Uma will kill bill
New member
פרק 47 - 15.11.2004
אז, מה היה לנו היום?
איך אפשר בלי הסצינות הממוחזרות שלנו: 1. סצינת ה"כמעט נפגשו" של טוני וז'אנרו. טוני חושב על ללכת לכנסיה אבל בסוף לא הולך ומפסיד פגישה ע אביו שכן הלך. 2. סצינות קנאמילי (קרדיט לנאושה
). הילדה מקנאת בכל דבר שרק מעז לנשום ליד לטוני, ואפילו במה שדומם כמו המוזיקה והפסל. אני לא צוחקת שאני אומרת את זה - היא צריכה ללכת לטיפול פסיכיאטרי. יש לה הפרעת אובססיוביות. האמת היא שאני די מרחמת עליה, ברמת הקנאה שיש לה, זה לא סתם שהיא אישה קנאית, זה כבר ממש מחלת נפש. כמה שאני נהנית לשנוא אותה ולרדת עליה, אני מרחמת עליה. היא חולה, היא סובלת - היא צריכה עזרה, טיפול. בימינו, אולי היא היתה מקבלת אותו - אבל אז הפסיכיאטריה לא היתה מפותחת כמו היום.
קתרינה היתה ממש חמודה היום, שהיא ניחמה את ז'וליה
. היא הצחיקה אותי עם ה"בוא נלך, מאוריסיו, הבטן שלי כבדה לי" שלה ואיך שתוך כדי שהיא אומרת את זה היא התרוממה מהכורסא בקפיצה ממש! כן, מותק, בטח - עם בטן כבדה היית קמה בכזו קלילות וקלות?
ז'אנרו. כעסתי עליו היום כשהוא דיכא את מרקוס המסכן והתעקש לדבר על הצרפתייה ואם מי היא כן או לא שוכבת - זה לא עניינך, ז'אנרו! לעומת זאאת, בסצינה בה הוא דיבר על רוזה והגעגועים, בה היה כל כך עצוב
לא הרבה אחרי סצינת הגעגועים לרוזה, קבלנו סצינה של מריה מפילה את התינוק
מה קרה להם? הם מנסים לשבור לי את הלב? בשלב הזה כבר לא הייתי רק עצובה, כמעט בכיתי
מסכנה מריה, לאבד ילד, אחד הדברים הנוראים ביותר שיכולים לקרות לאדם
וכדי שאני לא אתחיל לבכות שוב, נעבור לעניין טיפה יותר שמח: האחראי על החצר נהיה ממש שדכן, אהה? הביא לנינה את הדג בשמו של ז'וזה, מתוחכם הבחור
והחיוך של ז'וזה שהוא שמע על התוכנית - אחח, הבחור אליל
אז, מה היה לנו היום?
