פרקטיקה יומית - מה אתם חושבים על זה

[כוכב ה שחר]

פרקטיקה יומית - מה אתם חושבים על זה

מצטער, סימן השאלה לא נכנס בכותרת, אז הנה הוא - "?". בעקבות דיון מסויים (לא כאן), החלטתי לשאול את השאלה הזו: האם יש לכם פרקטיקה יומית, או האם ה"אמונה" ולחגוג פעם בחודשיים חג כלשהו זה מספיק לדעתכם? אני לא מדבר על איזה נוסח קבוע של תפילות באיזה שהוא "סידור" יום-יומי וקבוע, אך למשל שעה שבה אתם יושבים בחוץ עם הטבע ומדברים עם האלים וכיו"ב... לדידי, כשם שמי שהולך פעם בשבוע לכנסיה, או רק מאמין בנצרות בלי שום ביצוע יכול לכנות את עצמו נוצרי, כך גם מי שמאמין בדת הוויקה הוא וויקני - אך בשום פנים ואופן הוא לא איש דת. כשם שאני מצפה מהרב להתפלל כל יום ומהנזיר להשתתף בכל המיסות, כך גם איש דת פגני, כדי להיות כזה, מחוייב בפרקטיקה יומית. זה גם לדעתי, ויתקנו אותי הדרואידים, הההבדל בין מי שמאמין באלים הקלטים ובין מי שמדי יום ביומו מביא את האמונה הזו לידי יישום, בין אם בתפילה או בין אם הגיגים ולימודים בתחום. ההגיון הוא די פשוט - האם מי שיש לו תואר ראשון/שני בביולוגיה, אך עובד למשל בתור מקדם מכירות של חברת תרופות - האם הוא מדען? לא. האם זה שאני ארוץ כל יום שני קילומטר ואעשה קצת כפיפות מרפקים, הופך אותי לספורטאי או אתלט? גם לא. אז אני שואל אתכם - מה אתם חושבים על כך?

 

[רובין עוטה המגבת]

בגלל אופיה הפתוח יותר של הפגניות

קשה יותר להגדיר "פרקטיקה יומית". אני יכול להעיד רק על עצמי, וכך אעשה. אין לי "תפילה יומית" ואני גם לא ממש "מדבר עם האלים". צורת החשיבה שלי היא פגנית מדי יום ביומו. חוץ מזה, יש כמה דברים שאני עושה: -אני משתדל לצאת לטיול רגלי בטבע מדי כמה ימים. -בזמן האחרון אני כבר לא משקיע בזה כל-כך, אבל הייתי נוהג להודות מדי כמה ימים לאמא אדמה על דברים שונים. -אני הוגה בנושא הפגניות הרבה מאוד. זה אמנם לא מסודר וקבוע, אבל אני מגיע במחשבותיי לנושא מדי יום. אני מניח שזהו. אני לא בטוח שזה נכנס יפה להגדרה של "פרקטיקה יומית" - אבל זה מה יש. נ.ב. עוד שמונה וחצי שעות למתכונת במתמטיקה. wish me luck - I'll need it! לילה טוב, -רובין עוטה המגבת.

 

[kat re]

good luck

 

[פ ר י א ו ר]

בהצלחה../images/Emo140.gif

 

[כוכב ה שחר]

בהצלחה!

אין ספק שחשיבה פגנית יום-יומית היא דבר חשוב בכדי להיות פגן (אחרת, לדעתי אין ממש טעם בלהיות פגן, הרי זו דרך חיים, ומתי אנחנו חיים אם לא ביום-יום?), אך שאלה אחרת יכולה להיות - האם אתה רואה עצמך כ"איש דת" (Priest)?

 

[hadaraviram]

המממ... ואני דווקא

אהבתי את העובדה שאין אנשי דת פאגאניים מקצועיים... שאין "מעמד כמורה" מקצועי, ושהתקשורת עם האלוהות היא בלתי אמצעית.

