רגע לפני חצי הגמר
אין ספק, ההדחה היתה כואבת, גם למי שלא בדיוק אהב והתחבר לשתי הזינות.
ועדין, מגיע להן chapeau ענק על הנחישות, התעוזה, הכוח, החברות שעמדה במבחנים לא פשוטים והדרך.
והנה יש לנו רביעית חצי גמר.
הראשונים שהגיעו אליה -
אליהו ודניאל.
ואין מאושרת ממני על הדרך שהם עושים, על החברות האמיצה שהם מפגינים, על אי אובדן האנושיות [כן כן, תזכירו את אן וירדן, אבל מי משאר המתמודדים
עשה משהו לעזרת מישהו במהלך העונה עד כה? מי?] על הנחישות ומיקוד המטרה.
אגב, כל הסופרלטיבים האלו [נחישות, תעוזה, מיקוד המטרה] נכונים לכל המתמודדים שנותרו, כולם רוצים להגיע ראשונים לשטיח.
שניים מגיעים לשטיח
טוהר ואוולין, אחרי יום לא פשוט, עם משימות שנדמה היה שסודוקות את הזוגיות שלהם, אבל, הכל קטן עליהם, אחרי השבר הפרטי שלהם, הם ישרדו הכל. ולדעתי הפרטית, המירוץ הזה, בראיה לעתיד, יכול רק לחזק את הקשר בין שני אלו.
נטע ועמר - אתם הזוג השלישי שהבטיח את מקומו בגמר.
וואו, וואו, וואו,
אני כל כך חששתי שהם יודחו.
נטע היתה באפיסת כוחות פיזית ונפשית טוטאלית,
אנחנו חזינו בה מתפרקת, מתפזרת ומתייאשת,
ועומר - וואלה, הילד הזה, אין מילים לתאר את אורך הרוח שבו הוא נהג, את האיפוק, את ההבנה ואת יכולת ההכלה שלו.
וזה "השתלם" כי נטע אספה את עצמה והם ביצעו את המשימות על הצד הטוב ביותר האפשרי. והם בסופו של יום לא הרימו ידיים והנה הם, מקום שלישי על השטיח.
אני גאה בילדה המקסימה הזו "מה נשמע נטע"
ובאח הגדול שלה, הוא בהחלט התגלה גדול
ואחרונים מגיעים אל השטיח
הלן ורגב.
"אתם הזוג שהגיע אחרון .... [השהיה] ... לרביעית חצי הגמר"
לראות את הפנים של הלן בשניות האלו, מודה, זה עשה לי טוב, כי אני לא מאלו ששמחים על החזרתם למירוץ.
הם כבר הודחו ומבחינתי היו צריכים להיות בארץ בשלב הזה.
אז, הנה יש לנו רביעיה ואני מאד מקוה שאחד משלושת זוגות הפינליסטים שהגיעו ראשונים לשטיח חצי הגמר ייקחו את המיליון
