פריקה/התיעצות

מאז

New member
פריקה/התיעצות

כידוע, הפשוש בן שנה וחצי, ואני בחודש שישי. תכננו לנסוע לחו"ל לכשבוע בלעדיו, כל עוד אפשר. אני מרגישה שחופשה זוגית נחוצה לנו מאוד. התכנון היה שהורי ישמרו עליו בשבוע ההעדרות (הוא מכיר אותם טוב ואוהב אותם). הנסיעה (אם תהיה) חייבת להיות בשבוע הבא. הכרטיסים הם חינם, כי בעלי ממשיך מהחו"ל לעבודה בחו"ל, ולי יש כרטיס בונוס בגלל הנסיעות התכופות שלו (לפחות שמשהו יצא לי מזה...). ואז התחילו הבעיות- סבתי (אמא של אמא) אושפזה. זה הולך להיות משהו לא קצר (טיפול תרופתי ארוך שניתן לקבלו רק בבי"ח). אמא שלי נוסעת לשם כל יום, ולמרות שהיא אמרה שעם קצת עזרה מהצד השני היא תוכל עדיין לשמור על הפשוש, אני מרגישה לא פייר להפיל עליה את זה בתקופה הזו. בסקירה המאוחרת התגלה ממצא, שהסוקרת לא עשתה ממנו עניין גדול ואמרה פשוט לבוא למעקב עוד חודש, אבל הרופאה שלי אמרה לי לרוץ לייעוץ גנטי. בינתיים לא מצאתי ייעוץ גנטי לפני סופ"ש הבא - מה שדופק את הטיול (וגם קצת דופק סופ"ש בארץ - אם ניקח במקומו). ובנוסף - לא מצאנו יעד שבו מזג האויר באירופה עכשיו סביר (אני סובלת מקור) ולא בא לנו לעשות את כל המאמץ ובסוף להתקע במלון בגלל הגשם. אני מהססת עד כמה "להתאמץ" בשביל הנסיעה הזו. אני מטבעי טיפוס עצלן, כך שאולי אני צריכה לדחוף את עצמי ובסוף נורא אשמח שנסעתי, מצד שני אולי כל המניעות האלו מסמנות לי שלא לנסוע, ופשוט לקחת כמה ימי חופש בארץ
 

yaelia

New member
מה רק עם כמה ימים?

למשל שלושה ימים בלונדון? הרי כל המקומות מחוממים מאוד ואם זאת לא פעם ראשונה בלונדון (או בכל עיר שתבחרו), אפשר להתרגע ולהנות בקטנה. זה כמובן במקרה שאתם כן נוסעים ולא תדחו בגלל אמא שלך (בעיני זה מאוד שיקול).
 
הלו! לא לממש פנטזיות שלך על חשבון

הריוניות! רק ראיתי את השם שלך, ידעתי שיהיה כתוב לונדון. ולמאז - השאלה היא אם באמת תלכו ליעוץ הגנטי או לא ועד כמה זה מכריע שזה יהיה עכשיו ולא עוד שבועיים-שלושה. ומי שקובעת בסופו של דבר היא אימך, לדעתי. יכול להיות שזה יהיה יותר ויותר קשה בשבילה ויכול להיות שזה יהפוך לשגרה קלה. בריאות לסבתא!
 

yaelia

New member
טוב, 'פסדר, רק ניסיתי../images/Emo9.gif

אני הולכת להתבייש בפינה.
 

עמית@

New member
מסכימה, כדאי להתייעץ עם עוד

רופא או עוד סוקר, ולפי זה להחליט, יש דברים שאסור לדחות (לא יודעת מה המצב אצלך..) מקווה מאוד שסבתך תחלים, ואני יודעת שבמצב כזה לא הייתי מסוגלת לנסוע לחו"ל, הייתי נשארת בארץ ועושה כמה ימי חופשה בצפון באיזה צימר מפנק, קרוב מספיק למוקדי ההתרחשות במקרי הצורך.
 

מאז

New member
זהו

שאני מחפשת סוקרים, והשמות שיש לי בינתיים כולם יכולים בסופ"ש הבא... לגבי סבתי, זה לא מצב קריטי ב"ה, זה טיפול שכנראה יהיה טיפול ממושך בבי"ח. אני מתלבטת, כי מצד אחד אין "התרחשויות" שצריך להיות קרוב אליהם (ומקווה שלא יהיו). אני גם לא יכולה לבקר אותה כי זה מדבק. מצד שני, זה כן עוכר מנוחה ולא נעים לי להשאיר את אמא שלי במצב כזה
 
תראי,

בעצם אם כך לדעתי זה תלוי ביכולת ההתנתקות שלך. אם את יודעת שאת יכולה לנסוע ולהינות מהטיול כאילו אין שום דבר חוץ ממנו - תסעי. אם את מהסוג המתייסר במחשבות לא נראה לי שאפשר יהיה לקרוא לזה חופש. ולגבי אמא שלך - זה תלוי באופי. אני יודעת שלאמא שלי, העובדה שהיא מטפלת גם בנכד, למרות כל הקושי, היתה גורמת גם לאושר גדול - מאגרי האנרגיה שהיא מוצאת כדי לרוץ עם נכדים הם עצומים, ונראה שחלק גדול מהם נובע מהנכדים עצמם. היא באמת מוארת כשהיא אתם. לחמותי לעומת זאת המון דברים נורא קשה לעשות (שלא לדבר על כך שהם מפריעים את מנוחת הצהריים).
 

מאז

New member
עדכון בינים - הלפ!

בינתיים בדקנו מה הצפי של מזג האויר באירופה, וסופ"ש בכל המקומות אמור להיות גשום (=קרי מבאס ובנסיבות האלו לא שווה את הנסיעה לדעתנו) אבל- פראג אמורה להיות לא גשומה, ודווקא ממש בא לי על פראג. עדיין לא בדקתי עם הסוכנת אם זה אפשרי, כי בינתיים לא מצאתי מקום ליעוץ גנטי לפני יום ה', כלומר זה ידפוק את כל הטיול! ולמרות שרוב הסיכויים שמה שיש לנו זה באמת כלום (הסוקרת אפילו לא אמרה ללכת ליעוץ גנטי, אלא רק למעקב), אני מרגישה שזה לא כ"כ אחראי לנסוע בלי לדעת קודם מיועץ גנטי מה המצב. ואין לנו בינתיים יועץ גנטי (מוכנים ללכת גם פרטי- עם החזר ממכבי). ניסינו את רמת מרפא, אסותא וד"ר ירון.
 
למעלה