פרק מדהים...

BillyJoe

New member
פרק מדהים...

משחק מעולה של מאיה מרון. פשוט פרק טוב, הרגשתי את התסכול שלה והזעם שלה על אימא שלה. אני כל פעם מגלה מחדש איזו סדרת מופת זאת.
 

shalva5

New member
פשוט פרק מדהים

מצטרף מיד למחמאה על הפרק. פרק מדהים. ישבנו דבוקים למסך והתוכנית הגיע לשיאים חדשים. אחרי האכזבה של הפרק אתמול, אפשר רק לשמוח שהסדרה חזרה ועצמה.
 
חזק ביותר

מאיה מרון,עוד מכנפיים שבורות הרגשתי שזאת שחקנית מצוינת שתגיע רחוק....היום נוכחתי לדעת עד כמה צדקתי.... כמה תיכסול,כמה כעס,כמה כאב,כמה אכזבה,כמה יחסי אהבה-שנאה יש שם.... לא נעים לי להודות אבל הרגשתי הזדהות עצומה(שהיתי בגילה)לגבי כל הכאב והתסכול שלה..איפשהוא הצלחתי להבין אותו....הרגשתי את הכאב שלה עד הסוף... כל פרק מפתיע אותי מחדש לטובה...מדהים פשוט מדהים
 

mkarin

New member
פרק טוב.

אני מאוד מבינה את איילה, אבל מאוד מבינה את אמא שלה, ולכן הספקתי והצלחתי להתעצבן מאוד על שתיהן בפרק היום. מצד אחד, כשאומרים למישהו 'לא להתערב'- לפעמים זה באמת מה שהוא צריך לעשות. מצד שני, איילה צריכה להבין שאמא שלה דואגת לה ואכפת לה. לא אהבתי את השקרים של איילה בקשר לאבא שלה ובקשר לאבי.
 
כ"כ ריחמתי על אמא שלה

אוף, עוד אף פרק בסדרה לא היה לי כ"כ קשה ומבכה. איזה חיבוק אני אתן לאמא שלי כשאני אראה אותה! ליליאן ברטו שחקנית טובה. עד עכשיו ראיתי אותה בהצגות, ואהבתי יותר את המשחק שלה מול מצלמה.
 

שרונסקי

New member
גם אני, אבל זה ברור, מחמת גילנו,

אני חושבת. להבין את הכאב של האמא שלא יודעת בכלל איך להגיע אליה וכל מילה מטריפה את איילה ומשגעת אותה עוד יותר, ואני גם מבינה את איילה, אפילו זוכרת את השלב שלי שהייתי רגישה לכל מילה. בספר החדש של יעל הדיה יש דפוס דומה, של בת לאמה, אבל גם של אמא מבוגרת לבתה, כשהיא אומרת על עצמה שהיא חזרה לגיל ההתבגרות במרדנות שלה אבל כאן הכאב כל כך גדול. זה מזכיר לי חברות גרושות שלי שספגו מהילדים שלהם את כל עוצמת התסכול של הילד שאביו נעלם להם, והאם זה רק זה? אין שם פגיעות נוספות אצל איילה? היא כל כך פגיעה ורגישה, אין ספק שהיא לא תהיה פיתויית כמו נעמה , הרי היא מעלימה זכר לנשיות, בעוד שנעמה משחקת על זה. וראובן היה מצוין, מאד חם ואכפתי ומכיל נכון. מתקשה לא להתערב ומתערב לפעמים, אבל במידה נכונה מאד. באמת פרק קשה
 
באמת? זו פעם ראשונה שלי

אני עברתי את שלב ההשתלחות באמא שלי די מאוחר - בגיל עשרים ו. אז בהחלט אין ספק שאני זוכרת את השלב שבו הייתי כמו איילה. (זה גם שלב שמייחסים לאמא כוח אדיר, אז באמת כל מילה שהיא אומרת חשובה). חשבתי שראובן דווקא היה יכול להתערב יותר, אבל אולי זאת טעות. לא יכולתי לראות את הסבל של אורלי. את החדש של יעל הדיה לא קראתי עדיין, אבל זה נשמע ברוח דברים אחרים שכתבה. מעניין שהיא כותבת דווקא את נעמה.
 

שרונסקי

New member
תקראי ונדבר... לא בדיוק נעמה, אבל

יש דמיון בהתרסה ובכאב שיוצא דרך המין, אצל ילדה מתבגרת, ומכאן שלדעתי זה לא 'כל בחורה שמינית נקראת פתיינית והסטרית', אלא שבאמת נעמה משתמשת במין לדברים שונים - כבריחה מכאב, כדי לנצח במאבקים וכו'. אגב, בספר היא משרטטת משהו כמו 6 דמויות באופן עמוק יותר, כך שזו רק אחת מהן .(לא ספרתי בדיוק כמה) זה שיש גברים שעושים זאת באופן קבוע, ואליהם מתייחסים בצורה 'קלילה יותר' - פחות עם הגדרות - אז זה בטח לא יקרה בטיפול, אני מקווה, וחוץ מזה פה הבעיה התרבותית, ולא בכיוון ההפוך. גם גברים ש'דופקים וזורקים' או מפחדים מהתחייבויות ובורחים מקשר סוחבים איתם בעיה כל שהיא, ובאמת לא תמיד משנה למה יש את הבעיה אלא איך משנים אותה. לפעמים, בלי להבין למה אי אפשר לפתור, ולפעמים לא, לפעמים מספיק לעשות איתה משהו (אפרופו השאלות של ראובן, שפשוט לא נתן לה לסחוף אותו. אגב, גם אני לא מרדתי, לא ככה. גם בתי לא (למזלי), אבל אני רואה זאת הרבה אצל חברות, ואצל בנות מתבגרות . מכה, וראובן לא היה יכול להתערב יותר או שגם הוא היה נהיה מה'רעים'.
 
