פרס ישראל - בכיינות , כוונה ,גיחוך , מחשבה ?

מה עצבות יש בהתערבות שלטונית באינסטנציות מקצועיות?

אלא מדובר בקריקטרה שלטונית שחושבת שאין מהותה להסדיר את צרכי האדם במסגרת השלטון, אלא להתערב בחייהם המקצועיים, התרבותיים וכו' של האנשים החיים במסגרת זו. זו בדיחה שלטונית שכנראה לא נעשתה בהומור, ועל כן אין היא מעלה בי אף לא בת צחוק, אלא לגלוג.
 
זכות לא ללחוץ יד בגלל עוגמת נפש .....

מעניין מאד השוני שאנחנו חיים היום ,נימצאים במאה העשרים ואחד עם הרבה טעם
של המאה התשע עשרה. זכותו של רבין זכרונו לברכה הייתה לא ללחוץ יד לישעיהו ליבוביץ ועשה בתבונה ליבוביץ מה שעשה . דעתי האישית בהקשר לדויד גרוסמן ,
אני חושב שזכות גדולה לו לזכות בפרס וטוב שיקבל עכשיו למרות נסיון ההתערבות של ראש השלטון ,נסיון עצוב להשליט את מה שלא ראוי.
 
מה זה "זכות להתערב.." ?

זהו מונח משפטי מובהק "זכות"! אתה שואל אם הוא יכול להתערב? בוודאי שהוא יכול והוא מתערב, אתה שואל אם זה ראוי? בוודאי שלא! לראשי שלטון במיוחד, אין זכויות יש רק חובות, והתערבות בחייהם ובאמונותיהם של אנשים היא לא חובה - אלא רקבון מאוס.
 
עוד פעם המילה הזו - "זכות". ראש הממשלה לא זכאי לדבר

אם כבר הוא חייב לשרת את עמו, דבר זה הוא נכון בכל המדינות ובכל התרבויות בהגדרת מערכת שלטונית שלא נועדה אלא לספק את צרכיהם ובטחונם - למעט פשיסטים - אשר רואים במדינה ערך ופועל יוצא: בשלטונם שימור הערך. ואם ראש ממשלתנו פשיסט - ולי נראה שהוא ההגדרה המודרנית למונח הזה באופן מובהק, הוא לא רק יכול אלא חובתו הערכית לשעבד את המדינה כולה על אמצעייה האינסטרמונטליים לשימור ערך זה- ובכלל זה לכלוא את ועדת השופטים בקסקרטין, או להוציאם להורג. ולנו אין אפשרות להתווכח עימו בנושא, משום שהוא פועל להגשמת ערכיו - אלא להלחם בו עד חורמה וכליון (להוציא מגדר ספק - לא כלייתו הפיזית אלא כליית מגמתו. שקיימא לן, יתמו חטאים מן הארץ - ולא חוטאים). ועלינו לקוות כי יתעלה יעביר ממשלת זדון מן הארץ - ויעלה ממשלה אחרת, רשעה לא פחות ממנו, אך שלא תראה במדינה ערך ותמזער כמה שיותר את התערבותה בחייהם של נתיניה. אמן, כן יהי רצון!
 
סלח לי - זו לא התעקשות סמנטית אלא פונדמנטלית

באם לא תבין שהמילה "זכות " אין לה מקום בדיון זה - כל טענותייי וטענותיך - לא יהיה להן מקום. השפה ובעיקר המשמעות שאנו נותנים לה היא זו המכתיבה את המציאות שאנו דוברים אודותיה. המילה "זכות" בהקשר זה היא אמירה משפטית פורמלית - ובהיותה שכזו היא מתחמת את כל חיי האדם, וביבי בכלל אדם הוא, לנורמות משפטיות. זכות הוא מושג משפטי בעל ממשות, יש לי זכות על הדירה הזו, אני זכאי לכסף זה אשר מצוי בלגיטציה משפטית - כלומר יש לי בעלות קניינית על חפץ או נכס מסויים. בנושאים שאין עניינם קניין ובעלות לא שייך לומר דבר כזה כלל. אני יודע שהדבר רווח אצל ההמון, ומרבים להשתמש בו, וזה כולל אותי, אך כאשר הופכת המילה משימוש טרמינולגי רווח שכאמור רובם אם לא כולם, ואני בכללם, משתמשים בו בהקשרים שונים ומשונים, לדבר עצמו - כלומר: לבעל שררה יש בעלות על דעותיהם ואמונותיהם של אנשים אחרים - ושואלים האם יש בעלות כזו או אין - חייבים להסיר מייד את המילה הזו מהשיח.
 
בוודאי.. כל עולם המשפט הוא "התפלספות" עם החוק

וזה לא נוגע האם בעל שלטון יכול להתערב, התערבות כפייתית, שכן הוא בעל השבט והשררה, באמונותיהם של אנשים ובדעותיהם, אלא אם כן הוא רואה בשלטונו שלו ערך, ואזי הוא מחוייב להתערב למען הגשמת ערך זה. ואני, ואני לא היחיד, לא רואה בשום שלטון אנושי ערך. שום שלטון. וכל מה שנותר לי הוא להלחם עד חורמה באנשים החושבים בניגוד לדעתי זו. מלחמתי זו תבוא לידי ביטוי זערורי עד כי לא מורגש ב-17 לחודש האל מרס.
 
למעלה