queen helen
New member
פרץ של שנאה עצמית
מצטערת, אבל אני חייבת לפרוק... בימים כתיקונם, כמעט אף אחד לא מתחיל איתי, וככה הכי נח לי. ואז לפני שבוע שניים התחילו איתי. אחד ידעתי בדיוק מה הוא רוצה, אז נפנפתי אותו בקלות וברור שנישאר ידידים. אבל השני... זה היה מישהו שרק פגשתי, שהיה נחמד ועדין ורגיש. נחמד יותר מדי, על גבול המציק, אבל לא מתוך כוונה רעה כל שהיא. ואז הוא התחיל איתי בצורה הכי נעימה ומקסימה שיש. אבל הנחמדות המעצבנת הזאת, וגילו המבוגר מדי בשבילי, והמראה שלו, וכמובן - שאינו א-מיני, גרמו לי להגיב בצורה הרגילה: "יש לי כבר חבר". גם אח"כ הוא נשאר חביב להפליא, אבל אני נהייתי חשדנית, שמה פתאום יחליט לנסות לשכנע אותי שנצא למרות החבר הדימיוני, או שינסה לדלות עליו פרטים (ואין גרועה ממני בלספר בשקרים). בקיצור - שנינו עובדים על משהו ביחד, ואני מסיטה את מבטי, עונה בתשובות קצרות, ומנסה להמלט ממנו ברגע הראשון האפשרי. והיום שוב נפגשנו, באותה סיטואציה. ואז אמרתי יפה שלום, חייכתי ונעלמתי בחדר אחר. כשהוא בא לשאול שאלה עניינית לגמרי, כמעט נבחתי עליו מרב קוצר רוח לחיוכים ולדיבורים האין-סופיים שלו, וכמובן, הפחד הישן נושן שלי, שעלי להגן על עצמי בכל מחיר ממי שדורש בטובתי. אני כ"כ מצטערת על איך שהתנהגתי כלפוי. אני כ"כ מצטערת על איך שנהגתי כלפי עצמי...
מצטערת, אבל אני חייבת לפרוק... בימים כתיקונם, כמעט אף אחד לא מתחיל איתי, וככה הכי נח לי. ואז לפני שבוע שניים התחילו איתי. אחד ידעתי בדיוק מה הוא רוצה, אז נפנפתי אותו בקלות וברור שנישאר ידידים. אבל השני... זה היה מישהו שרק פגשתי, שהיה נחמד ועדין ורגיש. נחמד יותר מדי, על גבול המציק, אבל לא מתוך כוונה רעה כל שהיא. ואז הוא התחיל איתי בצורה הכי נעימה ומקסימה שיש. אבל הנחמדות המעצבנת הזאת, וגילו המבוגר מדי בשבילי, והמראה שלו, וכמובן - שאינו א-מיני, גרמו לי להגיב בצורה הרגילה: "יש לי כבר חבר". גם אח"כ הוא נשאר חביב להפליא, אבל אני נהייתי חשדנית, שמה פתאום יחליט לנסות לשכנע אותי שנצא למרות החבר הדימיוני, או שינסה לדלות עליו פרטים (ואין גרועה ממני בלספר בשקרים). בקיצור - שנינו עובדים על משהו ביחד, ואני מסיטה את מבטי, עונה בתשובות קצרות, ומנסה להמלט ממנו ברגע הראשון האפשרי. והיום שוב נפגשנו, באותה סיטואציה. ואז אמרתי יפה שלום, חייכתי ונעלמתי בחדר אחר. כשהוא בא לשאול שאלה עניינית לגמרי, כמעט נבחתי עליו מרב קוצר רוח לחיוכים ולדיבורים האין-סופיים שלו, וכמובן, הפחד הישן נושן שלי, שעלי להגן על עצמי בכל מחיר ממי שדורש בטובתי. אני כ"כ מצטערת על איך שהתנהגתי כלפוי. אני כ"כ מצטערת על איך שנהגתי כלפי עצמי...
