ליפא העגלון
New member
פרק שש עשר "מתחת לעץ הלימון הצהוב"
פרק שש עשר-שם מתחת לעץ הלימון "מורדוך,נשמה בוא תעלה" צעקה לו מימי מהדירה כשזה צפר לה מלמטה כהרגלו כדי לצאת לעוד לילה של עבודה כמו שקבעו."לא בא לי ללכת הלילה לעבודה" אמרה מימי למורדוך ושיתפה אותו במחשבותיה וההתלבטות העוברת עליה. "הערב אחותי מתחתנת ואין לי מצב רוח לקליינטים" סיפרה מימי על חתונת אחותה רוחמה שתיערך הערב בנתיבות."אין בעיה מימי איך שאת מרגישה" אמר מורדוך ולקח לגימה מהקפה החם שהכינב להם מימי."מסכנה רוחמה,תמיד פחדה מהיום הזה שתינשא בשידוך למישהו שהיא לא אוהבת" חשבה מימי בקול רם וסיפרה על אחותה הדומה לה באופייה והמשיכה להתלבט אם ללכת לעבוד. "יאללה,בוא נזוז" אמרה לבסוף מימי אל מורדוך המבולבל שהבין אותה ולא רצה ללחוץ עליה לשום כיוון,נתן לה להחליט בעצמה מה טוב ומה עדיף לה. "יש לנו שבועיים עד הבר-מצווה וצריך עוד כסף" אמרה מימי בחיוך קטן כשלקחה על עצמה את משימת הבר מצווה של גידי בנו היחיד של מורדוך כפרוייקט חשוב מבחינתה לא פחות מאשר למורדוך."ומה עוד שהיום יום שלישי וזה היום הקבוע של שלמה היהלומן" המשיכה מימי במסכת שכנועה העצמי והתכוונה למליונר עם השברולט הכחולה שהיה אחד הקליינטים הקבועים שלה ותמיד שילם ביד רחבה.כבר בפגישה השניה שלהם אחרי ש"זכה" להיות הקליינט הראשון שלהבאזור הבורסה גילה לה שהוא יהלומן,חבר בורסת היהלומים שלושת הבניינים הגבוהים והמפוארים הסמוכים למקום עבודתה."אנחנו שכנים לעבודה" נהגה לומר לו בבדיחות וכשטס לחו"ל בתכיפות גבוהה בשל עסקיו תמיד חזר עם אותו הבושם שביקשה.שלמה היהלומן היה בין הקליינטים הבודדים שמימי נתנה להם מספר הטלפון שבביתה ואליהם היתה מוכנה להגיע תמורת תשלום הולם גם בשעות בהן לא עבדה.מדי פעם אף נכנסה לתוך בנייני הבורסה אל הקליינטים שהיו ידידיו של שלמה ובהמלצתו הגיעה אליהם,העדיפו שהיא תבוא אליהם מאחר שלא רצו להיחשף או שמא יראו אותם באזור הפתוח בעת שסיפקו את יצרם.כך גילתה מימי ששלמה כמו רוב חבריו היה גבר חרדי נשויי ובעל משפחה כמו שחשבה כבר מהפעם הראשונה כשפגשה בו,למרות שהיה אז בלי הכיפה השחורה על ראשו.כך מצאה עצמה מימי לעיתים במשרדיהם של יהלומנים עשירים שהתפנו מענייני הביזנס,מבדיקת האבנים הנוצצים והיקרים לטובת סיפוקם האישי בעת שתייחדו עם הנערה היפה בחדר שהיה ערוך לכך בסמוך למשרד.חדר מנוחה הצמוד ללשכתם עם מיטה ומקלחת צמדו ובדרך כלל שילמו לה בעין יפה. "מימי מותק,אם לא בא לך אז נוותר על היום" אמר מורדוך למימי כשהגיעו לאיזור שלהם במתחם הבורסה ומימי נראתה עדיין באותו מצב רוח קודר.