אני מסכימה שיש לנעמה בעיה

אבל ההגדרה "היסטרית" מאוד צרמה לי. נראה לי שאת צודקת לגבי רמת ההתערבות של ראובן. שוב אני שמחה שאני לא מטפלת.
 
מעניין, דווקא

הכי פחות אהבתי אותו מכל הטיפולים עד עכשיו של איילה. טוב, אולי זה סתם כי עבר עלי יום מתיש מאוד נפשית...
 

סלינוש

New member
מותר לראובן להגיד שהוא אוהב?

כשראובן אמר לאילה שהוא אוהב אותה, היה לי ברור שלא מדובר במשהו רומנטי או מיני, אבל בכל זאת, מותר לו להגיד כזה דבר למוטפלת שלו, זה לא חציה של הגבולות? מלחיץ!! חוץ מהקטע הזה אהבתי את ראובן הפעם, כאילו, את ההתנהגות שלו בטיפול. שום התפרצות מיותרת, הוא היה ענייני, אמפתי. ועוד לגבי הפרק: מהמם. מרגש, עצוב, אמיתי... הפתיע אותי עד כמה התחברתי דווקא אל אורלי, כמה כואב לראות איך היא מנסה ומנסה להגיע אל הבת שלה ונחבטת שוב ושוב. (חשבתי לעצמי כמה טוב זה שיש לי הורים ומשפחה נפלאה, כאלה שלעולם לא אחשוב לדבר אליהם כמו שאילה מדברת אל אמא שלה.) קצת כעסתי על אילה, "נו תראי איך אמא שלך רוצה לאהוב אותך ולחבק אותך ולעזור", אבל גם הבנתי. מסכנה, הבדידות הזו, והכאב שאין לו מילים? גאד אני מכירה את זה. בקיצור - פרק מעולה, עורר אצלי המון.
 

שרונסקי

New member
לא רק מותר, גם חשוב

כי הוא באמת אוהב אותה, כי באמת לדעתי אי אפשר לטפל במי שלא אוהבים, ורואים שהיחס שלו יותר אמביוולנטי לידין ולמיכאל (היה, לפחות למיכאל, אני חושבת שהוא התחבר אליו יותר בפעם האחרונה) וכשמטפלים במישהו, חייבים את האכפתיות והקשר, שזה מילים אחרות לאהבה. לא בטוחה שהייתי אומרת דווקא אהבה, תלוי למי, אבל איילה צריכה את המילה אהבה הזו של ראובן,ו'קשר ואכפתיות' היה סתמי עבורה, ואכן מה שקשה לה זה שהוא 'אוהב את כל העולם'. היא מרגישה כל כך לא ראויה לאהבה, באמת קשה הכאב הזה.
 
פרק מעולה.. גרם לי לחשוב הרבה

גם אני נזכרתי בתקופת המרדנות שלי ואיך התייחסתי אל אמא שלי... עצוב... אני שמחה שהכל בסדר היום. ריחמתי על אמא של איילה, כאב לי מאוד היחס של איילה אליה, יכולתי להבין את הכאב של איילה אבל היא הייתה ממש רעה... מעניין אותי אם רובנו עוברות את השלב הזה עם אמא שלנו. מעניין אותי איך זה יהיה כשאני אהיה אם, אם הבת שלי תתנהג אלי ככה... נראה לי שאני אשתגע.
 
אני לא אהבתי תפרק הזה...

איזה יחס מגעיל יש לה כלפי אמא שלה, והשחקנית שגילמה את אמא שלה ממש לא עשתה לי את זה..נראתה מלאכותית ולא אמינה וכל הזמן התגוננה.. איזה הורה יתקפל ככה מול הילד שלו ומול הפסיכולוג?? קצת כבוד עצמי!
 
טוב... נו... אתה לעולם לא תהיה

אמא שהבת שלה פוגעת בה.... ואותה אם באמת אוהבת את הבת שלה
 

שרונסקי

New member
אני לא הייתי כך לאמא שלי

ובתי ממש ממש לא התקרבה לדבר כזה, עוד הרבה פחות ממני. אבל לא אני ולא בתי עברנו דברים כאלה קשים כפי שאיילה כנראה עברה. אז אל תחששי, מידה של מרד תמיד יש ,וטוב שיש, כדי לפתח עצמאות, אבל מלווה בכאלה כעסים ו'שנאה'?, לא בבית ספרי, למרות שמכירה גם מכירה מקרים כאלו. ובטח גם אצלך לא, כי יש פה משהו שלא ממש ראה את איילה עד הסוף, לא? ועל זה היא מגיבה, אני חושבת.
 
למעלה