פרקטיקה יומית - מה אתם חושבים על זה

[Dia Leoghann]

האמת שחשבתי על זה

האמת שחשבתי על זה עשרות פעמים ופיתחתי תפיסה די עמוקה בעניין. מנקודת המבט הדרואידית משהו שלי, חשוב ונחוץ שיהיו בקהילה פגאנית, אפילו קטנה כמו שלנו, כמה "אנשי דת" (clergy) שכן יש להם פרקטיקה יומית או שבועית או חודשית וגם ידע נרחב בנושאים שונים. הנושא פשוט רחב ומורכב מדי בכדי שאוכל לענות עליו בהודעה אחת ויש כאן מקום לכמה וכמה מאמרים. אולי אני יכתוב אותם יום אחד...

 

[Cath]

אני אסכים איתך בזה..

יש הבדל גדול בין אדם מאמין בדת כלשהי לאדם אשר מכהן בדת הזאת. ולכן "דרואיד", לצורך העניין לגביי הוא רק לשם הנוחיות בפורום (הגדרת שייכות?). גם בארד נשמע קצת מתיימר, משום שאין אני עוסק בלימוד גאלית ומיתולוגיה על בסיס יומי. למרות שזה גם עניין פתוח לדיון בפני עצמו -אם בארצות הקלטיות בארד היה מוסיקאי ובדרן אשר הופיע כל ערב בפני קהל והעביר מסר בעזרת המוסיקה והשירה, אז אני אכן נכנס להגדרה הרחבה. ואם נצמצם ונגיד שבארד הוא מוסיקאי אשר עוסק במוסיקה ושירה קלטית\פאגאנית בלבד אז בזמנים שלנו קשה לחיות מזה. לו הייתה קיימת קהילה שחיה לפי המסורת וחוקים קלטים\פאגאנים מחוץ לחברה מודרנית, אז הסיפור היה אחר בכל אופן, אני לא חושב שנחוץ לקיים פרקטיקה יומית כדי להיות פאגן, למרות שזה רצוי בהחלט, על מנת לפתח זיקה לדת. סה"כ, לדעתי, מי שמקבל עליו את דרכי החשיבה ואמונות של דתו דרכו היא לגיטימית בעיניי. אני מתקשה להאמין שאכן ישנם כאן "אנשי דת" משום שלא רבים מקדישים את רוב זמנם ללימודי הדת, ועוד פחות מהם מקדישים את חייהם לדבר. אני מסכים עם ארי-אל שמעמד זה אכן חסר ונחוץ לקיים אותו, אבל הדבר הוא לא נראה לי בר-ביצוע במיוחד. אישית, הדבר הקרוב ביותר שאני יכול לקרוא לו פרקטיקה יומית הוא ריצת שטח שלי כאשר בסיומה אני נוהג להתישב על איזו גבעה ולחשוב, להביט, או אפילו לנגן קצת אם החליל איתי. יש משהו מושך במרחבים פתוחים בשעות דמדומים

 

[dopey_wizard]

פרקטיקה יומית...

טוב.. אני יכתוב מה שאני עושה .. תראה.. זה תלוי בכמה דברים.. אני לא עושה כול יום איזה "פעילות פגאנית" אצלי זה יותר מסתכם בתפיסת עולם + ימי דת מה זאת אומרת?.. למשל שאני חוזר מהבית ספר.. אני מסתכל על כול הפרחים והצמחים שאני רואה בדרך.. ומנסה כאילו להרגיש אותם.. לא יודע איך בדיוק להסביר את זה.. שאני עסוק למשל ובמשך כמה שעות קורא ועובד ומה לא.. לפעמים אני יוצא לחלון לעשן סיגריה להפסקה של 5 דקות.. אז אני מסתכל על השמיים, נושם את האויר, מריח.. מרגיש את היופי הזה וכאן אני מרגיש גם את הכוח המיסטי הזה.. את צורת החיים הזאת.. ועוד דברים יומיים כאלה.. הם בעצם הפרקטיקה היומית שלי.. כמה שזה נראה אולי מוזר.. חוץ מה"פרקטיקה היומית" הזאת יש אצלי את הימים הפגאניים שלי.. זה לא קבוע חוץ מהחגים.. בחגים אני בדרך כלל מבצע טקס.. ויש גם את הימים האלה שאני יוצא לטיול בטבע ולהם יש אופי פגאני.. זו בעצם הפרקטיקה שלי בכלליות.. יש לציין שזה שונה מהלימודים עצמם על פגאניות וזה רק פרקטיקה.. (הלימודים אצלי כן קבועים יחסית וגם די יומיים) חוץ מזה.. כול שאר הדברים אני עושה שאני מרגיש שצריך, כמו שאני עושה מדיטציה שהמצב רוח שלי מתקלקל ואני מרגיש מסורבל ומעוצבן, כך שאר הדברים..