מורדוך ידע שהיא רצתה להיות ברגעים אלו עם משפחתה לחגוג ולרקוד עם אחיותייה ולשמוח בשמחת אחותה מאשר להיות עכשיו עם גברים זרים בתמורה לכספם.מימי הירהרה בינה לבין עצמה ושוב ידעה שהמציאות חזקה מהחיים ובמקום להיות במקום הרצויי היא במקום המצויי עכשיו מבחינתה. "אהלן מימי התגעגעתי אלייך" אמר לה שלמה בקולו הסמכותי כשמימי נכנסה למכוניתו לאחר שהגיע מוקדם מהרגיל מכיוון שבעוד כמה שעות עליו להתייצב בשדה התעופה בן-גוריון לעוד טיסת עסקים לאנטוורפן בבלגיה.שלמה לא הבחין במצב רוחה הרע של מימי גם כשפשט את מכנסיו,מימי התנהגה כרגיל ונתנה לו את הפינוק המלא ששלמה היה רגיל לקבל ממנה ושילם לה ביד רחבה. "להתראות בשבוע הבא" נפרד ממנה שלמה והוסיף"את בטוחה שאת לא רוצה עוד משהו חוץ מהבושם" שאל שלמה את מימי לפני שזו יצאה מהמוכנית אם ברצונה משהו נוסף מהדיוטי פריי."רק אינטרנטי קטן" ביקשה מימי את הבושם שאהבה. "אתה יודע מה גם חבילת מרלבורו" הוסיפה מימי בקשה בדיוק כשראתה את מורדוך במונית ממול מצית לעצמו סיגריה.חשבה שם שלמה המיליונר כל כך מתעקש אז לפחות שמורדוך ייהנה מהעניין."אין בעיה,בכיף" השיב שלמה ונשק למימי ששנאה את נשיקותיו בגלל זקנו המגרד.מימי נכנסה למונית כדי לשתות קפה ולתפוס שיחה עם מורדוך עימו אהבה לשפוך את אשר על ליבה."מימי אני מציע שנלך לאיזו מסעדה טובה בשכונת התקווה ונאכל על האש" הציע מורדוך שחש לא בנוח שמימי פה בגלל הבר מצווה של בנו.גם שיצאה מהשברולט הכחולה של היהלומן מצב רוחה לא השתפר להיפך גם כעת לא התאמצה לחייך בשעה שמורדוך מזג לעצמו עוד כוס קפה יחד עם הסיגריה שעישן.מימי הביטה אל טור המכוניות שהחל להתארך בחצי השעה האחרונה בו הייתה עם שלמה,ספרה שישה מכוניות שדממו מנוע בזה אחר זה וחיכו לה בסבלנות עד שתסיים ותתפנה אליהם. את רוב בעלי המכוניות זיהתה כקליינטים קבועים וחלקם כקליינטים שהגיעו מדי פעם,לעיתים רחוקות בגלל המחיר שדרשה מהם הביקוש הגבוה.הם העדיפו לבוא פעם בתקופה ארוכה להינות מפינקייה והיותה יוצאת דופן משאר הבנות העובדות שם הן מבחינת יופייה והן מבחנת אופייה שידעה לדבר עם כל אחד. "אני לא מכירה את הבחור בפיאט הלבנה הקטנה" אמרה מימי למורדוך ושיתפה אותו בעוד היסוס של אם להיות עם כל הגברים הממתינים לה או רק עם הקליינטים הקבועים שלה."מימי תלכי רק על הקבועים"יעץ לה מורדוך כדי לעזור לה בהתלבטותה וידע היטב מה היתה רוצה להחליט בעצמה.מימי יצאה בחוסר חשק מהמונית ביודעה שבזמן זה ממש אחותה הגדולה ממנה בשנה מתחתנת, עוד אירוע משפחתי שהיא נעדרת.