ליפא העגלון
New member
פרק שמונהעשר"מתחת לעץ הלימון הצהוב
פרק שמונה עשר-על החיים ועל המוות מימי הושיטה את ידה לעבר המונית הראשונה שנסעה לקראתה בכביש הראשי של הטיילת מכיוון יפו לכיוון תל-אביב."לאן את צריכה?" שאל נהג המונית בהתלהבות למראה הבחורה הסקסית בבגדי הספורט הקצרים וההדוקים לגופה עם הפנים הנאות והחלקות."שינקין 18" השיבה מימי ונכנסה למונית עוד לפני שהנהג הסכים לביצוע הנסיעה,כל כך עייפה ומוכדכת הייתה שלא עניין אותה שום דבר ברגע זה חוץ מאשר להגיע הביתה ולנוח.במשך כל הנסיעה מהרגע שעלתה למונית הביט לעברה נהג המונית דרך במראה הקדמית כשהיא ישובה במושב האחורי וראשה מוסט הצידה.כשהביטה לכיוונו החזיר את מבטו לכיוון הכביש כאילו במקרה הביט לאחור,מתחילת הנסיעה נראה למימי פרצופו של נהג המונית מוכר לה.מימי לא התאמצה לחשוב מהיכן הוא בדיוק מוכר לה ורק אותו הדמות של ברטו הרץ ממכוניתו אל תוך הבניין עם התיק העמוס בעתונים. "את מוכרת לי מאוד" אמר לה לפתע נהג המונית בעודה בוהה בעוד אחד מהפעמים בו הביט לעברה.כן הוא היה אצלה פעם אחת לפני כמה חודשים נזכרה מימי כשזה בא אליה להינות מחסדיה.קיוותה שעד שיגיעו למחוז חפצה הוא לא ייזכר בה.לא התחשק לה לעלות עימו זיכרונות וחוויות מהמפגש הקצר והחפוז שהיה ביניהם אך הפקק הארוך בישר שלמרות המרחק הקצר הנסיעה עוד ארוכה,מספיק זמן בשביל שזה ייזכר בה. "אני יודע,את לא שחקנית מהטלויזיה?" ניסה נהג המונית לנחש נאין מוכרת לו היפהפיה שברכבו."יכול להיות" השיבה מימי כשפניה לעבר חלון הצד מנסה לא לתת לו להביט בה ולא ידעה אם הוא רציני או שמא הוא מסתלבט עליה."עכשיו נזכרתי"אמר לפתע אותו נהג מונית ומימי החסירה פעימה מליבה."את היית בפסטיגל שהיה בחנוכה בטלויזיה" חייך לעברה כמי שזכה ברגע זה בחידון נושא פרסים שגילה את התשובה הנכונה.נהג המונית סיפר על בתו הקטנה המעריצה אותה ואת שיריה "כל הכבוד לך" אמרה לו מימי בחיוך מזוייף והתפללה שיגיע כרב לשינקין,רצתה לרדת באמצע הדרך אבל לא יכלה לעשות זאת משום שהשאירה את ארנקה בבת וצריך לשלם לטמבל הזה. "אם אפשר חתימה לבת שלי היא מעריצה שרופה שלך" אמר לה הנהג ברצינות גמורה ששיכנעה את מימי שהוא רציני ולא צוחק ממנה כשהגיעו לרחוב בו גרה.מימי ביקשה ממנו שימתין לה עד שתרד עם הכסף המגיע לו על הנסיעה "לא צריך כסף הנסיעה עליי" אמר הנהג תוך שהוא מחפש עט ונייר כדי שאותה כוכבת מפורסמת תחתום לבתו הקטנה. "ברוך שפטרנו מאהבל הזה" סיננה מימי לעצמה ורצה לביתה אילו יכלה היתה מספרת ומשתפת את טלי בסיפור על הנסיעה במונית אך לא רצתה להסגיר לה במה היא עובדת.רצתה באותו הזמן לפגוש את מורדוך ולצחוק עימו יחד על אותו נהג מונית טיפש אבל מורדוך היה בשעה זו כבר ישן בביתו כהרגלו בשעות כאלו. "מעניין מה שמה?"