 

[kat re]

כמעט כל יום

אני דיי חדשה בכל התחום הזה אבל תמיד האמנתי במה שהוויקה אומרת רק שלא ידעתי איך להגדיר את זה אפשר להגיד שאני כמעט כל יום לפני שאני הולכת לישון אני מנהלת שיחה קצרה עם האלים. ואני מנסה להיות כמה שיותר בטבע כדי להרגיש יותר קרובה אליו אני חושבת שבגלל שלוויקה וכל שאר הדתות הפאגאניות אין ספר חוקים מוגדר אז קצת בעייתי להגדיר פרקטיקה יומיומית מכיוון שכל בוחר לעבוד את האלים שלו בזמן שלו בדרך שלו ובכמות שלו כלומר כמה שהוא חושב ומרגיש לנכון

 

[כוכב ה שחר]

אין שום דבר רע בפרקטיקה יומית

לא מוגדרת, זהו חלק מהיופי בוויקה ובדתות פגניות אחרות. עשה את מה שאתה מרגיש לנכון - אך החשיבות היא שאת מרגישה שאת עושה משהו. גם הכמות לא משנה. לא צריך להגדיר פרקטיקה יומית. זה דווקא ממש יופי שהיא ספונטנית, שהיא באמת יוצאת מהלב - אבל לעשות, זה מה שבהחלט משנה.

 

[kat re]

לא אמרתי שיש

אתה בהודעתך המקורית כתבת שאם תרוץ כמה קילומטרים ביום ותעשה כפיפות בטן זה לא מה שיהפוך אותך לספורטאי - שזה נכון כי לרובינו המילה ספורטאי מעלה קונוטציות של משהוא שמתחרה בתחרויות ומקדיש את חיו לספורט אבל בדתות הפאגאניות אין לנו קונוטציות כאלו חוץ מחגים מוגדרים שאני יודעת שאני אנסה לחגוג כמו שצריך ומתי שהם נקבעו כל השאר זה לפי איך שאני ארגיש וכמו שאמרת זה היופי בדתות פאגאניות אני בשביל לקרוא לעצמי וויקאנית מאמינה לא צריכה לשנות את סגנון החיים שהקנתי לעצמי אלא רק להוסיף לו

 

[romharel]

אני מפנה יום יום

תשומת לב וכוונה טהורה ורואה מה קורה לאלוהות הסגולה שמצאתי לה מקום בין בלוני הגז שלי....

 

[L e s t a t]

יום אחד

קם מישהו ואמר "בפגניות אפשר לעשות הכל", תראו מה קרה עכשיו: זה פה בורא לי אלוהים

 

[romharel]

קיבלתיאת ברכת האלים "יש לי הכשר"

לא, אי אפשר לעשות הכל, אבל הרבה יותר מאשר הדימיון המוגבל שלך יכול לחשוב. אז במקום להוציא אנרגיה על לנסות להגביל אותי, אולי תפנה אנרגיה זו ליצירה? "מה שאתה מכנה "קוממיות" אני מכנה "הכלוב שבו נעולה יצירתיותך" וזו לא שאלה של צדק ושאל את האלים אם אתה לא מאמין לי [איזה שאתה רוצה]

 

[snowj303]

תשובה

פרקטיקה יומית היא כלי או טכניקה בדרך להיות דוס. שיטה יעילה להכניס משהו לנשמה. מכיוון שהרוב המוחלט של הפגאנים המערביים לא החלו את חייהם כדוסים פגאנים אז אם ברצונם להפוך לכאלו ולשנות את דפוסי החיים העמוקים שלהם לפגאנים אז פרקטיקה היא דרך יעילה. כל זה לא קשור במיוחד לעניין של "איש דת". כדי להיות כהן אתה צריך שאנשים אחרים יקראו לך כהן. אחרת על מה ולמה בדיוק אתה מכהן? * דוס = דתי מאד. שרוף על משהו. סלנג פרטי.

 

[Justin Angel]

יש ויש

בתור התחלה, בקשר לדרואידים והקלטים. שמישהו בימינו אומר שהוא "קלטי" הכוונה היא לסטטוס חברתי (בערך כמו שזה היה בימים הטובים), אבל שמישהו היום אומר שהוא דרואיד הוא מתכוון לדת ולא לסטטוס חברתי. בתרבות הקלטים האלים הם כאחד-האדם, ואחד מהתפקידים הרבים של הדרואיד היא להכיר כמה שיותר מהאלים באופן אישי כדי לדעת איך להתנהג עימם (עקרונית, מה לעשות ולמה לא לעשות). אצלי יש סידור יומי קטן, אני קם בשלוש בבוקר ויוצא לגג\גינה להתייחד עם הכוכבים. לאחר מכן אני מתייחד עם השמש העולה (או כמו היום, שהייתי עם הכוכבים לפני שהלכתי לישון, אז אני קם לפני הזריחה). לאחר מכן אני הולך בענייני היום, בערב שמתפנה לי לפעמים קצת זמן אני יושב ולומד על הקלטים, דרואידים וכל דבר אחר שקשור להכשרה שלי. ואילן, אין לנו אנשי דת פאגאנים. הרעיון מבסיסו מופרך בעליל, שאתה מדבר על דת אינד' אתה לא יכול באותו זמן לדבר על מעמד כהנים אובסולטי. זה לא רק סותר, זה טיפשי.