חשה ברגעים אלו געגועים עזים למשפחתה היתה מוכנה לעשות הכל כדי לחזור ולהיות שוב חלק מהמשפחה וכל מה שיכלה לעשות עתה זה להתפלל ולקוות שבאירוע הבא היא תשתתף.סמכה על עצמה כשהיא תהיה בעבודה תדע לשכוח מהכל ולתת את מלוא הפינוק לקליינטים,התייחסה לעבודתה במקצוענות רבה.מימי התקרבה בצעדים איטיים לעבר טור המכוניות שהשתרך וחיכה בסבלנות והחליטה באותה השניה שהיא עובדת כרגיל והלילה עוד ארוך כשהביטה בשעונה והשעה בקושי עשר בלילה. בתוך רכב הפיאט הלבנה שעמד בתחילת הטור ראתה מימי בעזרת אור הירח המלא שאיר את המקום פנים שנראו לה קצת מוכרים מאיזשהו מקום ולמרות זכרונה המדהים התקשה להיזכר מאין בדיוק מוכר לה.ברכב ישב בחור די צעיר שנראה מכווץ בתוך עצמו ומהסס אם לפנות אליה,כאילו עבר במקרה במקום וחיכה שתפנה אליו,מימי התרגלה למצבים כאלה. ברטו ישב ברכבו מכווץ בתוך עצמו כשממול מתקרבת היצאנית הצעירה שתווי פניה וגופה המדהים הזכירו בדמיון רב את רוחמה אהובתו שנישאת ממש עכשיו. "האם הגורל מתעתע בי?" חשב ברטו לעצמו כשזו כבר היתה ליד חלונו מהססת קמעה,אפילו שיערה השחור ותלתליה המסולסלים דמו מאוד למלאך שלו וכשזו כבר היתה בסמוך אליו הבחין בעיניים שדמו עד מאוד לעינייה של רוחמה. "ערב טוב לך" אמרה מימי לבחור הצעיר שהסתכל לתוך עינייה ונראה במין הלם וכשהביטה לתוך עיניו התאמצה שוב להיזכר מאין מוכר לה אותו בחור נאה שעדיין לא הוציא הגה מפיו."זה יעלה לך חמישים שקל" אמרה מימי וניגשה ישר לעניין בדרך כלל לקחה פי שניים ושלושה מהקליינטים שהגיעו אליה בפעם הראשונה.אך הפעם הרגישה שברצונה להיות עם הבחור שממולה גם אם לא ישלם לה, מין הרגשה מוזרה שכזו שבחייה לא חשה.אף פעם לא חשבה שתתאהב או תרגיש כך כלפי מישהו שבא להשתמש בשירותי המין שהעניקה.כנראה בגלל סערת הרגשות שמתערבבים אצלה כעת,תמיד דמיינה לעצמה שהיא מתאהבת בגבר חלומתייה כשהיא הולכת לתומה ברחוב וזה נתקל בה ומבטיהם נפגשים כמו בסרטים ומאז הם חיים באושר ועושר.אבל דמיון לחוד ומציאות לחוד חשבה מימי לעצמה באותם שניות. ברטו חש כאילו רוחמה נמצאת מעבר לחלון רכבו ממולו,רצה לצאת מהרכב לחבק ולהישבע לה אמונים אך ידע שממולו רק נערה הדומה מאוד לאהובתו ובזה נגמר הדמיון ביניהן.מצד שני רצה להשיב ליצאנית ב"לא רוצה" ולנסוע משם אך הרגש אמר לו שהוא חייב להיות עימה והינהן בראשו לאות הסכמה וזו נכנסה לרכבו, עכשיו אין לו לאן לברוח המשך הפרק יבוא-כולנו תפילה שהתינוקת הנעדרת מירושלים תימצא בריאה ושלמה בינתיים שבוע טוב. "כמה טוב לא לדעת שידך כבר נוגעת בידו של אחר"