ניסה נהג המונית לחשוב ולא הצליח לפענח ולזהות את שמה לפי הקשקוש שחתמה לו אותב כוכבת והצטער שלא שאל לשמה כדי לבשר לבתו על אותה כוכבת שעלתה הבוקר למוניתו ודיברה עימו. במשך היום לאחר שנחה מעט עסקה מימי בהכנות האחרונות לטקס בר-המצווה דיברה עם התקליטן והצלם לוודא שהכל בסדר ושלא יאחרו.התקשרה שוב לבעל האולם והזכירה לו שהיא רוצה שהסלטים שהזמינו יהיו טריים והבשר והדגים יהיו עשויים היטב. "רק רגע" עצרה מימי את מורדוך וסידרה לו את העניבה כשזה עמד לצאת מוקדם אל האולם כדי לקחת את בנו מהמספרה ולקבל את האורחים. "קדימה מימי אנחנו מאחרות" אמרה טלי שכבר היתה בפתח הדלת וחיכתה בקוצר רוח למימי שתסיים להתאפר.טלי כבר רצתה להגיע ולהיות באירוע לו ציפתה זה זמן רב ולראות שהכל תקין ומתנהל כמו שצריך עוד לפני שהאורחים מגיעים. "איך אני נראית?"שאלה מימי שבדרך כלל לא נהגה להתאפר אבל הערב היה חשוב לה להיראות יפה בשביל מורדוך וקיוותה שבפעם הבאה שתתאפר לכבוד מישהו יהיה זה לכבוד אהוב ליבה."יופי כמו שלך לא צריך להתאפר" החמיאה טלי והאיצה בה שוב להזדרז.מימי נעלה את הדלת שמה את ידה על מזוזת הבית שבמשקוף הכניסה לדירתה"נעשה ונצליח" מילמלה מימי בקול חלש שספק אם טלי שמעה בכלל ונשקה בידה למזוזה.שתי החברות ירדו במדרגות מהקומה השניה לעבר היציאה מהבניין כשלפתע נשמע צילצול הטלפוןמהדירה לפני שהספיקו לצאת אל הרחוב לתחנת המוניות הסמוכה. במשך כל היום חשב ברטו על מימי כשעבד בבסיס וכשלמד בישיבה,על דמותה במכנסי הספורט העומדת בכביש ממולו והוא חלף לידה ולא יכל לעצור.דמותה לא מש מראשו גם כשספר הגמרא היה פתוח לפניו בעת שלמד בחברותא יחד עם אחד מתלמידי הישיבה.גמלה בו ההחלטה להתקשר אליה בהפסקה שבין השיעורים בזמן ההפסקה מיהר אל הטלפון הציבורי שמחוץ לישיבה כדי שלא ישמעו אותו חלילה מישהו מהישיבה.הוציא את הפתק שעליו רשמה לו מימי את מספר הטלפון שבביתה באותו הפעם שניפגשו.518266 חייג את המספר הרשום בכתב ידה הנאה,צלצול ועוד צלצול של קו טלפון פנויי ואיש לא ענה מהצד השני.כל כך רצה בכל מאודו לשמוע את קולה למרות שלא ידע בדיוק מה להגיד לה ומה היא תגיד לו ולאן תנווט שיחתם. "אוליי זה מורדוך והוא צריך משהו?"אמרה טלי והתכוונה לעלות בחזרה לדירה ולענות לטלפון."עזבי אני אענה" השיבה מימי שלא רצתה לעייף את טלי.מימי פתחה בריצה קלילה ומיהרה ודילגה את שורת המדרגות המוביל לדלת ביתה,בדיוק שהגיעה אל הטלפון והרימה את השפורפרת הפסיק הטלפון את צילצולו."הלו,הלו" ניסתה מימי לשווא ורק הצליל שבקע מהטלפון בישר שזה שהתקשר כבר התייאש. מימי ניגשה למקרר שבמטבח ומזגה לעצמה כוס מים קריםונתנה עוד הזדמנות למתקשר."מעניין מי זה?" חשבה מימי שמספר הטלפון שלה היה ידוע רק למספר מצומצם של אנשים ושיערה שאוליי זה אחד מהקליינטים שרוצה לקבוע תור. לאחר כמה ניסיונות התייאש ברטו מלהתקשר למימי וחזר לישיבה אל דף הגמרא ותיכנן לנסות שוב להתקשר אליה יותר מאוחר בהפסקה הבאה בעוד שעתיים. "אין לי יותר כוח" התנשף מורדוך כשטלי ניגשה להקימו כדי לרקוד עימה לקול צלילי הדאנס שבקעו מהרמקולים הענקיים ומחרישי האוזניים בצדדי רחבת הריקודים."