 

[snowj303]

אתה מתבלבל, לא?

בין חברה ותרבות. לקרוא לעצמך קלטי זו אמירה תרבותית ולא חברתית ובטח שלא קשורה לסטאטוס. יכולים להיות (והיו) קלטים בסטאטוסים חברתיים שונים מאד - פעם: אליטות שלטוניות, כהני דת, אנשים פשוטים, מנודים וכו'. חוצמזה בכל מקום שקראתי אמרו שהדרואידים הקדומים היו סוג של הנהגה (טקסית ומשפטית ועוד). עצם השימוש שלך עצמך במינוח "הכשרה" ללימוד הדרואידי שלך מצביע על העובדה שאתה מכשיר את עצמך ל*תפקיד* מסויים (חברתי הייתי אומר) ולא לדרך אינד' בלבד. לא מעמד כהנים ולא אבסולוטי אבל בהחלט תפקיד ציבורי שאולי יימצא לו מקום ועתיד ואולי לא. השמאנית טרה למשל היא בהחלט אשת-דת פגאנית, ואין שום דבר סותר או טיפשי בעבודה שהיא עושה.

 

[Justin Angel]

הממ...

השימוש במילה "קלטי" שקול ברמה מסוימת לשימוש במילה ישראלי או צרפתי או אירופי, בכך שאנשים כימינו שהם קלטים מאמצים את דרך החשיבה, את סולם הערכים ואת תבנית ההתנהגות של הקלטים שחיו בתקופה הטובה. לעומת זאת אנשים בימינו שמכנים עצמם "דרואידים" מתייחסים לכך דת. הדת הזאת כמובן יצאה מהקונטקסט של התרבות הקלטית ולכן מחייבת הבנה ברורה ושוטפת שלה. הדרואידים בתקופה הטובה היו מעמד הנאמאד' שזה "אצולה קדושה", ובכלל כל הקיום של האנשים האלו מבדיל את הקלטים מהתרבות פיאודלית לחלוטין היות והדגם הוא משולש ולא דואלי כפי שהיה נהוג בעיתות הנוצריות... אני מקשקש שוב, נכון? מעמד כהנים לפי דעתי זה ניסוח מוטעה, זה יוצר רושם של איש שכל מה שהוא עושה זה לעסוק בדת. טרה למשל גם עושה את סדנת "<משהו> רחם" וגם את איסוף רסיסי נשמה, שזה שירות לקהילה מסוימת ולכן הם אינם מוגבלים לתפקיד דתי גרדיא, אלא הם יותר של הקהילה. אגב אם כבר בעניין "הרוח הגדולה", הם הרבה יותר "של אנשים" מאשר "של דת". ברמה מסוימת דרואידים היו כפי שנוסח בצורה גרועה "מעמד כהנים", אבל לפתור את העניין בכך זה יהיה לא רק חוסר-צדק היסטורי אלא גם טעות בסיסית בהבנת מי היו הדרואידים.

 

[snowj303]

דואלי ומשולש וכו'

* נהוג לדבר על החברה הארופאית של ימה"ב כחברה המחולקת גם כן לשלוש - שליטים (אצולה פאודלית), עמלים (ואסאלים וכו') ומתפללים (נזירים). במידה מסויימת היה מקובל לראות את הנזירים כאליטה רוחנית הדואגת בפועלה לרווחתם הרוחנית של יתר האוכלוסיה. * אתה מפספס את הנקודה שלי - והיא --> כהן זה לא תפקיד דתי בלבד אלא תפקיד קהילתי. נזיר זה לא כומר. וההבחנה שלך בין "של אנשים" לבין "של דת" היא טעות בסיסית בהבנת המציאות * אגב איסוף רסיסי נשמה זה ריפוי שמאני טיפוסי וזה חלק מהתפקידים המסורתיים של כל שמאן. האם הוא עושה את זה כאיש "דת" או לא? אולי פה אנחנו יכולים לראות בברור ש"דת" זו אולי לא המילה המתאימה ביותר לתאר מה שפגאנים, שמאנים או אפילו דרואידים עושים.

