פרק מתוך הסיפור שכתבתי,תגובות בבקשה
פרק א': אחד חדש "זה היה הצלצול?" - שאלתי את גולן , הוא לא בכתה שלי אבל הוא חבר טוב מהכתה המקבילה. כולם היו עסוקים בדבריהם, העפרונות, העטים, הקלמר, המחברות, התיק, חלק אפילו שינו לוק - הרגשה אמיתית של שנה חדשה, רק המורות כהרגלן; נשארו אותו דבר...אצלן אף פעם אין שינויים, שיעורים, מבחנים, בחנים. "בוקר טוב , כולם לשבת בבקשה" ענת, מורתינו אמרה. כאשר כולם התיישבו במקומותיהם היה אפשר להתחיל לזהות אחד - אחד מהאנשים בכתה ולמרות זאת כל אחד היה עסוק בשלו. "היום אנחנו מתחילים שנה חדשה, אני מקווה שהשנה תצליחו בהכל יותר מהשנה הקודמת, לפני שאני אתחיל לספר לכם מה הולך לקרות השנה, אציג את התלמיד החדש שהגיע לכתה", "חדשים? כמה אפשר?" רונן שהתיישב שולחן מאחוריי לחש לי, אני דווקא שמח שיש חדשים, אולי הם נחמדים..."זה אייל" - התלמיד החדש בכיתתנו, באותו רגע הוצאתי את הקלמר מהתיק, כך שלא ראיתי את פניו, "אייל, תוכל בבקשה להביא את הספוג מהחדר של אב הבית?" שאלה ענת "כן" ענה בחיוב אייל. כשבאתי לראות את פניו הוא כבר נעלם לו. "נראה חביב" רעות אמרה לשירה שישבו בשולחן הסמוך לי, בזמן הזה - ענת הכתיבה לנו את מערכת השעות החדשה, הרבה יותר דחוקה וקשה משנה שעברה, ענת סיימה להכתיב לנו ואז דלת הכתה נפתחה, הרמתי את ראשי באיטיות כדי לבדוק מי נכנס, ולפתע; הילד הזה היה לי מוכר, האייל הזה. אני בטוח שראיתי אותו פעם מילמלתי לעצמי, אייל התיישב בקצה השני בכתה ולכן היה לי קשה להסתכל עליו, הרבה הסתירו אותו, הוא היה מוכר לי, והייתי בטוח שאני מכיר אותו. אבל מי זה בכלל - ואיך הוא קשור לכתה, מיהו?! אלפי מחשבות בשנייה אחת עלו במוחי.
פרק א': אחד חדש "זה היה הצלצול?" - שאלתי את גולן , הוא לא בכתה שלי אבל הוא חבר טוב מהכתה המקבילה. כולם היו עסוקים בדבריהם, העפרונות, העטים, הקלמר, המחברות, התיק, חלק אפילו שינו לוק - הרגשה אמיתית של שנה חדשה, רק המורות כהרגלן; נשארו אותו דבר...אצלן אף פעם אין שינויים, שיעורים, מבחנים, בחנים. "בוקר טוב , כולם לשבת בבקשה" ענת, מורתינו אמרה. כאשר כולם התיישבו במקומותיהם היה אפשר להתחיל לזהות אחד - אחד מהאנשים בכתה ולמרות זאת כל אחד היה עסוק בשלו. "היום אנחנו מתחילים שנה חדשה, אני מקווה שהשנה תצליחו בהכל יותר מהשנה הקודמת, לפני שאני אתחיל לספר לכם מה הולך לקרות השנה, אציג את התלמיד החדש שהגיע לכתה", "חדשים? כמה אפשר?" רונן שהתיישב שולחן מאחוריי לחש לי, אני דווקא שמח שיש חדשים, אולי הם נחמדים..."זה אייל" - התלמיד החדש בכיתתנו, באותו רגע הוצאתי את הקלמר מהתיק, כך שלא ראיתי את פניו, "אייל, תוכל בבקשה להביא את הספוג מהחדר של אב הבית?" שאלה ענת "כן" ענה בחיוב אייל. כשבאתי לראות את פניו הוא כבר נעלם לו. "נראה חביב" רעות אמרה לשירה שישבו בשולחן הסמוך לי, בזמן הזה - ענת הכתיבה לנו את מערכת השעות החדשה, הרבה יותר דחוקה וקשה משנה שעברה, ענת סיימה להכתיב לנו ואז דלת הכתה נפתחה, הרמתי את ראשי באיטיות כדי לבדוק מי נכנס, ולפתע; הילד הזה היה לי מוכר, האייל הזה. אני בטוח שראיתי אותו פעם מילמלתי לעצמי, אייל התיישב בקצה השני בכתה ולכן היה לי קשה להסתכל עליו, הרבה הסתירו אותו, הוא היה מוכר לי, והייתי בטוח שאני מכיר אותו. אבל מי זה בכלל - ואיך הוא קשור לכתה, מיהו?! אלפי מחשבות בשנייה אחת עלו במוחי.