אני מסכים שהכותרת מוגזמת
מה שנראה לי מוזר הוא גם ההגדרה "החלטה תקדימית". זהו ביטוי לא מקצועי שמתחזה לביטוי משפטי מקצועי ויש בו כדי להטעות את הקורא הלא משפטן. שיטתנו המשפטית היא ,שיטת התקדים המחייב. בשיטה זאת יש כמה חלופות משנה. החלופה שלנו היא שפסקי דין של בית המשפט העליון מחייבים את בתי המשפט היותר נמוכים וגם את בית המשפט העליון עצמו. (דבר שאינו מונע אבחנה בין מקרה למקרה, האבחנה היא כלי משפטי מקובל מאד, כלומר בית המשפט יכול להגיד: ההלכה המחייבת היא אמנם כפי ששטענת, אך היא לא חלה במקרה זה, כי העובדות שונות.) פסקי דין של בתי משפט שלום ומחוזיים אינם תקדימים מחייבים, אלא תקדימים משכנעים. כלומר אף בית משפט שלום או מחוזי אינו מחוייב לפסוק לפי תקדים שניתן בתיק אחר בבית משפט שלום או מחוזי. אדם שרוצה לדעת איך לנהוג, יכול מאד שיפעל על פי פסק דין של בית משפט שלום מתוך הנחה שגם בתי משפט אחרים יפסקו באותו הכיוון, אך הוא לא מחוייב ובמידה ויגיע למשפט, יוכל לנסות לשכנע בית משפט שלום או מחוזי לפסוק גם בניגוד לפסיקה קודמת של בתי משפט אלה, אך לא בניגוד לפסיקה של בית המשפט העליון. לכן המונח "החלטה תקדימית" של בית משפט שלום, אומרת בסך הכל שבית משפט השלום פסק בשאלה שלא התעוררה בעבר בבתי המשפט, ולא שמדובר על תקדים מחייב.
