פרישה

טושטוש5

New member
פרישה ../images/Emo203.gif

שלום חברים. לאחרונה, עקב רמת הפעילות הנמוכה בפורום, עשיתי קצת חושבים עם עצמי. המצב שבו הפורום למעשה כמעט מת העציב אותי מאוד, ולא ידעתי מה אני יכולה לעשות כדי לשנות את זה. אז חשבתי קצת עם עצמי, נעזרתי באנשים חכמים, והנה מה שראיתי: אני מאוד אוהבת את הפורום הזה. יזמתי והקמתי אותו לפני 3 שנים (יחד עם מישמיש האהובה), כשסיימתי את הקורס והתחלתי לעסוק בליצנות רפואית. ראיתי את עצמי אז כמנהיגה בקהילה שלנו, כמישהי שמקדמת את הנושא בארץ ובכלל, כמישהי שרוצה לעשות כאן משהו שלא היה קיים קודם. מתוך הראייה הזאת וההתלהבות והאנרגיה שהיא הביאה איתה, צירפתי את מישמיש, ויחד איתה יצרנו וקידמנו את הפורום הזה בכל צורה אפשרית. חילקנו את כתובת הפורום במפגשים, גייסנו תרומות, יזמנו תחרויות והצלחנו באמת לבנות קהילה פעילה ומשתפת, שנפגשת גם מחוץ לעולם הוירטואלי, תומכת ויוצרת ביחד. במשך כמעט שנתיים הפורום הזה היה פעיל והביא ערך למשתתפים שלו, כותבים וקוראים שקטים כאחד. אח"כ דברים התחילו להשתנות. מישמיש פרשה מניהול, אנשים התחלפו, הלכו ובאו, והפורום דעך. פפריקה נחלצה לעזרה וניסתה לקדם דברים, אבל גם זה לא צלח ובסופו של דבר היא בחרה לפרוש מהניהול. בנקודה הזו שבה שקלנו יחד מה לעשות, אני אמרתי שכל עוד אני יכולה אני אגרום לדברים לקרות, אני אגרום לפורום "שלי" להמשיך לחיות. וניסיתי, אבל ללא הצלחה. ועכשיו שאלתי את עצמי למה? למה לא הצלחתי? הרי כשרציתי היו לי המון רעיונות, ואנרגיות, והתלהבות, ואנשים אחרים נרתמו והתחילו להעלות יוזמות משלהם וכו', אז למה עכשיו זה לא קורה? וכשהסתכלתי על זה באמת, התשובה היתה מול העיניים שלי: היום הנושא כבר לא בוער בעצמותי. כבר מעל שנתיים שאני לא עוסקת באופן פעיל בליצנות, רק על גבי הפורום. אני עדיין מאוד רוצה שהוא יצליח, אבל זה כבר לא לגמרי שלי. פתאום לקדם דברים הפך להיות עול, משהו שחייבים לעשות, צריך לדאוג לפורום, ונעלמו מזה חדוות היצירתיות, המשחק, והכיף. והתוצאה היא שכמו שהם נעלמו מהחוויה שלי כמנהלת, הם נעלמו גם מהפורום עצמו: אנשים פחות ששים לשתף, לכתוב, לשחק, להתייעץ ולהשתטות. אני לוקחת את מלוא האחריות על זה. ברגע שראיתי את זה, הבנתי שאולי אני מפריעה לפורום יותר מאשר מקדמת אותו. אני כבר לא מנהיגה בקהילה המקסימה הזו, ובמקום מסוים אני עדיין נאחזת במה שאפשר כדי להמשיך להיות שייכת. הבנתי גם שאני חושבת שבלעדי לא יהיה פורום, אבל האמת המרה היא שגם איתי אין ממש פורום. לאור כל אלה הגעתי למסקנה שהגיע הזמן שלי לפרוש ולפנות את המקום למישהו שאולי יוכל להצעיד את הפורום קדימה שוב. במקביל, ועוד לפני שהספקתי לדבר על זה עם מישהו, יצרו איתי שוב קשר מהנהלת הפורומים של תפוז. לאור הפעילות הנמוכה בפורום הם רוצים לסגור אותו, וכרגע זאת ההחלטה. מכיוון שאני רואה אחריות מלאה שלי לזה שהפורום "התייבש", אני בהחלט חושבת שמישהו אחר, שכן רואה את עצמו כמנהיג בקהילה המקסימה הזו, וכן בוער בעצמותיו לקדם את הנושא, יוכל לעשות פה פלאים, להחזיר את הפורום לתקופות הזוהר שלו ואף להגיע למעלה מזה. אם מישהו מכם רואה בזה הזדמנות, אני אשמח אם תפנו אלי. אני רוצה שתדעו שבין אם הפורום ימשיך להתקיים ובין אם לא, אני מלאת גאווה על מה שיצרנו כאן ביחד. אני יודעת שהפורום הזה עשה הבדל בתחום, קידם, עזר ואפשר לאנשים בעלי סוגי הכשרות שונים ומטרות שונות להיפגש, להעשיר, ואף לעבוד ביחד. זה משהו שלא היה אפשרי קודם, והיום הוא נראה כמעט מובן מאליו. תודה שאפשרתם לזה לקרות, תודה שהייתם כאן. המון אהבה
טושטוש
 
