פרסולאט, תפר צווארי ומה שביניהם...

[p i n o k y o]

פרסולאט, תפר צווארי ומה שביניהם...

שבוע 34+5 (אני???)

בשבוע הבא, ביום שלישי אני אמורה לסיים עם הפרסולאט, ושבוע לאחר מכן לקבל הפנייה להסרת תפר צווארי. שאלה לבנות שנטלו פרסולאט והיו עם תפר צווארי: מתי הפסיקו לכן את הפרסולאט? לפני הסרת התפר או במקביל? אני לא יודעת איך לשאול את זה אבל... האם יש סיכון בהמשך ארוך של נטילת הכדורים, יש חשיבות מיוחדת בהפסקתם תקופה לפני הסרת התפר (גמילה?

) אני חוששת לפתח צירונים/ברקסטונים תכופים יותר במהלך אותו שבוע-שבוע וחצי שיסכנו לי את התפר ולא אדע מתי ללכת להיבדק בבי"ח...

 

[אמא של פילפילון]

זו שאלה מצויינת

אין לי נסיון בזה או ידע, אבל זו נראית לי שאלה הגיונית מאוד ששווה לשאול מפורשות את הרופאים עד שתנוח דעתך. לו הייתי את, גם אני הייתי מוטרדת מזה למדי, למרות ששסביר שהכל יעבור בשלום. תעדכני מה אמרו לך.

 

[p i n o k y o]

הרופא שלי...

מקבל רק פעם בשבוע בימי שלישי. כשהייתי אצלו ביום שלישי השבוע הוא אמר שמצידו אני יכולה כבר להפסיק עם הפרסולאט... ("לפי הספר" נוטלים עד שבוע 35) כשהבעתי בפניו את חששותיי לאור הזמן "החשוף" שיעבור עד להסרת התפר אז הוא אמר לי שאקח עוד שבוע, אם אני רוצה להיות רגועה... והעיניין הוא באמת שדעתי עדיין לא נחה עליי, אז אתקשר אליו בשלישי הבא ואשאל אותו שוב אם להפסיק או להמשיך עוד שבוע וחצי עד למועד המתוכנן של הסרת התפר. אני מעדיפה את החוסר נעימות שבנודניקיות, מאשר שבאמת יהיה עשוי להיות לא נעים אח"כ מהבחינה האחרת. אגב, עוד שאלה על הדרך: האם את יודעת אם ברקסטונים או צירונים ממושכים יכולים לגרום להיפרדות שיליה? איך מזהים דבר כזה בזמן? כפי שאת רואה, התחלתי עם החרדות לקראת הלידה והמפגש המיוחל הקרוב מתמיד עם פינוקיו ואני ממציאה עוד דברים שיכולים להתקלקל...

טפו טפו טפו...

 

[שומי2]

משבוע 22 עד שבוע 35 נטלתי פרסולט 6

כדורים ליום, אני זוכרת שמאוד חששתי שאפתח צירים ואלד בשבוע 35, המשכתי עוד שבוע למרות שבשבוע 34 הרופא שלי המליץ להפסיק. לבסוף ילדתי בשבוע 39+6 לא פיתחתי כלל צירים וניתחו אותי קיסרי לבסוף פחדו לעשות זירוז בגלל ההיסטוריה שלי. לדעתי אין לך מה לחשוש תראי ששום דבר לא יקרה כאשר תפסיקי את הפרזולאט. כאחת שעברה לידה מוקדמת יודעת שאין שום דבר בעולם שיכול לעצור צירים ולידה לכן תופתעי כאשר תפסיקי אותה, הפרסולט ניתן לי לדעתי להרגעה בלבד. הרי הוא מוריד לחץ דם ומרפה שרירים. שיהיה לך המון בהצלחה ולידה קלה בע"ה. גם ללדת בשבוע זה ממש לא נורא. י

 

[עתליה3 המקורית]

