הפרק הזה פשוט גמר לי על העצבים מרוב מתח, ובסוף...
לא רק שהבנות לא הגיעו אחרונות, זו גם היתה נקודת סיום ללא הדחה ראשונה שנקבעה מראש. קרי יש עוד אחת לפני העלייה לגמר.... אך מרוב שהמירוץ היה כל כך אינטנסיבי קרוב וצמוד בין אן וירדן לנטע ועומר לאורך כל הלג האחרון, שכחתי לגמרי מהנקודות סיום ללא הדחה שעוד מחכות להם בהמשך המירוץ, שגם הייתי כמעט בטוח שאחת מהן תהיה בסוף הלג הזה. יחד עם זאת אני שמח שלמרות שזאת היתה נקודת סיום ללא הדחה אן וירדן לא היו צריכות אותה והגיעו לפני נטע ועומר לשטיח של רון שחר.
ולפי חוקי המירוץ על נטע ועומר למרות שלא הודחו, אך עדיין הגיעו אחרונים לפיטסטופ, לעבור במהלך הלג הבא משימת פס האטה (ספיד באמפ), לפני שיוכלו להמשיך יחד עם כל שאר הצמדים במירוץ. השאלה אם ההפקה לא תתעלם מהחוק הזה ואם לא מתי בדיוק הם יצטרכו לבצע את משימת פס ההאטה...
ולגבי המשימות שהיו בפרק האחרון, כאלה משימות מפגרות לא ראיתי הרבה זמן, מה זה היה לעזאזל? לקלוע קוקוסים עם הרגל לתוך חבית? לשמש כסא אנושי של 4 אנשים שוכבים זה על זה ולנסות להשיג שני חלקי תקליט של בוב מארלי? והדובדבן שבקצפת, למצוא פאקינג בננה שמסתתרת בתוך 150 צלחות עם אבקת סוכר ע"י נשיפה עליהן והיחנקות מאבקת הסוכר? ועוד ככה מרוחים באבקת סוכר לנסוע ולהגיע לשטיח של רון שחר שצריך לטפס עד אליו בכל גרם המדרגות הזה? ההפקה לא יכלה למצוא להם משימות קצת יותר נורמליות מאלו?
ובדיוק כפי שכתבתי לכם לפני שבוע, היעד הבא של הצמדים הנותרים במירוץ רוסיה, בתקווה שאן וירדן יחזרו לפסגה של הצמדים המובילים את המירוץ, ושלא ישימו להן עצור ברוסיה...