במירוץ עד כמה שהבנתי כל מי שעלה היה צריך גם לרדת
גם אם הוא עשה את זה פעם אחת, שהרי לא שלחו מסוק להוריד אותם למטה
בעריכה התמקדו בעיקר בהתנשפויות שלהם בעליה, וכמעט לא הראו אותם במהלך הירידה, והאמת הוא שהסוג של הקושי שונה. עליה קשה פיזית ולכן מצטלמת טוב. אתה מתנשף, מזיע, צריך לעבוד קשה - אבל כשאתה מגיע - הגעת. הירידה, שזה מה שאנחנו עשינו, היא לא קשה פיזית תוך כדי, ולכן גם לא "מטצלמת" טוב. כולם ירדו בלי יותר מדי להתנשף, מי יותר מהר מי פחות מהר. אבל כשאתה מגיע למטה - הגוף שלך מפורק. ואני לא מקנא במי שהיה צריך לעלות שוב אחרי הירידה, כי מה שמקשה על העליה השניה היא הירידה שבאה לפניה ולא העליה הקודמת.
קשה להסביר את זה, אבל בסוף הירידה, אחרי שכבר חשבת שהנה זה די שטויות והכל בסדר - הגוף שלך בסטרס, החל מרעידות ועד כאבים בגב. לחלק התפתחו גם כאבים בברכיים, עד כדי מישהי שקיבלה "גימילים" לכמה ימים כי זה ממש גרם לה לדלקת שנזקקה לטיפול.
היחיד שעשה את זה לשני הכיוונים (בהזדמנויות שונה) היה בחור שעובד אצלנו והוא ספורטאי למופת, משתתף גם בעונה הנוכחית של הנינג'ה ובשביל "הכיף" הוא עלה את ה-29 קומות האלה בלי שום מאמץ ובזמן די מדהים. לרדת מרצונו הוא אף פעם לא היה מוכן, בדיוק מהסיבות שכתבתי - כי להבדיל מהעליה שזה מאמץ נטו, שבשבילו הוא אפילו מאמץ זניח, הירידה גורמת לתחושה לא נעימה עד כדי נזק של ממש.
האמת שבדרך כלל אני נמנע מהתרגילים האלה ומשתדל לעבוד באותם ימים מהבית. הפעם יצא שהייתי בעבודה ואני לא מתכוון לחזור על זה שוב, למרות שאצלי תחושת ה"אפטר" היתה די זניחה.
גם אם הוא עשה את זה פעם אחת, שהרי לא שלחו מסוק להוריד אותם למטה
בעריכה התמקדו בעיקר בהתנשפויות שלהם בעליה, וכמעט לא הראו אותם במהלך הירידה, והאמת הוא שהסוג של הקושי שונה. עליה קשה פיזית ולכן מצטלמת טוב. אתה מתנשף, מזיע, צריך לעבוד קשה - אבל כשאתה מגיע - הגעת. הירידה, שזה מה שאנחנו עשינו, היא לא קשה פיזית תוך כדי, ולכן גם לא "מטצלמת" טוב. כולם ירדו בלי יותר מדי להתנשף, מי יותר מהר מי פחות מהר. אבל כשאתה מגיע למטה - הגוף שלך מפורק. ואני לא מקנא במי שהיה צריך לעלות שוב אחרי הירידה, כי מה שמקשה על העליה השניה היא הירידה שבאה לפניה ולא העליה הקודמת.
קשה להסביר את זה, אבל בסוף הירידה, אחרי שכבר חשבת שהנה זה די שטויות והכל בסדר - הגוף שלך בסטרס, החל מרעידות ועד כאבים בגב. לחלק התפתחו גם כאבים בברכיים, עד כדי מישהי שקיבלה "גימילים" לכמה ימים כי זה ממש גרם לה לדלקת שנזקקה לטיפול.
היחיד שעשה את זה לשני הכיוונים (בהזדמנויות שונה) היה בחור שעובד אצלנו והוא ספורטאי למופת, משתתף גם בעונה הנוכחית של הנינג'ה ובשביל "הכיף" הוא עלה את ה-29 קומות האלה בלי שום מאמץ ובזמן די מדהים. לרדת מרצונו הוא אף פעם לא היה מוכן, בדיוק מהסיבות שכתבתי - כי להבדיל מהעליה שזה מאמץ נטו, שבשבילו הוא אפילו מאמץ זניח, הירידה גורמת לתחושה לא נעימה עד כדי נזק של ממש.
האמת שבדרך כלל אני נמנע מהתרגילים האלה ומשתדל לעבוד באותם ימים מהבית. הפעם יצא שהייתי בעבודה ואני לא מתכוון לחזור על זה שוב, למרות שאצלי תחושת ה"אפטר" היתה די זניחה.
