מחשבות על הפרק
-בתור אחת שלא מצליחה להתרחק מספויילרים (ונכנסת לתגית OUAT spoilers בטאמבלר באופן יומיומי
) ידעתי פחות או יותר איך הפרק הזה הולך להיראות, אבל בכל זאת היו דברים שהצליחו להפתיע אותי.
- הטאמבלר הוצף בתיאוריות על הunderworld עוד בפרק 2 של העונה כשרובין כמעט נלקח לשם, וכשהכותבים ענו בראיון שהחלק השני של העונה במילה אחת יהיה- גיהנום, כולם כבר היו משוכנעים שקיליאן הולך לגיהנום ואמה הולכת להציל אותו. וגם את הסצנה קורעת הלב שבה אמה הורגת את קילאן הם הצליחו לחזות מראש בגלל ההשוואה לבאפי. אבל המשחק המדהים של ג'ניפר מוריסון (ושל כל שאר הקאסט המעולה), פיצה על העניין (זה ולראות אותה שוב בז'קט האדום) והיא עדיין הייתה מאוד מרגשת בעיניי..
ההפתעה היחידה, ואולי זו שאף אחד לא יכול היה לצפות, הייתה שראמפל הוא שוב הדארק וואן. וואו. לא ראיתי את זה בא. אני מבינה שהם לא יכלו להשאיר אותו עם הלב הטהור שלו, ולתת לו ולבל לחיות באושר ועושר (לפחות לא עוד סיום הסדרה), ובינינו, זה שהוא הציל את בל פעם אחת לא הופך אותו לגיבור, מקסימום לקצת פחות פחדן. אבל שוב הדארק וואן? לא מיצינו את קו העלילה הזה? כל המטרה של העונה לא הייתה להיפטר מהאפלה אחת ולתמיד ולתת לראמבל הזדמנות להתחלה חדשה? אני חושבת שראמפל שמתמודד עם ה(כנראה)תינוק החדש שעומד להיוולד לו, שמנסה לברוח או להרחיק ממנו את בל כי הוא מפחד לאכזב את הילד החדש כמו שהוא אכזב את בלפייר, הוא הראמפל שאני רוצה לראות ולא גרסה משוכללת של האדם הפחדן והתחמן שהוא היה תמיד. והכי כואב לי על בל, ששוב, למרות שהיא אחת הדמויות הכי אינטליגנטיות בסדרה, נשארה עיוורת לחלוטין לחסרונות של בעלה (ושוב, היא היחידה שלא יודעת. באמת? אם אכפת לכם ממנה אפילו קצת המינימום שאתם יכולים לעשות זה לספר לה לפני שאתם קופצים לטיול שלכם בגהנום) ומגיע לה כל כך הרבה יותר מזה. אם מישהו צריך לצאת הגיבור מבין שניהם זו בל ולא ראמפל.
דברים שאהבתי במיוחד בפרק:
- הרצון של אמה להקריב את עצמה והסצנה שלה עם רג'ינה, וגם הסצנה בה היא הולכת לגראניס להשאיר את המכתב להורים שלה.
-שכולם חושבים שהם הולכים להיגרר לגיהינום, ושלגיה אומרת לאמה שניל לא יהיה לבד, הוא יהיה איתה. כמה קורע לב זה יכול היה להיות, דארק סוואן מטפלת בניל ומנסה לתת לו את הסיכוי הטוב ביותר שלו (או אולי אמה וקיליאן, מטפלים בניל ביחד אחרי שכל האחרים נגררים לunderworld
)
הדינמיקה בין רג'ינה לקיליאן הייתה מעולה בפרק הזה (צריך עוד סצנות שלהם ביחד!), הקטע שהוא מופתע שהיא קוראת לו קיליאן ולא בכינויים שונים ומשונים היה משעשע והפלאשבקים מדהימים והסוף
, למרות שקצת צרם לי שרג'ינה היא זו שדוחפת אותו לבחור איזה אדם הוא רוצה להיות ולא אמה, זה היה במקום.
-קיליאן הקטן וליאם ג'ונס 2. זה אומר שאי שם בעולם יש לקילאן אח קטן ויתום? יש כל כך הרבה דרכים שאפשר לשחק עם המידע הזה, מקיליאן של פעם מתחרט על מה שהוא עשה ולוקח את ליאם תחת חסותו ישר אחרי שהוא הורג את אבא שלו, והוא בורח ממנו כשהוא מגלה את האמת, לקיליאן של אחרי הגיהנום, מוצא את ליאם בסטוריברוק ומנסה לתקן את העבר. עד לליאם שיודע את האמת ורודף אחרי קיליאן שהוא חדור רצון עז לנקמה.
-זלינה בוחרת צבעים לקירות המשרד של רג'ינה ושמות משונים לתינוקת ומקבלת בעיטה בחזרה לעוץ.
גם אם זה ככל הנראה רק כדי לחזור כמה פרקים אחר כך, שזה מעולה כי רבקה מדהימה ואני ממש רוצה לראות את הדמות הזו מתפתחת. אבל אני לא בטוחה בשביל מה זה היה טוב. ובהתחשב בכך שגם רג'ינה וגם רובין נמצאים בunderworld, מי מטפל בתינוקת? ומי מטפל בניל? מישהו צריך לשלם לגראני ולגמדים על כל שעות הבייביסיטר האלה)
-פינת הסצנות שנחתכו בעריכה-
הייתה סצנה מקסימה שנחתכה בעריכה שמסבירה למה כולם הולכים עם אמה לunderworld. אדם הורביץ העלה חלק מהתסריט לטוויטר אבל קיבל עליו הרבה תגובות זועמות ממעריצי סוואן קווין, שטענו שהם חתכו את הסצנה בכוונה והוא מחק אותו. למזלנו עדיין אפשר למצוא אותה ב
טאמבלר.
-הייתה סצנה שמראה איך כל תושבי קמלוט חוזרים הביתה (אני מניחה שבאותה הדרך שבה זלינה חזרה לעוץ) שנחתכה מחוסר זמן וכי למי אכפת מהם? אבל קצת מאכזב שלא נתנו לסיפור שלהם סיום ראוי. מה עם לשחרר את גוויניבר מההשפעה של החול? מה עם סצנת פרידה מתוקה ושוברת לב בין הנרי לויולט?
(אבל מראיונות עם הכותבים יכול להיות שזה שהסצנה לא נכנסה לפרק אומר שהם בעצם אף פעם לא עזבו ועוד יצא לנו לראות אותם בהמשך העונה.)