פרפקציוניזם בקרב ילדים

עינת77

New member
פרפקציוניזם בקרב ילדים

שלום, אני עובדת עם ילד בן 4.5 שנים שמגלה צורך בשלמות בפעילויות אותן הוא מבצע, בעיקר בפעילויות גרפומוטוריות. הדבר מתבטא בכך שביצועיו מ-א-ו-ד איטיים ומצד שני בגלל שהוא כזה, הוא יחשוש מביצוע מטלה שספק אם יעמוד בה בצורה מושלמת כגון לצייר משהו חדש (התכנון הגרפומוטורי תקין ומדבור על ילד בעל דמיון עשיר). אינפורמציה נוספת: הילד אינו מוכן לעשות את צרכיו בגן או במרכז הטיפולי, אלא רק בשרותים בביתו. בקריאת ההורה לחדר הילד מבצע טקס קבוע של הנחת העבודה במיקום מסוים. למיטב ידיעתי אין טקסים נוספים. מה ניתן לעשות בנידון שכן הוא אינו עומד במטלות הניתנות בגן ולעיתים נמנע מהן?! האם זה עשוי להצביע על קושי נוסף כגון (OCD)? האם להפנות לפסיכולוג וכדו'?! תודה מראש על תגובתכם.
 

Mנטה

New member
בגדול, מאוד נפוץ אצל ילדים

השאיפה לשלמות. הענין של הצרכים - גם לא נדיר. האם מדובר גם על פיפי ? זה לא נדיר וזה קורה גם למבוגרים, זה הרבה פעמים קשור דוקא לביישנות ודברים מהסוג הרגשי. זה שהוא מניח את העבודה במקום מסוים, את בטוחה שזה "טקס" ? ואם יש רק אחד כזה, אז זה לא מעיד על OCD (נראה לי). נסי ללמד אותו לעבוד עם דף טיוטה. דף אחד שיכול להיות מושלם ודף אחד שאפשר לנסות עליו כל מיני דברים ובסוף זורקים אותו לפח. הרבה פעמים זה עוזר. עוד אפשר לנסות להפוך את החוקים, למשל לצייר ציור שבכוונה יש בו טעויות, שזה יהיה המשחק. גם זה לפעמים משחרר. למשל שהשמש על האדמה והבית בשמים. או שהשמש ירוקה והשמים אדומים. כאלה דברים.
 

cyder

New member
כמה שאלות:

- האם ביצועיו איטיים גם בפעולות אחרות- לבוש? אכילה? משחקים אחרים שדורשים קצב? ומה קורה כשלא הכל מושלם- איך הוא מתמודד עם הקושי או תחושת הכשלון? - מה קורה כשיש שינויים, לדוג' בסדר היום? בחוקים של משחק ? איך הוא מגיב לשינויים האלה? מה קורה בבית כשיש שינוי בסדר היום או במיקומם של חפצים ? מאילו מטלות הוא נמנע בדיוק בגן? האם הוא משחק עם חברים בגן ובבית? האם הוא מבקר חברים או מזמין אליו? כפייתיות צריכה להתבטא בהתנהגויות נוספות ולא רק בחדר הטיפולים. לגבי הצרכים- ישנם ילדים שסובלים מ"חרדת אסלה" וצריך להתייחס לכך ולהפנות לטיפול- כי אם ילד מתאפק עד שיש לו עצירות כרונית או אם ילד "מפספס" כי הוא חושש ללכת לשירותים במקומות מסוימים זה בודאי פוגע בתפקודו וביחסיו החברתיים. הייתי עושה שיחה עם ההורים, שלא בנוכחות הילד ושואלת שאלות מפורטות יותר, בהתבסס על סדר היום של הילד ולפי הראיון הזה ממליצה אם ללכת לפסיכולוג או תרפיה רגשית אחרת.
 
למעלה