Apikachu L
New member
פרק כה' – כמו מסטיק תות מאולץ
שלושת בנות האור ואדון האופל עדיין ממשיך. אני מבטיחה שנכון לעכשיו זה הפרק הפילר האחרון. בפרק הבא, אני מקווה יתחילו קצת מכות. שנתחיל? פרק כה' – כמו מסטיק תות מאולץ שלושת בנות האור עמדו מחוץ לטירה, מולן עמד אדונן עתה, אויבן לשעבר. מיוטיסמון חייך בנחת, ואמר "היום אלמד אתכן מיומנות מעניינת למדי." שלוש בנות האור לא הגיבו לדבריו. גאטומון הניעה את זנבה באיטיות, מביטה בציפורניה בשתיקה, בעוד קארי מלפפת קווצת שיער סביב אצבעה ובוהה במגפיו של מיוטיסמון. אפיקצ'ו הטיבה את ברדס גלימתה סביב ראשה, והתעטפה בגלימה היטב. היא טופפה בקצה מגפה על גבי האדמה, בלא שימת לב. מיוטיסמון ניראה מוטרד מעט מאדישותן. בחנתי אותו בתשומת לב. כן, ללא ספק הוטרד. הוא הסתובב, והתרחק מהן מעט. המשכתי לעקוב אחריו במבטי. ידעתי שלא יהיה כל טעם לנסות להקשיב לשיחתן של שלוש בנות האור, בהנחה ששוחחו. יתכן שעשו זאת במחשבתן. מיוטיסמון נעצר, והניף את ידו. לא קרה דבר. איבדתי את העניין בהתבוננות בו, והבטתי לאחור, אל בנות האור. ניראה היה שקארי בוחנת טבעת על אצבעה, שלא השגחתי בה קודם. חיוך קטן נראה על פניה. גאטומון ואפיקצ'ו הביטו בעניין מחודש בזנבותיהן. על זנבה של גאטומון נתלתה טבעת כבדה ומוזהבת, וסביב זנבה של אפיקצ'ו הייתה ספיראלה זהובה גם כן. את טבעתה של קארי לא יכולתי לראות היטב, שכן ישבתי על האדמה לרגלי אפיקצ'ו. אך הבחנתי בכל זאת בברק המוזהב שהיה בה. העתקתי את תשומת ליבי אל מיוטיסמון. מולו עמדה דיג'ימון שזיהיתי כדרק-וויצ'מון. היא נשאה סל גדול בידיה, ומיוטיסמון דיבר אליה. ואז, הלך משם. דרק-וויצ'מון בהתה בסל הגדול, אשר פתחו כוסה בבד משובץ בצבעי לבן ואדום. תהיתי למטרת הסל. אך עד מהרה התנערה דרק-וויצ'מון והלכה לכיווננו. היא לעסה דבר מה. כעבור זמן קצר שרבבה את שפתיה, ובניהן תפח בלון ורדרד. בידה הפנויה פוצצה דרק-וויצ'מון את הבלון, והחזירה אותו לפיה, לועסת שוב. עד אשר ניגשה אלנו, ניפחה שלושה בלונים כאלו, ופוצצה אותם. הייתי מוקסם ותהיתי מה היא לועסת. עד מהרה היא נגשה, והמשיכה ללעוס בקולניות. כאשר ניפחה בלון גדול במיוחד, הפנתה קארי את מבטה אליה. דרק-וויצ'מון המשיכה לנפח את הבלון. הוא התפוצץ ונדבק אל פניה. קארי חייכה בנועם. גם גאטומון ואפיקצ'ו הביטו בה, בזמן שנאבקה לקלף את השכבה הורודה מעל פניה והמסכה שלה. כאשר סיימה, ותחבה את החומר הורוד לתוך פיה, הבחינה במבטינו. היו חיטטה בסל, והוציאה חבילה קטנה ומלבנית. "רוצה?" שאלה, מפנה את החבילה לקארי "מסטיק תות" הוסיפה, לאחר ההיסוס הראשוני