פריצת דרך

פריצת דרך

בזמן האחרון יצא לי להקשיב שוב לפודקאסט של סטיב פאבלינה, שאפשר למצוא כאן. יצא לי להקשיב לפוסט השלישי, שמדבר על אייך לתקשר עם האינטואציה שלנו, שלמעשה זה אייך לתקשר עם התת מודע. והפוסט הזה ממש עזר לי לעשות פריצת דרך בנושא מסוים. עשיתי תרגיל דומה למה שהוא מציע שם, בנושא של כתיבה ולשאול שאלות, ולמרות שאני יודע מניסיון העבר שזה תהליך מאוד אפקטיבי, התוצאה די הדהימה אותי. שאלתי על נושא מסוים שנאבקתי איתו זמן, רב וזה נראה היה כאילו אין לי ממש את הרצון לשנות אותו. פשוט פעם אחר פעם הייתי מגיע לנקודה שרציתי להתנהג בה באופן מסוים, והתנהגתי כמו אוטומט באופן אחר. אז כפי שהוא ממליץ בפוסט, התחלתי לשאול את התת מודע שלי למה אני מתנהג ככה, ולמה זה מושרש כל כך חזק, והתשובה לימדה אותי כמה דברים על אופי החשיבה שלי בנושא. ואז שאלתי מה אני צריך לעשות כדי להתנהג אחרת, והתשובה היתה מעניינת ומפתיעה, התת מודע שלי אמר לדמיין אנשים אחרים, שאינם מוצאים חן בעיני, ושמתנהגים באותו סיטואציה באותו אופן שאני מתנהג זמן כה רב, שהתוצאות ניכרות עליהם. עכשיו, אני חושד שזה בגלל שכל התהליך הזה של מציאת הפתרון נעשה ב"דיון" עם התת מודע, זה התחיל לעבוד, והתחיל לפעול ישר. התוצאה היתה כל כך חזקה, שכל ההתנהגות שלי בנושא השתנתה, ועכשיו אני מתנהג בדיוק באופן שרציתי, וזה ממש קל יחסית. כי כל פעם שהסיטואציה רק מתקרבת לעברי, המחשבות ישר מתכוונות באופן הזה, שאני חושב על אנשים שהיו מתנהגים באופן הלא נכון, ומרוב הדחיה שהם גורמים לי, אני ישר מתנהג באופן הנכון והרצוי לי. אני מאוד מרוצה מזה כמובן, וממליץ לכולכם להקשיב לפוסט ולנסות את זה. אני חושב שזה מתאים במיוחד, כדי למצוא פתרונות במקרים שנראה שהסוד לא עובד, ולא ברור לכם למה. דרך אגב, מן הסתם שמתם לב שלא רשמתי, למה בדיוק השתמשתי בשיטה הזאת. זה בכוונה משתי סיבות. אחת, כיוון שאני עדיין מסוים, כיוון שזה כל כך טרי, ואני מרגיש שחלק מההצלחה שלי נובע גם מזה שאני ממוקד כרגע במטרה שלי, ולכן אני עוד לא רוצה להתיחס אליה כאילו השגתי אותה, למרות שאני כבר בטוח שאני בדרך. הסיבה השניה היא שאני לא רוצה שתתקבעו על המחשבה שזהו פתרון לנושא מסוים, ואני חושב בהחלט שאפשר לישם את זה על נושאים שונים. בברכה שפי
 
עשיתי פעם תרגיל דומה

לקחתי שני צדדים- הטוב והרע (איך שאני רוצה ואיך שקורה בפועל) ועשיתי דיון כתוב בניהם. האמת, היה מפתיע. עשה לי כיף לקרוא.
 