פרק שש עשר-שם מתחת לעץ הלימון "מורדוך,נשמה בוא תעלה" צעקה לו מימי מהדירה כשזה צפר לה מלמטה כהרגלו כדי לצאת לעוד לילה של עבודה כמו שקבעו."לא בא לי ללכת הלילה לעבודה" אמרה מימי למורדוך ושיתפה אותו במחשבותיה וההתלבטות העוברת עליה. "הערב אחותי מתחתנת ואין לי מצב רוח לקליינטים" סיפרה מימי על חתונת אחותה רוחמה שתיערך הערב בנתיבות."אין בעיה מימי איך שאת מרגישה" אמר מורדוך ולקח לגימה מהקפה החם שהכינב להם מימי."מסכנה רוחמה,תמיד פחדה מהיום הזה שתינשא בשידוך למישהו שהיא לא אוהבת" חשבה מימי בקול רם וסיפרה על אחותה הדומה לה באופייה והמשיכה להתלבט אם ללכת לעבוד. "יאללה,בוא נזוז" אמרה לבסוף מימי אל מורדוך המבולבל שהבין אותה ולא רצה ללחוץ עליה לשום כיוון,נתן לה להחליט בעצמה מה טוב ומה עדיף לה. "יש לנו שבועיים עד הבר-מצווה וצריך עוד כסף" אמרה מימי בחיוך קטן כשלקחה על עצמה את משימת הבר מצווה של גידי בנו היחיד של מורדוך כפרוייקט חשוב מבחינתה לא פחות מאשר למורדוך."ומה עוד שהיום יום שלישי וזה היום הקבוע של שלמה היהלומן" המשיכה מימי במסכת שכנועה העצמי והתכוונה למליונר עם השברולט הכחולה שהיה אחד הקליינטים הקבועים שלה ותמיד שילם ביד רחבה.כבר בפגישה השניה שלהם אחרי ש"זכה" להיות הקליינט הראשון שלהבאזור הבורסה גילה לה שהוא יהלומן,חבר בורסת היהלומים שלושת הבניינים הגבוהים והמפוארים הסמוכים למקום עבודתה."אנחנו שכנים לעבודה" נהגה לומר לו בבדיחות וכשטס לחו"ל בתכיפות גבוהה בשל עסקיו תמיד חזר עם אותו הבושם שביקשה.שלמה היהלומן היה בין הקליינטים הבודדים שמימי נתנה להם מספר הטלפון שבביתה ואליהם היתה מוכנה להגיע תמורת תשלום הולם גם בשעות בהן לא עבדה.מדי פעם אף נכנסה לתוך בנייני הבורסה אל הקליינטים שהיו ידידיו של שלמה ובהמלצתו הגיעה אליהם,העדיפו שהיא תבוא אליהם מאחר שלא רצו להיחשף או שמא יראו אותם באזור הפתוח בעת שסיפקו את יצרם.כך גילתה מימי ששלמה כמו רוב חבריו היה גבר חרדי נשויי ובעל משפחה כמו שחשבה כבר מהפעם הראשונה כשפגשה בו,למרות שהיה אז בלי הכיפה השחורה על ראשו.כך מצאה עצמה מימי לעיתים במשרדיהם של יהלומנים עשירים שהתפנו מענייני הביזנס,מבדיקת האבנים הנוצצים והיקרים לטובת סיפוקם האישי בעת שתייחדו עם הנערה היפה בחדר שהיה ערוך לכך בסמוך למשרד.חדר מנוחה הצמוד ללשכתם עם מיטה ומקלחת צמדו ובדרך כלל שילמו לה בעין יפה. "מימי מותק,אם לא בא לך אז נוותר על היום" אמר מורדוך למימי כשהגיעו לאיזור שלהם במתחם הבורסה ומימי נראתה עדיין באותו מצב רוח קודר.