של קארי. קארי התחייכה והנהנה. דרק-וויצ'מון הושיטה אליה את החבילה. קארי פתחה אותה ושלפה רצועה עטופה בנייר. היא קלפה את הנייר ותחבה את הרצועה לפיה, והחלה ללעוס. "תודה" אמרה, מקמטת את פיסת הנייר בידה, וטומנת אותה בכיסה. גם אני רציתי מסטיק-תות כזה. תהיתי אם תציע גם לי. "זה בשבילכן" אמרה, והחוותה אל הסל. קארי הושיטה לאפיקצ'ו את החבילה, ואפיקצ'ו שלפה ממנה רצועה שכזאת. הנחתי את כפתי על מגפה של אפיקצ'ו וטפחתי בה מספר פעמים. תשומת ליבה של אפיקצ'ו הושגה. היא הביטה בי בחיוך, התכופפה והרימה אותי בזרועותיה. "רוצה?" שאלה, מנפנפת ברצועה של המסטיק-תות. "מאוד" אמרתי, ופתחתי את פי. היא חייכה, ושמעתי את צחקוקה של קארי. "תלעס אותו, אל תבלע" שמעתי את גאטומון אומרת "זה קרה לי פעם. אחר כך כאבה לי הבטן, כמו אחרי כדור פרווה עצבני במיוחד" אפיקצ'ו קלפה את הניר שעטף את הרצועה הורודה, והכניסה אותה לפי. התחלתי ללעוס. מתיקות נעימה נימוחה בפי. צפיתי בקארי מנפחת בלון. עתה יכולתי להבחין בטבעתה היטב. אבן לבנה הייתה קבועה בה, וסביבה נחרטו סמלים. "נתחרה" הציעה דרק-וויצ'מון "נראה למי יהיה בלון גדול יותר". קארי חייכה בהסכמה. גאטומון אותתה לאפיקצ'ו להתיישב לצידה על סלע קרוב. ישבנו שלושתנו, וצפינו בקארי ודרק-וויצ'מון, ואני חשבתי שזה מצחיק, כאשר המסטיק-תות נמרח לשתיהן על הפנים. *** "ובכן, ניראה שאתן מנצלות את זמנכן הפנוי...היטב" שמעתי קול עמוק אומר. הצחוק- צחוקה של גאטומון, יללני מעט, צחוקה הצלול כמים של קארי, צחוקה החורקני של דרק-וויצ'מון וצחוקה השקט להפליא, הנמוך של אפיק'צו- פסק באחת. הפסקתי ללעוס את המסטיק-תות, שכבר איבד מטעמו. "הסתלקי" ציווה מיוטיסמון חדות לעבר דרק-וויצ'מון, אשר קדה בזריזות ומיהרה ללכת לשם. ראיתי כי הגניבה חיוך לעבר קארי. אפיקצ'ו התרוממה על רגליה באחת, וראיתי שגאטומון גם כן. מיוטיסמון שתק. קפצתי מזרועותיה של אפיקצ'ו, ונחתי על האדמה. טיפסתי על הסלע שעליו ישבו גאטומון ואפיקצ'ו, וצפיתי כיצד שלוש בנות האור מתאספות סביב מיוטיסמון. "ובכן" פתח מיוטיסמון "היום תלמדו ליצור חפץ הנע מעצמו, ללא צורך בשליטה בכל תנועה מתנועותיו, אלא רק בחלק קטן אשר מהווה את מטרת הפעולה". ומיוטיסמון פתח בהסבר ארוך, אשר התקשיתי להבין את כולו, לגבי שזירת יסודות, ואנרגיה המניעה את עצמה, וכיצד להפעילה. היו עוד דברים, אך לא הבנתי אותם. תוך זמן מה התחלתי להשתעמם. קול הבס של מיוטיסמון נישמע עתה יותר ויותר כקולה של צרעה שמנה וטורדנית. שיערתי שבנות האור דווקא מתעניינות בנושא, אך עובדה זו לא מנעה ממני להתנמנם, וליפול לתוך שינה, היא טראנס הקאגאאפ. ***