../images/Emo7.gif אוי טושטוש

האמת היא שלא זכיתי להכיר אותך באופן אישי, אבל משום מה (וכנראה יש לכך סיבה טובה) תמיד אהבתי אותך.. כשראיתי את השם שלך - ממש נהיה לי טוב בלב..
בכל אופן, אני מניחה שכתבת את הדברים לאחר מחשבה רבה ולכן גם אין מקום לשכנועים. אבל - כמובן שיש מקום לתודה, הלא כן? המעט שאני יכולה לומר שהפורום שהגית (כן כן, את! למה את מסתובבת אחורה?) היווה את הקשר, לא הראשוני, אבל השני לכל התחום של הליצנות. היה לי כיף במשך חודשים מספר לקרוא, להתעדכן ופשוט להיות שותפה סבילה של קב' אנשים כל כך מקסימה. אז - שיהיה המון בהצלחה, בכול. ושוב תודה.
ואני מקוה שהפורום ימשיך להתקיים בחן ובטוב ותחזרי אלינו עם הרבה אנרגיות ורעיונות טובים ומקסימים.. אה, ואפרופו החתימה שלך, וגם - מהשנתיים האחרונות למדנו שגם אם הבית נהרס - הוא תמיד ישאר הבית שלך.. אפרת.
 

worthy

New member
אנא ממך אל תתני לזה לקרות!

טוש טוש, שלום! אני אומנם לא הייתי משתמש אקטיבי בפורום, אך מידי יום אני נכנס וקורא את ההודעות של חברי הפורום ומתעמק בקישורים והכתבות שמצויות בפורום. ראשית כל- ברצוני לברך אותך ולהגיד לך יישר כוח גדול על כך שהיצלחת להעלות פורום כזה. אני כרגע נמצא בעיצומו של קורס "ליצנות רפואית" באזור מגוריי פעם בשבוע והפורום הזה עוזר לי מאוד להכיר את התחום מקרוב וללמוד מאנשים שנמצאים אחרי קורס ושמכירים את התחום מקרוב יותר. אני מאוד התרשמתי מהמידע שמצוי בפורום ןמהחוויות שכל אחד מחברי הפורום משתף. מאוד יהיה לי כואב אם הפורום ייסגר. אני מוכן לעשות הכל מצידי על מנת למנוע את סגירתו. בתור אדם חדש שנחשף לתחום הליצנות הפורום מאוד יכול לעזור לי בשלבי הלמידה וההתנסות בבתי החולים. אשמח לעזור בכל דרך אפשרית על מנת שהפורום ימשיך ויתקיים! בברכה,worthy
 

worthy

New member
המשך מקודם....

