ליפא העגלון
New member
פרק אחרון "מתחת לעץ הלימון הצהוב"
פרק עשרים ואחת-החתונה "ברטו,מתי החתונה שלך?" שאל רבי אליהו את תלמידו כשזה תלה את ההזמנה הכללית על לוח המודעות בישיבה לכל תלמידי הישיבה כפי שנהג לעשות כל בן ישיבה באירוע משמח שלו,בידו של ברטו היה גם הזמנה אישית לרבי אליהו. "בעזרת השם בל´ באב בעוד שבוע כעת חיה" השיב ברטו.רבי אליהו הוציא מכיסו את המכתב שקיבל יום קודם לכן מאחותו יפה ובו היא מבקשת ממנו להופיע לחתונת אחותם הקטנה ובו חתימתו של אבי המשפחה המאשר להם להשתתף באירוע זה "איזה צירוף מקרים,בחסדי השם" אמר רבי אליהו וסיפר לברטו שגם אחותו מתחתנת באותו היום והוא ייאלץ לקפוץ בין שתי החתונות. "לא ידעתי שיש לך עוד אחות" התפלא ברטו,היה בטוח כמי שהכיר היטב את משפחתו שכל אחיו ואחיותיו של רבי אלי כבר נישאו ופתאום הוא שומע שיש עוד אחות קטנה במשפחת ברטוב. "אחות לנו קטנה וכנפיים יש לה" סיפר רבי אליהו בקצרה על אותה אחות שברחה מהבית לחיים החילוניים ולקח את ההזמנה לפתוח,כדי לראות היכן תיערך החתונה הרי עליו להיות בשני האירועים.נשם לרווחה כשראה שגם חתנותו של ברטו ייערך בתל אביב.לפתע נעתקה נשמתו של רבי אליהו ליבו הפסיק מלפעום כשהסתכל על שם הכלה "שמחה (מימי) ברטוב בת רבי ומשה ושרה" התנוסס שם הכלה לצד שם החתן.רבי אליהו נותר המום במקומו בעוד תלמידו כבר יצא מהישיבה לעבר רכבו שבחוץ להמשך חלוקת ההזמנות.רבי אליהו הוציא את המכתב שקיבל מיפה אחותו והשווה בין האירועים כלא מאמין למראה עיניו. "אהרון תשיג את ברטו לפני שייסע וקרא לו דחוף אליי למשרד" אמר רבי אליהו בסערת רגשות לתמיד הראשון שראה לידו וזה המסכן כבד הגוף רץ כפי יכולותו כדי למלא את מצוות רבו,אפילו לא עצר להרים את כובעו שנפל.בקושי רב הצליח לעצור את ברטו שכבר נסע מטר או שניים קדימה. "ברטו,הרב רוצה אותך דחוף ביותר אצלו במשרד" התנשף אהרון בכבדות מהמאמץ. "מעניין מה קרה?" חשב ברטו ומיהר למשרדו של רבו שם מצא את רבי אליהו יושב במשרד במבט המום.מביט בהזמנה שקיבל זמן קצר קודם לכן ובמכתב שקיבל אתמול.רבי אליהו סימן לברטו לשבת,עיניו התרוצצו בין ההזמנות שבידיו ולברטו עשה זאת מספר פעמים. ברטו הנבוך לא הבין מה קורה פה ומדוע רבו קרא לו בדחיפות דבר שמעולם לא עשה קודם לכן ועוד עם פנים כאלו מוזרות שלא ידע את פשרן. "לפחות חסכתם לי התרוצצות וצ´יק" אמר רבי אליהו שהתאושש מההלם הקטן.לאחר שיחה שערך עם ברטו שניהם גילו שבקרוב מאוד ייהפכו לגיסים "נפלאות ונעלמות הן דרכי השם ובן אדם לא יבינם" אמר רבי אליהו על הגילויי המסעיר. "מזל טוב וניפגש בחתונה" סיכם רבי אליהו שלא חקר יותר מידי את תלמידו על האופן והדרך בו פגש את אחותו ורק שמח שאחותו ומשפחתו זכו בחתן הגון ויירא שמיים אותו חיבב ואף אהב כבן.אוליי עכשיו יהיה לאביו קצת נחת אחריי שלקח קשה את בריחת בתו האהובה מהבית דבר שלא התאושש ממנו עד היום. ברטו יצא נסער מבולבל ונרגש מהישיבה כעת מיהר למערכת העיתון בו עבדה מימי.עכשיו חיבר בין הדברים ובמיוחד על הדמיון הרב של מימי ואחותה רוחמה.על זה שמימי לא הרבתה לספר על משפחתה ואיך שהגורל הפגיש ביניהם והם ניפגשו באותו מקום טמא שם מתחת לעץ הלימון הצהוב כדי להפוך את גורלם למשותף וטהור.ללא המהפכים שעברו בחייהם לא היו נפגשים הוא הילד הרע מאור יהודה והיא הנערה היפהפיה בתו של המקובל מנתיבות שני עולמות שונים שנפגשו עכשיו מיהר אל אשתו לעתיד כדי לספר לה על הגילויי סוף הסיפור יבוא מחר בינתיים שבת שלום "כמה טוב לא לדעת שידך כבר נוגעת בידו של אחר"