אין דבר כזה" אמרה טלי ומשכה בידו תוך כדי שהיא מתעלמת מהכאבים שחשה בגופה מהמאמץ שהשקיעה והצטרפה יחד עם מורדוך למעגל שבמרכזו רקדו מימי וגידי חתן הבר מצווה.גידי חש כמו טווס גאה כשרקד עם מימי שנראתה יפה מתמיד עם החיוך המוסיף לחן פניה הנאות ונתנה לגופה החטוב בשמלה האדומה להשתולל בריקודים.מימי חשה רעננה ומאושרת למרות שרקדה כל הערב עוד קודם לכן עם מורדוך לצלילי מוזיקת הדיסקו המזרחית עד שזה התעייף "מי זו הפצצה הזו?"שאלו את גידי חבריו לכיתה שלמרות גילם הצעיר התלהבו מהבחורה היפה שלא החזיקה מעצמה ורקדה עם כל מי שביקש.רוב הזמן רקדה עם אבי חתן הבר מצווה בעוד אימו יושבת בשולחן ממול עם בני משפחתה,הורייה ואחיותייה כשלצידה גבר זעוף פנים שלא חייך אפילו פעם אחת ונראה כמישבא לשם בעל כורחו."בגלל האיש הזה היא עזבה את מורדוך" סיפרה טלי למימי בעת שישבו לאכול את המנה העיקרית צלעות כבש שנצלו על גחלים ומבחר מנות שיפודים שלמרות המחיר הגבוה למנה התעקשה מימי להזמין העיקר שהאורחים יהיו מרוצים."איזו מטומטמת היה לה בעל עם לב זהב והלכה לרעות בשדות זרים לכי תביני אותה" ליגלגה מימי על גרושתו של מורדוך שאפילו בפעם הראשונה שראתה אותה תיעבה אותה על הצרותשגרמה למורדוך טוב הלב.בסתר ליבה התפללה וקיוותה שגם לה ייפול בחור זהב כזה ובינתיים פגשה רק באחד שנראה לה העונה על כך. המשך הפרק יבוא-בינתיים סופשבוע נעים ושבת שלום "כמה טוב לא לדעת שידך כבר נוגעת בידו של אחר"
פרק שמונה עשר-על החיים ועל המוות מימי הושיטה את ידה לעבר המונית הראשונה שנסעה לקראתה בכביש הראשי של הטיילת מכיוון יפו לכיוון תל-אביב."לאן את צריכה?" שאל נהג המונית בהתלהבות למראה הבחורה הסקסית בבגדי הספורט הקצרים וההדוקים לגופה עם הפנים הנאות והחלקות."שינקין 18" השיבה מימי ונכנסה למונית עוד לפני שהנהג הסכים לביצוע הנסיעה,כל כך עייפה ומוכדכת הייתה שלא עניין אותה שום דבר ברגע זה חוץ מאשר להגיע הביתה ולנוח.במשך כל הנסיעה מהרגע שעלתה למונית הביט לעברה נהג המונית דרך במראה הקדמית כשהיא ישובה במושב האחורי וראשה מוסט הצידה.כשהביטה לכיוונו החזיר את מבטו לכיוון הכביש כאילו במקרה הביט לאחור,מתחילת הנסיעה נראה למימי פרצופו של נהג המונית מוכר לה.מימי לא התאמצה לחשוב מהיכן הוא בדיוק מוכר לה ורק אותו הדמות של ברטו הרץ ממכוניתו אל תוך הבניין עם התיק העמוס בעתונים. "את מוכרת לי מאוד" אמר לה לפתע נהג המונית בעודה בוהה בעוד אחד מהפעמים בו הביט לעברה.כן הוא היה אצלה פעם אחת לפני כמה חודשים נזכרה מימי כשזה בא אליה להינות מחסדיה.קיוותה שעד שיגיעו למחוז חפצה הוא לא ייזכר בה.לא התחשק לה לעלות עימו זיכרונות וחוויות מהמפגש הקצר והחפוז שהיה ביניהם אך הפקק הארוך בישר שלמרות המרחק הקצר הנסיעה עוד ארוכה,מספיק זמן בשביל שזה ייזכר בה. "אני יודע,את לא שחקנית מהטלויזיה?" ניסה נהג המונית לנחש נאין מוכרת לו היפהפיה שברכבו."