 690 מ"מ .
מצב התחלתי של המדידה.
קצה זרוע הגליל מצביעה על נקודה סטטית נבחרת
קצה המחוג של הגלגל , מצביע על נקודה סטטית נבחרת .
תהליך המדידה.
מסובבים ידנית את זרוע הגליל 60 סיבובים , ומקפידים לחזור אל נקודתו הסטטית.
עתה יש להביט על קצה המחוג של הגלגל ,ובודקים את מצבו ביחס לנקודתו הסטטית.
מיד מגלים שאפשרות ב התקיימה, וקצה המחוג עשה סיבוב שלם "פלוס כ 3 מ"מ "
חישובים.
היות וקצה המחוג ( המרוחק ממרכז הגלגל 690 מ"מ) עשה סיבוב שלם פלוס 3 מ"מ,
אז כל נקודה הנמצאת על היקף הגלגל ( והיא מרוחקת ממרכז הגלגל 60 מ"מ ) תעשה סיבוב שלם פלוס 0.2608 מ"מ ( 60 חלקי 690 ) כפול 3 = 0.2608
המסקנות:
היות והיקף הגליל מוסר את תנועתו להיקף הגלגל, אז ברור שההיקף המצטבר של 60 סיבובים של הגליל, יוצרים סיבוב שלם של הגלגל "פלוס 0.2608 מ"מ "
תוצאה זו מחייבת לקבוע כי פאי של הגליל שקוטרו 2 מ"מ, , קצת יותר גדול מפאי של הגלגל שקוטרו 120 מ"מ.
הסבר
אם נניח כי פאי של הגלגל הוא 3.14159 , אז היקף הגלגל הוא 376.99 מ"מ .
היות ו 60 סיבובים של הגליל יצרו בגלגל היקף של 376.99 פלוס 0.2608 מ"מ
אז ההיקף המצטבר של 60 סיבובי הגליל = 377.2508 מ"מ
לכן, היקף כל גליל = ( 377.2508 חלקי 60 ) = 6.2875133 מ"מ
אם נחלק את 6.2875133 ב 2 , נקבל את פאי השייך לקוטר 2 מ"מ
פאי של קוטר 2 מ"מ = 3.1437567
זאת כאשר הנחנו כי פאי של קוטר 120 מ"מ = 3.14159
וכאן עולה מיד הנושא של שגיאות במדידה
היות ואי אפשר לסובב את זרוע הגליל 60 סיבובים בדיוק, נניח 60 סיבובים מלאים, עם תוספת או הפחתה של 10 מ"מ מהנקודה הסטטית.
10 מ"מ אלה מופיעים בקצה הזרוע המסובבת את הגליל. ( אורך הזרוע 280 מ"מ).
לכן, על רדיוס 1 מ"מ של הגליל, תופיע תוספת או הפחתה של 0.0357142 מ"מ
( 10 מ"מ חלקי 280 = 0.0357142 ),
תוספת או הפחתה זעירה זו, נמסרת ישירות להיקף הגלגל.
תוספת או הפחתה זו, יכולה לשנות את פלוס 0.2608 מ"מ , לפלוס 0.2965142 מ"מ או לפלוס 0.2250858 מ"מ
תוצאות אלו לא ישנו את הקביעה, שפאי של הגליל, קצת יותר גדול מפאי של הגלגל.
עתה נותרה אפשרות לשגיאה נוספת, שתופיע בקוטר הגליל.
גליל זה הוזמן בייצור מיוחד, וקוטרו האמיתי נמצא בין 2 מ"מ , ל 2.0005 מ"מ
נניח כי קוטר הגליל אינו 2 מ"מ בדיוק, והוא 2.0005 מ"מ.
להנחה זו יש השפעה זניחה על תוצאות המדידה.
סיכום:
מדידה זו אינה מוכרת למדע, והיא מגלה למדע את קיומה של גיאומטריה חדשה.
זוהי גיאומטריה של קווים עגולים סגורים, המזהים אותם לפי האורך הממשי של קוטרם , המוצג עם מספר של מ"מ.
בגיאומטריה זו יש לכל קו עגול סגור מספר פאי ייחודי.
א.עצבר
BigBadWolf
Member
עכשיו אתה סותר את עצמך
בהודעה הקודמת ביצעת הערכת שגיאות, אמרת שגיאת הזיהוי האופטי - 1 מ"מ, שגיאת מיקום הידית - 1 מ"מ. עכשיו הגענו למסקנה ששגיאת קוטר הציר - עוד 1 מ"מ, כבר הגענו ל-3 מ"מ שלך ועוד לא התייחסנו לשגיאות נוספות כמו קוטר המעגל 120 (הידעת שמעגלים אמיתיים שמיוצרים במפעל אינם לגמרי עגולים?), אלסטיות ופלסטיות של המתכת (אתה לוחץ עם קפיץ), החלקה (המעגל הגדול גם יכול להחליק כתוצאה ממשקל המחוג) ועוד כל מיני שגיאות.
אתה לא יכול לבצע הערכת שגיאות ואז כשמתגלה שהשגיאות שלך גדולות מידי עבור המדידיה פתאום להקטין את השגיאות.