אני בטוח ששאר החברים בפורום- במיוחד אלו שכותבים באופן קבוע רוצים שהפורום ימשיך להתקיים. הפורום מאפשר לנו לשתף חוויות ולחדד דברים שקשורים לתחום הליצנות. השאיפה שלי היא ליישם את הכלים שאני מקבל בקורס ולתת מעצמי הכל במהלך העבודה בשטח בעזרה לאוכלוסייה באמצעות השיטה הייחודית של ההומור על מנת לאפשר להם להמשיך את החיים עם שמחה בלב ועם כמה שפחות כאב וקושי. אני מקווה שאני יצליח גם להכניס שמחה ואור בחיים האישיים שלי בד בבד עם העזרה שאני יעניק לאנשים אחרים שזקוקים לעזרה. אני מאוד שש להיכנס מידי יום בפורום ולקרוא את ההודעות שאתם משתפים אחד עם השני. בתור אחד שחדש בתחום, הפורום מעניק לי המון ידע ועוזר לי להיכנס לתחום בקלות יתר. אני קורא לכל אחד מהחברים לעשות מאמצים על מנת להמשיך את קיומו של הפורום!
 
צר לי לשמוע ../images/Emo10.gif

אני מניחה שהגחלים ילכו וידעכו כעת עד שיכבו... אבל מקווה שאתבדה... תודה על כל מה שנתת, עשית, והובלת, תודה על שפשוט היית שם
והמון הצלחה
 

מהמי1

New member
../images/Emo7.gif../images/Emo182.gifעצוב

טוש טוש יקרה, צר לי על פרישתך, כי מתי יודע אדם את ערכו של מישהו?! - נכון, כאשר הוא נעזב. צר לי אם בגללי ובגלל אחרים כמוני שהיו שותפים לפורום אבל רק בקריאה, שלא השתתפו בפועל בכתיבה ושיתוף, את עוזבת. מקוה שתצליחי במקום אחר לא פחות מאשר בפורום הזה.אחולי דרך צלחה, עם דימעה בעין. תודה שהיית ומקוה שתשובי. מה?מי?
 

tlingit

New member
קודם כל ../images/Emo24.gif

חיבוק חם של הערכה אמיתית על הכל - הפורום הזה וכל העשיה שהוא מגלם וחיבוק של עידוד, כי בטח לא קל לך. וגם חיבוק עידוד לכולנו, כי עצוב גם לנו וחיבוק של תודה, אי אפשר אפילו להסביר את הכל וכמה מילים להזכיר לכולנו: סוף הוא תמיד התחלה / לאה נאור כשהדרך נגמרת מתחיל איזה שביל, כשהלילה נגמר אז הבוקר מתחיל, כשנגמרת שעה, עוד שעה מגיעה, רק בסוף הידיעה מתחילה השגיאה. סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר. יש תמיד יום מחר לכל יום שעובר, כל חלום משומש מחליפים באחר. כשנגמרת שנה, עוד שנה מתחילה, כל תשובה מתחילה רק בסוף שאלה. כי סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר. כשהסרט נגמר החיים מתחילים, הצלילים מתחילים כשאין כבר מלים. כשנגמור את הצליל אז נתחיל צליל אחר. כשנגמור את השיר אז נתחיל לדבר. סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר. - טוב יותר? רע יותר? - לא יודעת מה יותר. משהו אחר.
 
תודה רבה ../images/Emo140.gif

היי טושטוש, יש לי תחושה שעם עזיבתך את הפורום, הפורום יסגר. בכל אופן, תודה על הכל - את היית נהדרת ולא יכלת לעשות יותר ממה שעשית, בכל מובן שהוא!!! מאחלת לך המשך עשיה מוצלחת בכל אשר תפני ומקוה שדרכינו יצטלבו שוב בעתיד. ולכל שאר הקוראים, ומי כמוני יודעת שיש כאלה (למרות שלא כותבים), שיהיה לכם רק טוב ותמשיכו לעשות טוב גם לאחרים! סיאסטה
.
 
../images/Emo41.gif סגירת הפורום ../images/Emo41.gif

אנו מודים לטושטוש5 על ניהול הפורום והשקעתה הרבה. הוחלט בשלב הזה לסגור את הפורום עקב מיעוט הפעילות. במידה וישנו גולש המעוניין לקחת על עצמו את שיקום וניהול הפורום, הוא מוזמן לפנות אלינו ברמה האישית. המשך גלישה נעימה ב
אנשים
 
למעלה