פרקקקק 3 ../images/Emo66.gif
הגענו למרכז העיר............ מקום ענק, אלפי בניינים ענקיים, פאבים, מועדונים, מרכזים, מסעדות וכל מה שלא תרצו... שלא נדבר על המכוניות שעוברות שמה... "בואו" רינת אמרה "לאן הולכים ?" שאלנו אותה "פשוט בואו אחריי" היא אמרה בביטחון ולקחה אותנו לפאב, כמה רחובות מהמקום בו היינו. נכנסנו לפאב, והדבר הראשון שעשינו הוא להשגיח על קוקו שלא ייברח (הוא רק הריח את ריח העיר הגדולה והתעורר) כי במקומות כאלו, אתם מכירים אותו... מקום נחמד, כולו מואר בירוק וברקע מוזיקה שקטה... פאב טיפוסי כמה בחורות עשו עיניים לשימי וזרקו לו חיוך... נראה שהוא התלהב "זה לא הזמן..." אמרתי לו בשקט, "חוץ מזה טיפה כבוד, אלה נמצאת פה, אם אני רואה סימן קטנטן לאכזבה ממנה אני דואג שלא תוכל להיות יותר מגדלור בחיים שלך. בוא" הלכנו בעקבות רינת שלקחה אותנו לדלפק. אור הייתה שם ! היא ישבה ודיברה עם שני חבר'ה, וקלטה אותנו. "היי רינת, הבאתי אותם" היא אמרה לה "היי בחורים מה המצב ? מה העניינים ?" רינת שאלה אותם והסתכלה עלינו. "תכירו" היא אמרה לנו, "רוקי ובוב" הרי אדםםםם יא וואראדי... כל אחד מטר תשעים ומשהו, כל ראש כדור ברזל, כתפיים כמו סלעים, כל יד כמו מנוף ובכל כף יד אחת נראה לי נכנסים 3 ראשים של בני אנוש ממוצעים... גוף רחב ומוצק, וכל רגל כמו עזריאלי. רק מלהסתכל עליהם ולתאר אותם נתפס לי הצוואר. "נ.. נ.. נעים מ... מאוד.." גימגמנו להם, אבל אף אחד מאיתנו לא העיז להושיט יד. "כן, מה הבעיה ?" אחד מיצורי הענק פנה אל שימי "היא יכולה לספר לך פרטים" רינת אמרה והצביעה על מרסלה "כן גברת" הוא פנה אליה מרסלה הייתה עדיין בשוק קטן והאמת קצת רעדה "אהה... אממממ... חט... חטפו את חברה שלי..." היא התחילה לדבר "כן, אבל מי ? תיאור של החוטפים בבקשה" הוא ביקש ממנה "אהה.. אממ.. אחד מהם היה נמוך... והוא החזיק שני אקדחים, אחד בכל יד" היא התחילה "והשני היה שמן דבה כזה והוא היה זה שתפס אותי ואותה, כי הם גם ניסו לחטוף אותי אבל ברחתי.... זה נראה כאילו הגמד חיפה על השמן" הג'אבר שאליו היא דיברה נתן מבט של 'נו זה הם' לג'אבר השני "אזולאי הננס וז'וז'ו" אמר הבריון השני ,"בואו כולם, אני יודע איפה למצוא אותם אבל חכו...עדיף שהעכבר יישאר כאן" "אהההה זה בסדר" אור חייכה, "הוא יישאר איתי. מה המצב חבר ? בוא אני אזמין אותך למשקה" היא אמרה לקוקו. הוא נראה מבסוט. "אממממ אור" אלה הסתכלה עליה, "בלי שטויות, הוא העכבר של בת דודה שלי" "לאאאא, יהיה בסדר !!" היא הרגיעה אותה וחייכה יצאנו מהפאב והלכנו עם המגודלים. הלכנו חתיכת דרך, ונראה שיצאנו ממרכז העיר איפה שחיי הלילה היו בשיאם. הגענו לרחוב מוזר... שקט... רחוב צדדי כזה, אף כלב לא הסתובב בחוץ. נכנסנו לרחוב והגענו לבניין נטוש, יכולנו לשמוע קולות מוזרים מבפנים. "כדאי שתישארו פה ואפילו תתפסו מרחק, זה עסק מסוכן" אחד הענקים אמר לנו, הסתכל על השני ושניהם נכנסו לבניין, עולים לקומה העליונה. עמדנו שם בשקט, מסתכלים המתח על הקומה העליונה, מקווים שהכל יילך טוב. *טאח* !!! נשמע קול טריקה חזקה מהבניין והקפיצה את כולנו. כל הקומה העליונה התחילה להעלות עשן סמיך באופן מפתיע, שתי יריות נשמעו וצרחה... "לאאאא !!!" רינת צעקה "שאקירה !!!!" מאיפה הגיע העשן ? מי ירה את היריות ובמי הן פגעו ? מה קרה לשאקירה ? האם קוקו שוב הסתבך ? כל זאת ועוד, בפרק הבא