שלושת בנות האור ואדון האופל עדיין ממשיך. אני מבטיחה שנכון לעכשיו זה הפרק הפילר האחרון. בפרק הבא, אני מקווה יתחילו קצת מכות. שנתחיל? פרק כה' – כמו מסטיק תות מאולץ שלושת בנות האור עמדו מחוץ לטירה, מולן עמד אדונן עתה, אויבן לשעבר. מיוטיסמון חייך בנחת, ואמר "היום אלמד אתכן מיומנות מעניינת למדי." שלוש בנות האור לא הגיבו לדבריו. גאטומון הניעה את זנבה באיטיות, מביטה בציפורניה בשתיקה, בעוד קארי מלפפת קווצת שיער סביב אצבעה ובוהה במגפיו של מיוטיסמון. אפיקצ'ו הטיבה את ברדס גלימתה סביב ראשה, והתעטפה בגלימה היטב. היא טופפה בקצה מגפה על גבי האדמה, בלא שימת לב. מיוטיסמון ניראה מוטרד מעט מאדישותן. בחנתי אותו בתשומת לב. כן, ללא ספק הוטרד. הוא הסתובב, והתרחק מהן מעט. המשכתי לעקוב אחריו במבטי. ידעתי שלא יהיה כל טעם לנסות להקשיב לשיחתן של שלוש בנות האור, בהנחה ששוחחו. יתכן שעשו זאת במחשבתן. מיוטיסמון נעצר, והניף את ידו. לא קרה דבר. איבדתי את העניין בהתבוננות בו, והבטתי לאחור, אל בנות האור. ניראה היה שקארי בוחנת טבעת על אצבעה, שלא השגחתי בה קודם. חיוך קטן נראה על פניה. גאטומון ואפיקצ'ו הביטו בעניין מחודש בזנבותיהן. על זנבה של גאטומון נתלתה טבעת כבדה ומוזהבת, וסביב זנבה של אפיקצ'ו הייתה ספיראלה זהובה גם כן. את טבעתה של קארי לא יכולתי לראות היטב, שכן ישבתי על האדמה לרגלי אפיקצ'ו. אך הבחנתי בכל זאת בברק המוזהב שהיה בה. העתקתי את תשומת ליבי אל מיוטיסמון. מולו עמדה דיג'ימון שזיהיתי כדרק-וויצ'מון. היא נשאה סל גדול בידיה, ומיוטיסמון דיבר אליה. ואז, הלך משם. דרק-וויצ'מון בהתה בסל הגדול, אשר פתחו כוסה בבד משובץ בצבעי לבן ואדום. תהיתי למטרת הסל. אך עד מהרה התנערה דרק-וויצ'מון והלכה לכיווננו. היא לעסה דבר מה. כעבור זמן קצר שרבבה את שפתיה, ובניהן תפח בלון ורדרד. בידה הפנויה פוצצה דרק-וויצ'מון את הבלון, והחזירה אותו לפיה, לועסת שוב. עד אשר ניגשה אלנו, ניפחה שלושה בלונים כאלו, ופוצצה אותם. הייתי מוקסם ותהיתי מה היא לועסת. עד מהרה היא נגשה, והמשיכה ללעוס בקולניות. כאשר ניפחה בלון גדול במיוחד, הפנתה קארי את מבטה אליה. דרק-וויצ'מון המשיכה לנפח את הבלון. הוא התפוצץ ונדבק אל פניה. קארי חייכה בנועם. גם גאטומון ואפיקצ'ו הביטו בה, בזמן שנאבקה לקלף את השכבה הורודה מעל פניה והמסכה שלה. כאשר סיימה, ותחבה את החומר הורוד לתוך פיה, הבחינה במבטינו. היו חיטטה בסל, והוציאה חבילה קטנה ומלבנית. "רוצה?" שאלה, מפנה את החבילה לקארי "מסטיק תות" הוסיפה, לאחר ההיסוס הראשוני של קארי. קארי התחייכה