יכול להיות" השיבה מימי כשפניה לעבר חלון הצד מנסה לא לתת לו להביט בה ולא ידעה אם הוא רציני או שמא הוא מסתלבט עליה."עכשיו נזכרתי"אמר לפתע אותו נהג מונית ומימי החסירה פעימה מליבה."את היית בפסטיגל שהיה בחנוכה בטלויזיה" חייך לעברה כמי שזכה ברגע זה בחידון נושא פרסים שגילה את התשובה הנכונה.נהג המונית סיפר על בתו הקטנה המעריצה אותה ואת שיריה "כל הכבוד לך" אמרה לו מימי בחיוך מזוייף והתפללה שיגיע כרב לשינקין,רצתה לרדת באמצע הדרך אבל לא יכלה לעשות זאת משום שהשאירה את ארנקה בבת וצריך לשלם לטמבל הזה. "אם אפשר חתימה לבת שלי היא מעריצה שרופה שלך" אמר לה הנהג ברצינות גמורה ששיכנעה את מימי שהוא רציני ולא צוחק ממנה כשהגיעו לרחוב בו גרה.מימי ביקשה ממנו שימתין לה עד שתרד עם הכסף המגיע לו על הנסיעה "לא צריך כסף הנסיעה עליי" אמר הנהג תוך שהוא מחפש עט ונייר כדי שאותה כוכבת מפורסמת תחתום לבתו הקטנה. "ברוך שפטרנו מאהבל הזה" סיננה מימי לעצמה ורצה לביתה אילו יכלה היתה מספרת ומשתפת את טלי בסיפור על הנסיעה במונית אך לא רצתה להסגיר לה במה היא עובדת.רצתה באותו הזמן לפגוש את מורדוך ולצחוק עימו יחד על אותו נהג מונית טיפש אבל מורדוך היה בשעה זו כבר ישן בביתו כהרגלו בשעות כאלו. "מעניין מה שמה?"ניסה נהג המונית לחשוב ולא הצליח לפענח ולזהות את שמה לפי הקשקוש שחתמה לו אותב כוכבת והצטער שלא שאל לשמה כדי לבשר לבתו על אותה כוכבת שעלתה הבוקר למוניתו ודיברה עימו. במשך היום לאחר שנחה מעט עסקה מימי בהכנות האחרונות לטקס בר-המצווה דיברה עם התקליטן והצלם לוודא שהכל בסדר ושלא יאחרו.התקשרה שוב לבעל האולם והזכירה לו שהיא רוצה שהסלטים שהזמינו יהיו טריים והבשר והדגים יהיו עשויים היטב. "רק רגע" עצרה מימי את מורדוך וסידרה לו את העניבה כשזה עמד לצאת מוקדם אל האולם כדי לקחת את בנו מהמספרה ולקבל את האורחים. "קדימה מימי אנחנו מאחרות" אמרה טלי שכבר היתה בפתח הדלת וחיכתה בקוצר רוח למימי שתסיים להתאפר.טלי כבר רצתה להגיע ולהיות באירוע לו ציפתה זה זמן רב ולראות שהכל תקין ומתנהל כמו שצריך עוד לפני שהאורחים מגיעים. "איך אני נראית?"שאלה מימי שבדרך כלל לא נהגה להתאפר אבל הערב היה חשוב לה להיראות יפה בשביל מורדוך וקיוותה שבפעם הבאה שתתאפר לכבוד מישהו יהיה זה לכבוד אהוב ליבה."יופי כמו שלך לא צריך להתאפר" החמיאה טלי והאיצה בה שוב להזדרז.מימי נעלה את הדלת שמה את ידה על מזוזת הבית שבמשקוף הכניסה לדירתה"נעשה ונצליח" מילמלה מימי בקול חלש שספק אם טלי שמעה בכלל ונשקה בידה למזוזה.שתי החברות ירדו במדרגות מהקומה השניה לעבר היציאה מהבניין כשלפתע נשמע צילצול הטלפוןמהדירה לפני שהספיקו לצאת אל הרחוב לתחנת המוניות הסמוכה. במשך כל היום חשב ברטו על מימי כשעבד בבסיס וכשלמד בישיבה,על דמותה במכנסי הספורט העומדת בכביש ממולו והוא חלף לידה ולא יכל לעצור.דמותה לא מש מראשו גם כשספר הגמרא היה פתוח לפניו בעת שלמד בחברותא יחד עם אחד מתלמידי הישיבה.