 

[L e s t a t]

דעתי

באופן עקרוני, אני מסכים אתך. אדם המכנה עצמו "איש דת" לא יכול לעסוק בענייני דתו רק בחגים או בפעם ב... איש דת חייב להיות אדם שדתו מעורבת בחייו היום יומיים. אני לא מדבר רק על תפילות המבוססות על סדר יומי. מי שמכיר אותי, יודע שאני עברתי בין אמונה לאמונה, בין דת לדת ובין לאלים לאלים בנסיון למצוא את האמונה שלי (וזה עדיין לא נגמר באופן סופי, לפחות אני יודע שזו בפגניות). הייתה תקופה לא קצרה בה אפילו התנסיתי במשיחיות\נצרות. באותה תקופה הדרך שלי להכניס פרקטיקה יומית לא הייתה להתפלל שחרית, מנחה וערבית כל יום אלא לנסות לקרוא ולהרהר בברית החדשה על בסיס יומי. הייתי משתדל לסיים כפרק אחד ליום ולהרהר בשיעורים שם. עד לא מזמן הייתי מקטיר קטורות כל יום, כמנחה לאלים. אני לא מגדיר את עצמי כאיש דת, אולם אני מאוד רוצה להיות איש דת ולכן, אני משתדל לקרוא כמה שיותר חומר על דתות ואמונות פגניות, על בסיס כמעט יומי. אבל קשה לקרוא לזה "פרקטיקה יומית" כי זה יותר משתייך לתיאוריה... אבל אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה יכולה להיות "פרקטיקה יומית"? ישנם אסאטרוארים רבים (כולל אדרד ת'ורסון) שאימצו את תפילת "הילל לשמש" שמקורה במאגיה טקסית (ליתר דיוק, קראולי ואובססיית מצרים העתיקה), שהיא תפילה המתרחשת על בסיס יומי. וגם לתפילה זו ישנם כמה וכמה נוסחים.. האם "פרקטיקה יומית" היא בניית מקדש וטיפול יומיומי מסור בו? האם זו תפילה בנוסח "הילל לשמש"? להקטיר קטורת על בסיס יומי? הרהור במיתולוגיה ובפולקלור?

 

[אני יונתן]

מרצה חכם שלי אמר

שבנגוד לתפיסה המודרנית, לפיה דת היא אחד התחומים בחיים (לצד עבודה, משפחה, תחביבים), התפיסה הפגנית אומרת שהדת איננה "עוד תחום" שכזה, אלא הדרך בה האדם מביט ופועל בעולם. לכן אינני חש צרך לצין פעילֻיות מסֻימות שלי כפרקטיקה יומית או שבועית, בעוד אחרות אינן כאלה(?). מאחר שתפיסתי את העולם היא פגנית, כל פעולה ופעולה שלי נובעת מתפיסה זאת, כלומר פגנית. ונתן להציג זאת גם באפן פרקטי (אני מספר על עצמי, אינני סבור שדרך אחרת היא "שגויה"): הדבר העקרי שאני עושה בחיי הוא יצירה בתחום השירה, שנקראת "אחויטלי". היצירה מפארת את האלה טלי. מכיון שברצוני שהיצירה תהיה מדֻיֶּקת ויפה ככל האפשר, אני מרבה לצבֹר חמרים, בשני כוונים עקריים: המצאות בלתי אמצעית בטבע, ולמודים ממֻקדים בתחום. כך יוצא שארח חיי פגני, למעשה, מבלי שאני מכוֵּן זאת מטעמי דת. ד"א: פעם הייתי אומר כל יום תפלת-טרום-שחר, אך עד מהרה גליתי שגם מבלי להקפיד על כך, כאשר מתרחשים הדברים, עולים בי השירים המתאימים.

 

[רובין עוטה המגבת]

ואכן יצירה מופלאה היא זו ../images/Emo45.gif