הגענו למרכז העיר............ מקום ענק, אלפי בניינים ענקיים, פאבים, מועדונים, מרכזים, מסעדות וכל מה שלא תרצו... שלא נדבר על המכוניות שעוברות שמה... "בואו" רינת אמרה "לאן הולכים ?" שאלנו אותה "פשוט בואו אחריי" היא אמרה בביטחון ולקחה אותנו לפאב, כמה רחובות מהמקום בו היינו. נכנסנו לפאב, והדבר הראשון שעשינו הוא להשגיח על קוקו שלא ייברח (הוא רק הריח את ריח העיר הגדולה והתעורר) כי במקומות כאלו, אתם מכירים אותו... מקום נחמד, כולו מואר בירוק וברקע מוזיקה שקטה... פאב טיפוסי כמה בחורות עשו עיניים לשימי וזרקו לו חיוך... נראה שהוא התלהב "זה לא הזמן..." אמרתי לו בשקט, "חוץ מזה טיפה כבוד, אלה נמצאת פה, אם אני רואה סימן קטנטן לאכזבה ממנה אני דואג שלא תוכל להיות יותר מגדלור בחיים שלך. בוא" הלכנו בעקבות רינת שלקחה אותנו לדלפק. אור הייתה שם ! היא ישבה ודיברה עם שני חבר'ה, וקלטה אותנו. "היי רינת, הבאתי אותם" היא אמרה לה "היי בחורים מה המצב ? מה העניינים ?" רינת שאלה אותם והסתכלה עלינו. "תכירו" היא אמרה לנו, "רוקי ובוב" הרי אדםםםם יא וואראדי... כל אחד מטר תשעים ומשהו, כל ראש כדור ברזל, כתפיים כמו סלעים, כל יד כמו מנוף ובכל כף יד אחת נראה לי נכנסים 3 ראשים של בני אנוש ממוצעים... גוף רחב ומוצק, וכל רגל כמו עזריאלי. רק מלהסתכל עליהם ולתאר אותם נתפס לי הצוואר. "נ.. נ.. נעים מ... מאוד.." גימגמנו להם, אבל אף אחד מאיתנו לא העיז להושיט יד. "כן, מה הבעיה ?" אחד מיצורי הענק פנה אל שימי "היא יכולה לספר לך פרטים" רינת אמרה והצביעה על מרסלה "כן גברת" הוא פנה אליה מרסלה הייתה עדיין בשוק קטן והאמת קצת רעדה "אהה... אממממ... חט... חטפו את חברה שלי..." היא התחילה לדבר "כן, אבל מי ? תיאור של החוטפים בבקשה" הוא ביקש ממנה "אהה.. אממ.. אחד מהם היה נמוך... והוא החזיק שני אקדחים, אחד בכל יד" היא התחילה "והשני היה שמן דבה כזה והוא היה זה שתפס אותי ואותה, כי הם גם ניסו לחטוף אותי אבל ברחתי.... זה נראה כאילו הגמד חיפה על השמן" הג'אבר שאליו היא דיברה נתן מבט של 'נו זה הם' לג'אבר השני "אזולאי הננס וז'וז'ו" אמר הבריון השני ,"בואו כולם, אני יודע איפה למצוא אותם אבל חכו...עדיף שהעכבר יישאר כאן" "אהההה זה בסדר" אור חייכה, "הוא יישאר איתי. מה המצב חבר ? בוא אני אזמין אותך למשקה" היא אמרה לקוקו. הוא נראה מבסוט. "אממממ אור" אלה הסתכלה עליה, "בלי שטויות, הוא העכבר של בת דודה שלי" "לאאאא, יהיה בסדר !!" היא הרגיעה אותה וחייכה יצאנו מהפאב והלכנו עם המגודלים. הלכנו חתיכת דרך, ונראה שיצאנו ממרכז העיר איפה שחיי הלילה היו בשיאם. הגענו לרחוב מוזר... שקט... רחוב צדדי כזה, אף כלב לא הסתובב בחוץ. נכנסנו לרחוב והגענו לבניין נטוש, יכולנו לשמוע קולות מוזרים מבפנים. "כדאי שתישארו פה ואפילו תתפסו מרחק, זה עסק מסוכן" אחד הענקים אמר לנו, הסתכל על השני ושניהם נכנסו לבניין, עולים לקומה העליונה. עמדנו שם בשקט, מסתכלים המתח על הקומה העליונה, מקווים שהכל יילך טוב. *טאח* !!! נשמע קול טריקה חזקה מהבניין והקפיצה את כולנו. כל הקומה העליונה התחילה להעלות עשן סמיך באופן מפתיע, שתי יריות נשמעו וצרחה... "לאאאא !!!" רינת צעקה "שאקירה !!!!" מאיפה הגיע העשן ? מי ירה את היריות ובמי הן פגעו ? מה קרה לשאקירה ? האם קוקו שוב הסתבך ? כל זאת ועוד, בפרק הבא