רגע, רגע, לא להסחף ../images/Emo18.gif

אני לא אומרת שפרסולט אפקטיבי אצל כל אחת, אבל זו בהחלט תרופה אפקטיבית לעצירת צירים, לא רק מהבחינה הפסיכולוגית אלא גם מהבחינה הפיזיולוגית הטהורה. יש לא מעט נשים שילדו זמן קצר (בסדר גודל של מספר ימים עד שבוע) אחרי שהפסיקו ליטול פרסולט, וזה מתיישב עם זמן-חצי-החיים של התרופה, שהיא ממשפחת חוסמי הסידן ולכן זמן הפינוי שלה מהגוף ארוך יחסית. נוסף על כך, אני חייבת להגיב (בזהירות רבה ובהסתייגות) לעוד דבר שנאמר כאן: "כאחת שעברה לידה מוקדמת יודעת שאין שום דבר בעולם שיכול לעצור צירים ולידה". זה לא מדויק. אמנם הרופאים גורסים שאם "באמת" מתפתחת לידה אי אפשר לעשות כלום, אבל המציאות בפועל היא שיש "תחום אפור" גדול, ולפעמים אפשרי לעצור לידה מוקדמת, או לפחות לעכב אותה משמעותית. אני מכירה די והותר מקרים של נשים שההריון שלהן הוספד בשבועות קריטיים, ושבסופו של דבר הגיעו לשלב בטוח וילדו ילדים בריאים. זאת, כמובן, לצד היכרות אישית עם סיפורים אחרים לגמרי, שבהם לא הייתה אפשרות לעצור לידה מוקדמת (מאוד)

. אני אומרת את הדברים האלה *לא* כדי לרמוז, חלילה, שאם לא עצרו לידה מוקדמת זה כי מישהו התרשל, או שמישהו אשם. חשוב לי רק לומר שיש טעם לנסות לזהות גורמי סיכון והתפתחות ללידה מוקדמת ולנסות להיאבק בהם, רק בגלל הסיכוי והתקווה שזה יצליח. עתליה

 

[שומי2]

אני חושבת שלא הבנת את דבריי כראוי

לדעת הרופאים כל נושא התפתחות הלידה וגורמייה לא ידועיים להם כמו הרבה נושאים אחרים ברפואה. כן, אכן יש בחורות עם מזל גדול שהצליחו להחזיק מעמד עד סוף ההיריון או לחילופין לשבועות שבהם אפשר ללדת שבוע 32 ומעלה. לגבי התחום האפור שאת מדברת עליו הוא עניין של מזל בלבד. כן היו בחורות שסחבו היריון שלם עם קיצור צוואר ופתיחה ויש כאלו כמוני שמהוות 35% (מדובר בהיריון תאומים) שילדו מוקדם שבוע 24. כן יש טעם לזהות גורמי סיכון אך מכך והלאה הכול מדובר במזל ולא תלוי בשום תרופה זה יכול לסייע נפשית בלבד. זוהי דעתי י.

 

[רוית ב]

שומי יקרה

מאוד מסוכן מה שאת אומרת עם כל הכבוד למה שאת מאמינה בו חושבת או אמרו לך אני קיבלתי פרסולאט משבוע 32 ועד 34 היו ליצירים ודימומים כל הזמן יום לאחר הפסקת הפרסולאט - התחילה להתפתחל ידה. כל אחת מגיבה באופן שונה לתרופות שונות יש נשים שהפרסולאט מציל להן את ההריון ויש כאלו שלא ואת העניין של הנפש כבר היו על זה דיונים רבים סליחה שאני אומרת לך אבל באמת עדיף להיות רגועים בשביל האמא עצמה יותר נעים ככה אבל אין לזה שום השפעה על ההריון ולהגיד שבגלל הנפש מתפתחת לידה.. נוי שוין אין לי כוחא פילו לדבר על זה מלבד להגיד לך שזה ממש אבל ממש לא נכון ולא ראוי כל הנשים שיש להן הריון בסיכון הן נשים חרדות במידה זו או אחרת הן לא עושות כלום בכוונה ולא תמיד ניתן לשלוט על החרדות יש לנו מספיק אשמה על הראש מספיק פחדים אני לא כועסת או מבקרת אותך חלילה...אני כותבת רק מהכאב הפרטי שלי.

 

[אמא של פילפילון]

אני לא מסכימה איתך

אני כן מסכימה שיש קצוות של אי יכולת מוחלטת למנוע לעומת מצב של צירים מוקדמים שהם "חיובי בטעות" (כלומר, למעשה בריקסטונים, אבל מאוד תדירים וסדירים). במקרה הראשון שום תרופה לא תעזור ובשני תרופה היא למעשה מיותרת, אבל בתווך יש בהחלט הרבה מקרים של צירים שנעצרו בטיפול תרופתי ואני מכירה מספר לא מבוטל של נשים שילדו ימים ספורים לאחר הפסקת הטיפול התרופתי, ואני לא חושבת שזה היה על רקע נפשי. פרסולט אכן פועל להורדת לחץ דם על ידי הרפייה של השרירים החלקים ומכיוון שהרחם הוא שריר חלק, נוצרת הרפייה שלו, שהיא הפוכה לצירים.