גמלה בו ההחלטה להתקשר אליה בהפסקה שבין השיעורים בזמן ההפסקה מיהר אל הטלפון הציבורי שמחוץ לישיבה כדי שלא ישמעו אותו חלילה מישהו מהישיבה.הוציא את הפתק שעליו רשמה לו מימי את מספר הטלפון שבביתה באותו הפעם שניפגשו.518266 חייג את המספר הרשום בכתב ידה הנאה,צלצול ועוד צלצול של קו טלפון פנויי ואיש לא ענה מהצד השני.כל כך רצה בכל מאודו לשמוע את קולה למרות שלא ידע בדיוק מה להגיד לה ומה היא תגיד לו ולאן תנווט שיחתם. "אוליי זה מורדוך והוא צריך משהו?"אמרה טלי והתכוונה לעלות בחזרה לדירה ולענות לטלפון."עזבי אני אענה" השיבה מימי שלא רצתה לעייף את טלי.מימי פתחה בריצה קלילה ומיהרה ודילגה את שורת המדרגות המוביל לדלת ביתה,בדיוק שהגיעה אל הטלפון והרימה את השפורפרת הפסיק הטלפון את צילצולו."הלו,הלו" ניסתה מימי לשווא ורק הצליל שבקע מהטלפון בישר שזה שהתקשר כבר התייאש. מימי ניגשה למקרר שבמטבח ומזגה לעצמה כוס מים קריםונתנה עוד הזדמנות למתקשר."מעניין מי זה?" חשבה מימי שמספר הטלפון שלה היה ידוע רק למספר מצומצם של אנשים ושיערה שאוליי זה אחד מהקליינטים שרוצה לקבוע תור. לאחר כמה ניסיונות התייאש ברטו מלהתקשר למימי וחזר לישיבה אל דף הגמרא ותיכנן לנסות שוב להתקשר אליה יותר מאוחר בהפסקה הבאה בעוד שעתיים. "אין לי יותר כוח" התנשף מורדוך כשטלי ניגשה להקימו כדי לרקוד עימה לקול צלילי הדאנס שבקעו מהרמקולים הענקיים ומחרישי האוזניים בצדדי רחבת הריקודים."אין דבר כזה" אמרה טלי ומשכה בידו תוך כדי שהיא מתעלמת מהכאבים שחשה בגופה מהמאמץ שהשקיעה והצטרפה יחד עם מורדוך למעגל שבמרכזו רקדו מימי וגידי חתן הבר מצווה.גידי חש כמו טווס גאה כשרקד עם מימי שנראתה יפה מתמיד עם החיוך המוסיף לחן פניה הנאות ונתנה לגופה החטוב בשמלה האדומה להשתולל בריקודים.מימי חשה רעננה ומאושרת למרות שרקדה כל הערב עוד קודם לכן עם מורדוך לצלילי מוזיקת הדיסקו המזרחית עד שזה התעייף "מי זו הפצצה הזו?"שאלו את גידי חבריו לכיתה שלמרות גילם הצעיר התלהבו מהבחורה היפה שלא החזיקה מעצמה ורקדה עם כל מי שביקש.רוב הזמן רקדה עם אבי חתן הבר מצווה בעוד אימו יושבת בשולחן ממול עם בני משפחתה,הורייה ואחיותייה כשלצידה גבר זעוף פנים שלא חייך אפילו פעם אחת ונראה כמישבא לשם בעל כורחו."בגלל האיש הזה היא עזבה את מורדוך" סיפרה טלי למימי בעת שישבו לאכול את המנה העיקרית צלעות כבש שנצלו על גחלים ומבחר מנות שיפודים שלמרות המחיר הגבוה למנה התעקשה מימי להזמין העיקר שהאורחים יהיו מרוצים."איזו מטומטמת היה לה בעל עם לב זהב והלכה לרעות בשדות זרים לכי תביני אותה" ליגלגה מימי על גרושתו של מורדוך שאפילו בפעם הראשונה שראתה אותה תיעבה אותה על הצרותשגרמה למורדוך טוב הלב.בסתר ליבה התפללה וקיוותה שגם לה ייפול בחור זהב כזה ובינתיים פגשה רק באחד שנראה לה העונה על כך. המשך הפרק יבוא-בינתיים סופשבוע נעים ושבת שלום "כמה טוב לא לדעת שידך כבר נוגעת בידו של אחר"