אתה יודע שפי

אני חושב שאתה צריך לתת עוד צ'אנס לעבודה של ביירון קייטי. לדעתי אתה ממש אבל ממש תאהב את זה. העקרון של זה מזכיר את מה שדיברת עליו. השיטה אומרת לך לשפוט, להוציא את התסכולים שלך, לכתוב מה אתה חושב על אנשים, על העולם.. ואז אתה מתחיל לראות את משחק המראות שמתרחש פה.. ההשתקפות של הנפש שלך במה שאתה מאמין שנמצא בחוץ. היא שיטה של חקירה של מחשבות, שמעירה אותך למציאות דרך הבעיות שלך, כך שהבעיות שלך ואיך שאתה מסתכל על העולם הופכים להיות השערים ממש. שאתה מתחיל לתרגל אתה מהר מאוד רואה שכל מה שאתה רואה בחוץ זה השלכה של המחשבות והאמונות שלך. כל מה שאתה רואה זה אתה, והשיטה יכולה ממש להביא אותך עד להארה מוחלטת, או לפחות לשחרור ברמה הכי אמיתית, זאת הדרך שדרכה אתה משנה את ההתניות שלך. כשאתה משנה את איך שאתה מסתכל על העולם העולם משתנה, אבל זה לא דברים שאתה יכול להחליט לראות אחרת .. זה דברים שאתה צריך לראות שהם באמת אחרת
אז אני ממליץ לך לתת לעניין צ'אנס לעומק, כי יש לי הרגשה שאתה יכול מאוד להתחבר לזה. כמה שהשיטה פשוטה וקלה, ככה היא גם עמוקה ואפקטיבית. אם זה מעניין אותך אז ההמלצה שלי זה פשוט לראות את קייטי עושה את זה עם אנשים ב YOUTUBE. תכתוב BYRON KATIE שם תנסה לראות כמה חקירות שלה עם אנשים.
 
תראה, אני מבין למה אתה יכול לחשוב שהעבודה של

בירון קטי תהיה רלוונית לדיון הזה, ולמה היא תהיה שימושית לי, אבל היא לא כל כך. אני מכיר את העבודה, ואני חושב שהיא טובה להרבה אנשים. אני לא אומר תשתמשו בסוד, ואל תשמשו בעבודה או להיפך, ולמעשה אני לא פוסל שום דבר שיכול לעזור לאדם להתפתח, אבל כשאני כותב פה, אני משתדל להתמקד בדברים שקשורים יותר לסוד, פשוט כי זה פורום הסוד. אייך שאני רואה את זה הסוד והעבודה הם כמעט אותו דבר, ויש להם אותה מטרה, הן פשוט שתי שיטות שמתחילות מנקודת מבט קצת אחרת. בכל מקרה, אחת הסיבות שאני באמת פחות מכיר את העבודה מהרבה נושאים אחרים, זה שאין לי כמעט סיבות לתרגל אותה. אין לי ויכוחים עם המציאות בדר"כ, אין לי כמעט אישויים בלתי סגורים עם אנשים, וגם כשאני "כועס" על עצמי זה בדר"כ במידה. לכן גם כשלמדתי את כל תהליך החקירה ותרגלתי אותו, היה קשה לי למצוא נושאים לעבוד עליהם, ותמיד זה היה על עצמי ולא על אחרים. אני חושב שהעבודה יכולה להיות טובה להרבה אנשים. אני חושב שאנשים צריכים להשתמש בעבודה, כדי להגיע לנקודה שהם לוקחים אחריות על החיים שלהם, ושהם מקבלים אותם כפי שהם במקום להתווכח איתם כל הזמו, אבל בשבילי היא פחות רלוונטית, כי אני חושב שאני כבר מגיל 9 מודע לזה שכל החוויה שלי נובעת מהמחשבות שלי, ואני במרבית הזמן מקבל את המציאות כמו שהיא, אז אתה מבין, אין לי כל כך עבודה לעשות. את התהליך של להחליף מחשבה שלילית בחיובית, אני עושה די אוטומטית, כי אני פשוט מרגיש ישר שאני משקר לעצמי, שאני מתנער מאחריות, אם אני מתחיל סתם להתלונן על משהו. למעשה בקטע הזה אני אוהב את הגישה של גלאל, הוא אמר לי פעם שאם יש קורה לו משהו לא טוב, אז הוא פשוט נותן לעצמו יום to bitch about it. ואחרי זה הוא חוזר לעצמי האופטימי הרגיל והטוב שלו. בקטע הזה של האופטימיות שנינו די דומים.
 
למעלה