אז, מה היה לנו?
טוב, אז עכשיו אני פנויה לכתוב רשמים מהפרק האחרון של המירוץ.
אתחיל בנטע. [התגובית הקודמת נכתבה תוך כדי שצפיתי בהקלטה, ככה, ב LIVE]
מודה שלא ממש חיבבתי את הילדה הזו בהתחלה, אבל!! ככל שנוקפים הפרקים, מתגלה לי ילדה עם חוש הומור לא רע בכלל, שחקנית טאלנטית
ואפילו ה"טיפשות" שהיא מפגינה מידי פעם, נעשית חיננית בעיני.
כן כן, לא כל אדם שלא יודע כל דבר הוא אינפנטיל או אימבציל או סתם אידיוט.
ונטע, בעיני, היא כמו חתולת רחוב, יודעת מה שהיא צריכה ומה שמשרת אותה.
ולכן, כשצפיתי בפרק האחרון, כל מיני תגובות שלה מהמירוץ ומהטסטות [ככה אומרים? טסטות?] פשוט הרסו אותי.
והפרק
היה מגניב, במיוחד
המשימה של הב'אנג'י.
אם אני שם, קשורה למישהו, הייתי מתפללת שבן זוגי למירוץ לא ידע את כל התשובות, העיקר שאוכל להיות מיורטת
ווי, זה מפחיד רצח, אבל זה מגניבבבבבבבבב
כל כך קינאתי בכל אלו שקפצו.
הייתי מוכנה להתחלף עם כל אחד מהם. אפילו פעמים
ולענין המשימה הזו וההשפעה שלה על טוהר ואוולין.
אין ספק שהניסוח של המשימה היה מטלטל עבור שניהם, טלטלה שבהחלט עברה גם אלינו, הצופים. וזה היה מרגש וכואב ומעצים.
אני לא חושבת שהיה בזה שום ביזוי ו/ או המעטה בכבוד המתמודדים. בעיני זה היה כמו מבחן נוסף נוכח המציאות שהם נאלצים להתמודד אתה ועם הזיכרון שילווה אותם לעולם ועד.
משימת התירס והקורנפלור
ווי, איזו משימה בעייתית.
1. לשקוע בתוך העיסה ... אמא'לה, מתוך כורסתי הנוחה בבית הרגשתי את כובד הקורנפלור שמאיים להטביע אותי ולהצמיד אותי בלי שאף אחד יוכל להזיז אותי שוב לעולמים.
זה היה נורא
2. ותוך כדי תנועה תמתמדת, כדי לא להיתקע בתוך העיסה, לקלף תירסים שתלויים בגובה - נו באמת, לפחות היו מתאימים את עמודי התירס לפי הגובה של המתמודדים, שיהיה שווה באופן יחסי והוגן.
אז או שלא חשבו על זה או שחשבו שהאתגר עבור הנמוכים יותר יהיה פשוט עצום יותר.
כך או כך, אחת המשימות שפחות 'אהבתי' עד היום.
משימת בלוני הסבון
אין לי מה להגיד.
זו היתה משימה כמעט על סף הבלתי אפשרית, אבל היתה אפשרית כי כולם בסופו של יום ביצעו אותה, אבל היא היתה מורטת עצבים.
וזה היה ניכר בכולם, בעיקר בצמד החזק מיתר ועדי.
שאפו לעדי שהפגינה אורך רוח בל יתואר ולא נתנה לאכזבה והיאוש להשתלט על מיתר. אמנם אחרונים במשימה, אבל עשו זאת.
עצור
ווי, אליהו ודניאל קיבלו עצור.
אין ספק שכל מי שמקבל את ה'עונש' הזה מרגיש שהמירוץ נשמט לו בין האצבעות.
והתגובה של שניהם? חלק יגידו שהיתה מוגזמת, אבל אני בהחלט מבינה את ההרגשה.
הם מבינים שהם מאיימים על שאר הזוגות והם עכשיו על הגריל.
בתוך תוכם הן גם מבינים איך הלן ורגב הרגישו פעם אחר פעם בעצורים והפרסות.
מבחינתם, עכשיו המירוץ באמת התחיל.
ואפשר לשבת ולנתח צמד צמד אבל אז יידרש לי המון זמן [שאין לי] ולכן, בסיכומו של פוסט:
היה פרק טוב, חלקים בו היו פחות טובים/ מענינים בעיני,
צמד המוריות ... חמדמדות, [איך, איך בתוך כל הטירוף של המירוץ היא מוצאת זמן למרוח ליפסטיק...]
צמד כוחות ההצלה ... ב'סדר כזה,
הלן ורגב ... וואלה, משהו בי מתחיל להיפתח אליהם,
ולסיום סיומת:
אן וירדן - הן מפתיעות ובגדול.
שתי קטנות וצנומות אבל גדולות ועצומות.
אם ימשיכו כך, אין ספק שנראה אותן בגמר.