מורדוך ידע שהיא רצתה להיות ברגעים אלו עם משפחתה לחגוג ולרקוד עם אחיותייה ולשמוח בשמחת אחותה מאשר להיות עכשיו עם גברים זרים בתמורה לכספם.מימי הירהרה בינה לבין עצמה ושוב ידעה שהמציאות חזקה מהחיים ובמקום להיות במקום הרצויי היא במקום המצויי עכשיו מבחינתה. "אהלן מימי התגעגעתי אלייך" אמר לה שלמה בקולו הסמכותי כשמימי נכנסה למכוניתו לאחר שהגיע מוקדם מהרגיל מכיוון שבעוד כמה שעות עליו להתייצב בשדה התעופה בן-גוריון לעוד טיסת עסקים לאנטוורפן בבלגיה.שלמה לא הבחין במצב רוחה הרע של מימי גם כשפשט את מכנסיו,מימי התנהגה כרגיל ונתנה לו את הפינוק המלא ששלמה היה רגיל לקבל ממנה ושילם לה ביד רחבה. "להתראות בשבוע הבא" נפרד ממנה שלמה והוסיף"את בטוחה שאת לא רוצה עוד משהו חוץ מהבושם" שאל שלמה את מימי לפני שזו יצאה מהמוכנית אם ברצונה משהו נוסף מהדיוטי פריי."רק אינטרנטי קטן" ביקשה מימי את הבושם שאהבה. "אתה יודע מה גם חבילת מרלבורו" הוסיפה מימי בקשה בדיוק כשראתה את מורדוך במונית ממול מצית לעצמו סיגריה.חשבה שם שלמה המיליונר כל כך מתעקש אז לפחות שמורדוך ייהנה מהעניין."אין בעיה,בכיף" השיב שלמה ונשק למימי ששנאה את נשיקותיו בגלל זקנו המגרד.מימי נכנסה למונית כדי לשתות קפה ולתפוס שיחה עם מורדוך עימו אהבה לשפוך את אשר על ליבה."מימי אני מציע שנלך לאיזו מסעדה טובה בשכונת התקווה ונאכל על האש" הציע מורדוך שחש לא בנוח שמימי פה בגלל הבר מצווה של בנו.גם שיצאה מהשברולט הכחולה של היהלומן מצב רוחה לא השתפר להיפך גם כעת לא התאמצה לחייך בשעה שמורדוך מזג לעצמו עוד כוס קפה יחד עם הסיגריה שעישן.מימי הביטה אל טור המכוניות שהחל להתארך בחצי השעה האחרונה בו הייתה עם שלמה,ספרה שישה מכוניות שדממו מנוע בזה אחר זה וחיכו לה בסבלנות עד שתסיים ותתפנה אליהם. את רוב בעלי המכוניות זיהתה כקליינטים קבועים וחלקם כקליינטים שהגיעו מדי פעם,לעיתים רחוקות בגלל המחיר שדרשה מהם הביקוש הגבוה.הם העדיפו לבוא פעם בתקופה ארוכה להינות מפינקייה והיותה יוצאת דופן משאר הבנות העובדות שם הן מבחינת יופייה והן מבחנת אופייה שידעה לדבר עם כל אחד. "אני לא מכירה את הבחור בפיאט הלבנה הקטנה" אמרה מימי למורדוך ושיתפה אותו בעוד היסוס של אם להיות עם כל הגברים הממתינים לה או רק עם הקליינטים הקבועים שלה."מימי תלכי רק על הקבועים"יעץ לה מורדוך כדי לעזור לה בהתלבטותה וידע היטב מה היתה רוצה להחליט בעצמה.מימי יצאה בחוסר חשק מהמונית ביודעה שבזמן זה ממש אחותה הגדולה ממנה בשנה מתחתנת, עוד אירוע משפחתי שהיא נעדרת.