פרק עשרים ואחת-החתונה "ברטו,מתי החתונה שלך?" שאל רבי אליהו את תלמידו כשזה תלה את ההזמנה הכללית על לוח המודעות בישיבה לכל תלמידי הישיבה כפי שנהג לעשות כל בן ישיבה באירוע משמח שלו,בידו של ברטו היה גם הזמנה אישית לרבי אליהו. "בעזרת השם בל´ באב בעוד שבוע כעת חיה" השיב ברטו.רבי אליהו הוציא מכיסו את המכתב שקיבל יום קודם לכן מאחותו יפה ובו היא מבקשת ממנו להופיע לחתונת אחותם הקטנה ובו חתימתו של אבי המשפחה המאשר להם להשתתף באירוע זה "איזה צירוף מקרים,בחסדי השם" אמר רבי אליהו וסיפר לברטו שגם אחותו מתחתנת באותו היום והוא ייאלץ לקפוץ בין שתי החתונות. "לא ידעתי שיש לך עוד אחות" התפלא ברטו,היה בטוח כמי שהכיר היטב את משפחתו שכל אחיו ואחיותיו של רבי אלי כבר נישאו ופתאום הוא שומע שיש עוד אחות קטנה במשפחת ברטוב. "אחות לנו קטנה וכנפיים יש לה" סיפר רבי אליהו בקצרה על אותה אחות שברחה מהבית לחיים החילוניים ולקח את ההזמנה לפתוח,כדי לראות היכן תיערך החתונה הרי עליו להיות בשני האירועים.נשם לרווחה כשראה שגם חתנותו של ברטו ייערך בתל אביב.לפתע נעתקה נשמתו של רבי אליהו ליבו הפסיק מלפעום כשהסתכל על שם הכלה "שמחה (מימי) ברטוב בת רבי ומשה ושרה" התנוסס שם הכלה לצד שם החתן.רבי אליהו נותר המום במקומו בעוד תלמידו כבר יצא מהישיבה לעבר רכבו שבחוץ להמשך חלוקת ההזמנות.רבי אליהו הוציא את המכתב שקיבל מיפה אחותו והשווה בין האירועים כלא מאמין למראה עיניו. "אהרון תשיג את ברטו לפני שייסע וקרא לו דחוף אליי למשרד" אמר רבי אליהו בסערת רגשות לתמיד הראשון שראה לידו וזה המסכן כבד הגוף רץ כפי יכולותו כדי למלא את מצוות רבו,אפילו לא עצר להרים את כובעו שנפל.בקושי רב הצליח לעצור את ברטו שכבר נסע מטר או שניים קדימה. "ברטו,הרב רוצה אותך דחוף ביותר אצלו במשרד" התנשף אהרון בכבדות מהמאמץ. "מעניין מה קרה?" חשב ברטו ומיהר למשרדו של רבו שם מצא את רבי אליהו יושב במשרד במבט המום.מביט בהזמנה שקיבל זמן קצר קודם לכן ובמכתב שקיבל אתמול.רבי אליהו סימן לברטו לשבת,עיניו התרוצצו בין ההזמנות שבידיו ולברטו עשה זאת מספר פעמים. ברטו הנבוך לא הבין מה קורה פה ומדוע רבו קרא לו בדחיפות דבר שמעולם לא עשה קודם לכן ועוד עם פנים כאלו מוזרות שלא ידע את פשרן. "לפחות חסכתם לי התרוצצות וצ´יק" אמר רבי אליהו שהתאושש מההלם הקטן.לאחר שיחה שערך עם ברטו שניהם גילו שבקרוב מאוד ייהפכו לגיסים "נפלאות ונעלמות הן דרכי השם ובן אדם לא יבינם" אמר רבי אליהו על הגילויי המסעיר. "מזל טוב וניפגש בחתונה" סיכם רבי אליהו שלא חקר יותר מידי את תלמידו על האופן והדרך בו פגש את אחותו ורק שמח שאחותו ומשפחתו זכו בחתן הגון ויירא שמיים אותו חיבב ואף אהב כבן.אוליי עכשיו יהיה לאביו קצת נחת אחריי שלקח קשה את בריחת בתו האהובה מהבית דבר שלא התאושש ממנו עד היום. ברטו יצא נסער מבולבל ונרגש מהישיבה כעת מיהר למערכת העיתון בו עבדה מימי.עכשיו חיבר בין הדברים ובמיוחד על הדמיון הרב של מימי ואחותה רוחמה.על זה שמימי לא הרבתה לספר על משפחתה ואיך שהגורל הפגיש ביניהם והם ניפגשו באותו מקום טמא שם מתחת לעץ הלימון הצהוב כדי להפוך את גורלם למשותף וטהור.ללא המהפכים שעברו בחייהם לא היו נפגשים הוא הילד הרע מאור יהודה והיא הנערה היפהפיה בתו של המקובל מנתיבות שני עולמות שונים שנפגשו עכשיו מיהר אל אשתו לעתיד כדי לספר לה על הגילויי סוף הסיפור יבוא מחר בינתיים שבת שלום "כמה טוב לא לדעת שידך כבר נוגעת בידו של אחר"