פריקסטים - הצדעה ל"כיזאן"התורכי
שלום ראשית רעיון נפלא , השימוש בפריקסטים! בבתים ערביים במזרח התיכון נהגו לחיות בקיץ על הגגות כדי להנות מהבריזה. כדי לשמור על פרטיות , אך לאפשר לאויר לעבור חופשי יצרו את החירור הזה אשר נקרא בימי העותומנים כיזאן. השתמשו בצינורות חרס עגולים והניחו אותם בצורת ערמה משולשת. אפשר עדיין לראות בירושליים המזרחית. פריקסט מבטון, טבעי או צבעוני: אני ממליצה להשתמש רק בפריקסטים של "אקרשטיין" קוראים להם רקפת ויש בכל מיני צורות וגדלים. לא כולם כל כך מוצלחים אבל יש כמה נפלאים. שאלה של טעם. בשוק יש הרבה יצרנים קטנים שעושים פריקסטים שנראים לא רע, לכאורה, אבל הם לא ישרים, עוביים לא אחיד ואם אתה רוצה להניח אחד על השני יוצא קטסטרופה. אם אתה מניח פריקסט פה, פריקסט שם , אתה יכול להשתש המה שיפה לך. יש ביפו ברח´ יפת קרוב לרח´ ד"ר ארליך חנות לחומרי בנין עם מבחר יפה. האיכות נופלת מאוד מזו של אקרשטיין!!!!!! אבל אם יש משהו מסויים שאתה נורא אוהב ואין לאקרשטיין אז אין לך ברירה. בכל מקרה תזכור, אם אתה רוצה להניח פריקסטים זה על זה אז רק אקרשטיין אחרת יצא לך עקום מצד אחד (הפרשים של עד 3 ס"מ בעובי) הנחה: אם חלק מקיר בלוקים אז בונים רגיל, מישרים עם פן הקיר שמעניין אותך. עובי שכבת הטיט שיפה בעיני הוא 1 ס"מ אם משלבים ביציקת בטון אז מכינים קופסת עץ גדולה מהפריקסט ב3 ס"מ מכל צד ומחברים לתבניות. עם הסרת התבניות יהיה חור עם מקום לפריקסט ולטיט. אם מניחים קבוצה של פריקסטים זה על זה אז כאמור רק אקרשטיין, ולהשתמש בספייסרים של 1 ס"מ. פריקסטים מטרה קוטה (חרס אדום). יש מדהימים ליצרן ישראלי שנקרא "טרהקוטה אופקים" יש להם אולם תצוגה בגני התערוכה הישנים בתל אביב. יש שם מנהל נורא נחמד ועוד הרבה מוצרי טרקוטה מדהימים ותוצרת כחול לבן. המוצר, מעצם אפייתו בתנור, מעוקם קצת וזה חלק מקסמו המחוספס. החיבור מומלץ לעשותו עם טיט מגוון בצבע החימר. יש להם למכירה מוכן כבר בדלי. את החיבור לקיר מומלץ לעשות עם בניה ולא ביציקת בטון (שמשאירים חור) יש עוביים שונים של פריקסטים. האידאלי היה להבליט את הפריקסט ב 1 -1 וחצי ס"מ מהקיר. ואז הטייח יתיישר עם הטיח והתוצאה תהיה הכי יפה. אם מיישרים עם הקיר הטיח יבלוט מהפריקסט במרחק דומה והטיים יצטרך לעשות פינות יפות ויקח לך על זה יותר כסף או שיחפף בעבודה (או גם וגם...) בהצלחה