נ.ב. מדען אמיתי היה מבצע מספר חזרות עם מעגלים שונים באותו הגודל ובגדלים משתנים, מבצע מיצוע של התוצאות ומסתכל על סטיית התקן.
בינינו, יש אמרה ידועה - Count your losses. כל כך הרבה אנשים הסבירו לך מכל כך הרבה כיוונים למה מה שאתה אומר איננו נכון, גם מאינספור כיוונים מתמטיים וגם מהכיוון הניסיונאי. הרבה מאותם אנשים בעלי הרבה מאוד שנות לימוד בתחומים רלוונטיים (מתמטיקאים, מהנדסים, מדענים ניסיונאים) והרבה מאותם אנשים גם סקפטיים מטבעם ובעלי ראש פתוח, כאלו הם מדענים טובים ויצא לך לדבר עם כמה כאלו. האם ייתכן שמורה לגאוגרפיה חסר השכלה מתמטית או ניסיונאית רשמית צודק וכל אותם מלומדים מתחומים רלוונטיים כולם לא רק שטועים אלא גם עד כדי כך אטומים שלא מוכנים אפילו לשקול את האפשרות? נקודה למחשבה, כי באמת שחבל לי עליך. בתקווה יום אחד תפסיק להציף את הפורום במה שאתה משום מה מכנה 'מאמרים'.
בהודעה הקודמת ביצעת הערכת שגיאות, אמרת שגיאת הזיהוי האופטי - 1 מ"מ, שגיאת מיקום הידית - 1 מ"מ. עכשיו הגענו למסקנה ששגיאת קוטר הציר - עוד 1 מ"מ, כבר הגענו ל-3 מ"מ שלך ועוד לא התייחסנו לשגיאות נוספות כמו קוטר המעגל 120 (הידעת שמעגלים אמיתיים שמיוצרים במפעל אינם לגמרי עגולים?), אלסטיות ופלסטיות של המתכת (אתה לוחץ עם קפיץ), החלקה (המעגל הגדול גם יכול להחליק כתוצאה ממשקל המחוג) ועוד כל מיני שגיאות.
אתה לא יכול לבצע הערכת שגיאות ואז כשמתגלה שהשגיאות שלך גדולות מידי עבור המדידיה פתאום להקטין את השגיאות.
נ.ב. מדען אמיתי היה מבצע מספר חזרות עם מעגלים שונים באותו הגודל ובגדלים משתנים, מבצע מיצוע של התוצאות ומסתכל על סטיית התקן.
בינינו, יש אמרה ידועה - Count your losses. כל כך הרבה אנשים הסבירו לך מכל כך הרבה כיוונים למה מה שאתה אומר איננו נכון, גם מאינספור כיוונים מתמטיים וגם מהכיוון הניסיונאי. הרבה מאותם אנשים בעלי הרבה מאוד שנות לימוד בתחומים רלוונטיים (מתמטיקאים, מהנדסים, מדענים ניסיונאים) והרבה מאותם אנשים גם סקפטיים מטבעם ובעלי ראש פתוח, כאלו הם מדענים טובים ויצא לך לדבר עם כמה כאלו. האם ייתכן שמורה לגאוגרפיה חסר השכלה מתמטית או ניסיונאית רשמית צודק וכל אותם מלומדים מתחומים רלוונטיים כולם לא רק שטועים אלא גם עד כדי כך אטומים שלא מוכנים אפילו לשקול את האפשרות? נקודה למחשבה, כי באמת שחבל לי עליך. בתקווה יום אחד תפסיק להציף את הפורום במה שאתה משום מה מכנה 'מאמרים'.
עליך להתיחס להודעתי הקודמת, כאל מבחן שעברת את חלקו בהצלחה
הצלחת להבחין כי הנתון של 3 מ"מ שייך לקוטר גדול בהרבה מקוטר הגלגל,
ולכן זו שגיאה להשתמש בנתון זה.
מכאן היית צריך להמשיך ( היות וכל הנתונים מונחים לפניך) , ולהגיע להודעתי האחרונה, שהיא התיאור הנכון של המדידה.
אבל לא המשכת.
בכל אופן אני חייב להודות לך על התיחסות רצינית למדידה,
כפי שאמרתי, מדידה זו מגלה למדע את קיומה של גיאומטריה חדשה, ולא פלא שהיא זוכה להתנגדות גורפת ממקצוענים רבים וטובים, כפי שאתה מתאר בחלק האחרון של הודעתך.
א.עצבר
הצלחת להבחין כי הנתון של 3 מ"מ שייך לקוטר גדול בהרבה מקוטר הגלגל,
ולכן זו שגיאה להשתמש בנתון זה.
מכאן היית צריך להמשיך ( היות וכל הנתונים מונחים לפניך) , ולהגיע להודעתי האחרונה, שהיא התיאור הנכון של המדידה.
אבל לא המשכת.
בכל אופן אני חייב להודות לך על התיחסות רצינית למדידה,
כפי שאמרתי, מדידה זו מגלה למדע את קיומה של גיאומטריה חדשה, ולא פלא שהיא זוכה להתנגדות גורפת ממקצוענים רבים וטובים, כפי שאתה מתאר בחלק האחרון של הודעתך.
א.עצבר
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.