והנהנה. דרק-וויצ'מון הושיטה אליה את החבילה. קארי פתחה אותה ושלפה רצועה עטופה בנייר. היא קלפה את הנייר ותחבה את הרצועה לפיה, והחלה ללעוס. "תודה" אמרה, מקמטת את פיסת הנייר בידה, וטומנת אותה בכיסה. גם אני רציתי מסטיק-תות כזה. תהיתי אם תציע גם לי. "זה בשבילכן" אמרה, והחוותה אל הסל. קארי הושיטה לאפיקצ'ו את החבילה, ואפיקצ'ו שלפה ממנה רצועה שכזאת. הנחתי את כפתי על מגפה של אפיקצ'ו וטפחתי בה מספר פעמים. תשומת ליבה של אפיקצ'ו הושגה. היא הביטה בי בחיוך, התכופפה והרימה אותי בזרועותיה. "רוצה?" שאלה, מנפנפת ברצועה של המסטיק-תות. "מאוד" אמרתי, ופתחתי את פי. היא חייכה, ושמעתי את צחקוקה של קארי. "תלעס אותו, אל תבלע" שמעתי את גאטומון אומרת "זה קרה לי פעם. אחר כך כאבה לי הבטן, כמו אחרי כדור פרווה עצבני במיוחד" אפיקצ'ו קלפה את הניר שעטף את הרצועה הורודה, והכניסה אותה לפי. התחלתי ללעוס. מתיקות נעימה נימוחה בפי. צפיתי בקארי מנפחת בלון. עתה יכולתי להבחין בטבעתה היטב. אבן לבנה הייתה קבועה בה, וסביבה נחרטו סמלים. "נתחרה" הציעה דרק-וויצ'מון "נראה למי יהיה בלון גדול יותר". קארי חייכה בהסכמה. גאטומון אותתה לאפיקצ'ו להתיישב לצידה על סלע קרוב. ישבנו שלושתנו, וצפינו בקארי ודרק-וויצ'מון, ואני חשבתי שזה מצחיק, כאשר המסטיק-תות נמרח לשתיהן על הפנים. *** "ובכן, ניראה שאתן מנצלות את זמנכן הפנוי...היטב" שמעתי קול עמוק אומר. הצחוק- צחוקה של גאטומון, יללני מעט, צחוקה הצלול כמים של קארי, צחוקה החורקני של דרק-וויצ'מון וצחוקה השקט להפליא, הנמוך של אפיק'צו- פסק באחת. הפסקתי ללעוס את המסטיק-תות, שכבר איבד מטעמו. "הסתלקי" ציווה מיוטיסמון חדות לעבר דרק-וויצ'מון, אשר קדה בזריזות ומיהרה ללכת לשם. ראיתי כי הגניבה חיוך לעבר קארי. אפיקצ'ו התרוממה על רגליה באחת, וראיתי שגאטומון גם כן. מיוטיסמון שתק. קפצתי מזרועותיה של אפיקצ'ו, ונחתי על האדמה. טיפסתי על הסלע שעליו ישבו גאטומון ואפיקצ'ו, וצפיתי כיצד שלוש בנות האור מתאספות סביב מיוטיסמון. "ובכן" פתח מיוטיסמון "היום תלמדו ליצור חפץ הנע מעצמו, ללא צורך בשליטה בכל תנועה מתנועותיו, אלא רק בחלק קטן אשר מהווה את מטרת הפעולה". ומיוטיסמון פתח בהסבר ארוך, אשר התקשיתי להבין את כולו, לגבי שזירת יסודות, ואנרגיה המניעה את עצמה, וכיצד להפעילה. היו עוד דברים, אך לא הבנתי אותם. תוך זמן מה התחלתי להשתעמם. קול הבס של מיוטיסמון נישמע עתה יותר ויותר כקולה של צרעה שמנה וטורדנית. שיערתי שבנות האור דווקא מתעניינות בנושא, אך עובדה זו לא מנעה ממני להתנמנם, וליפול לתוך שינה, היא טראנס הקאגאאפ. ***