חשה ברגעים אלו געגועים עזים למשפחתה היתה מוכנה לעשות הכל כדי לחזור ולהיות שוב חלק מהמשפחה וכל מה שיכלה לעשות עתה זה להתפלל ולקוות שבאירוע הבא היא תשתתף.סמכה על עצמה כשהיא תהיה בעבודה תדע לשכוח מהכל ולתת את מלוא הפינוק לקליינטים,התייחסה לעבודתה במקצוענות רבה.מימי התקרבה בצעדים איטיים לעבר טור המכוניות שהשתרך וחיכה בסבלנות והחליטה באותה השניה שהיא עובדת כרגיל והלילה עוד ארוך כשהביטה בשעונה והשעה בקושי עשר בלילה. בתוך רכב הפיאט הלבנה שעמד בתחילת הטור ראתה מימי בעזרת אור הירח המלא שאיר את המקום פנים שנראו לה קצת מוכרים מאיזשהו מקום ולמרות זכרונה המדהים התקשה להיזכר מאין בדיוק מוכר לה.ברכב ישב בחור די צעיר שנראה מכווץ בתוך עצמו ומהסס אם לפנות אליה,כאילו עבר במקרה במקום וחיכה שתפנה אליו,מימי התרגלה למצבים כאלה. ברטו ישב ברכבו מכווץ בתוך עצמו כשממול מתקרבת היצאנית הצעירה שתווי פניה וגופה המדהים הזכירו בדמיון רב את רוחמה אהובתו שנישאת ממש עכשיו. "האם הגורל מתעתע בי?" חשב ברטו לעצמו כשזו כבר היתה ליד חלונו מהססת קמעה,אפילו שיערה השחור ותלתליה המסולסלים דמו מאוד למלאך שלו וכשזו כבר היתה בסמוך אליו הבחין בעיניים שדמו עד מאוד לעינייה של רוחמה. "ערב טוב לך" אמרה מימי לבחור הצעיר שהסתכל לתוך עינייה ונראה במין הלם וכשהביטה לתוך עיניו התאמצה שוב להיזכר מאין מוכר לה אותו בחור נאה שעדיין לא הוציא הגה מפיו."זה יעלה לך חמישים שקל" אמרה מימי וניגשה ישר לעניין בדרך כלל לקחה פי שניים ושלושה מהקליינטים שהגיעו אליה בפעם הראשונה.אך הפעם הרגישה שברצונה להיות עם הבחור שממולה גם אם לא ישלם לה, מין הרגשה מוזרה שכזו שבחייה לא חשה.אף פעם לא חשבה שתתאהב או תרגיש כך כלפי מישהו שבא להשתמש בשירותי המין שהעניקה.כנראה בגלל סערת הרגשות שמתערבבים אצלה כעת,תמיד דמיינה לעצמה שהיא מתאהבת בגבר חלומתייה כשהיא הולכת לתומה ברחוב וזה נתקל בה ומבטיהם נפגשים כמו בסרטים ומאז הם חיים באושר ועושר.אבל דמיון לחוד ומציאות לחוד חשבה מימי לעצמה באותם שניות. ברטו חש כאילו רוחמה נמצאת מעבר לחלון רכבו ממולו,רצה לצאת מהרכב לחבק ולהישבע לה אמונים אך ידע שממולו רק נערה הדומה מאוד לאהובתו ובזה נגמר הדמיון ביניהן.מצד שני רצה להשיב ליצאנית ב"לא רוצה" ולנסוע משם אך הרגש אמר לו שהוא חייב להיות עימה והינהן בראשו לאות הסכמה וזו נכנסה לרכבו, עכשיו אין לו לאן לברוח המשך הפרק יבוא-כולנו תפילה שהתינוקת הנעדרת מירושלים תימצא בריאה ושלמה בינתיים שבוע טוב. "כמה טוב לא לדעת שידך כבר נוגעת בידו של אחר"