פרשיית אוצר מפעלי ים בע"מ - השליטה ההיסטורית בנמל ת"א.
פרשיה סבוכה והיסטורית שבה רואים איך מנסה השלטון המרכזי ועירית ת"א לקזז את ערך מניות הציבור בחברה שבעבר הקימה את נמל ת"א.[ושווי הקרקעות עצום]
פרשיה שהחלה להתגלגל משנת 2004 וטרם באה על פתרונה הצודק, יש לי ספק בכנות הכוונות של השופט בהחלטתו.
קצת פרטים מתוך החלטת השופט הנוכחי ומילותיו של השופט גרוניס בנדון בדיון בביהמ"ש העליון.
בסכמו את הדברים, אומר כב' השופט גרוניס:
8. דומה, כי הסוגיה הניצבת בלב המחלוקת היא שאלת זכויותיה של החברה במקרקעין הנכללים בשטח הנמל. כאמור, בעניין זה אוחזים הצדדים בעמדות קוטביות. לשיטת המדינה, החברה היא בעלים של שלושה דונמים ואוחזת בזכויות חכירה לגבי חלקים נוספים. באשר ליתרת השטח סבורה המדינה, כי לא רק שאין לה לחברה זכויות במקרקעין, אלא היא חבה למינהל סכומי עתק עבור השימוש בהם. לעומתה סבורים המשיבים, כי לחברה זכויות קנייניות כאלה או אחרות ביחס לכל שטח הנמל. עניין זה משליך גם על נושאים אחרים שבזירת המחלוקת, שכן שאלת זכויותיה של החברה במקרקעין מקרינה גם על שווי המניות, מידת הרווחיות האמיתית של החברה וכדומה. על אף מרכזיותה של הסוגיה, אין בהחלטת האישור דיון ממשי בה.
בית המשפט ציין, כי "אף שלאמ"י [החברה] זכויות בנכסי מקרקעין מהיקרים ביותר בנמצא, היא מעולם לא הסדירה את זכויותיה הקנייניות בלשכת רישום המקרקעין" (עמ' 9 להחלטה, שורות 2-1). זו ההתייחסות הכמעט יחידה לנושא הזכויות על שטח הנמל. למעשה, בית המשפט הניח כי לחברה זכויות בכל שטח הנמל, משל לא היה מדובר בנושא השנוי במחלוקת. הנחה מסוג זה אינה יכולה להוות תשתית לאישור הגשת תובענה ייצוגית.
...
... התוצאה המתחייבת היא השבת הדיון לבית המשפט המחוזי. מכיוון שנושא הזכויות במקרקעין היה אחד העוגנים המרכזיים למסקנה כי המדינה והעירייה מתנהלות באופן המקפח את בעלי מניות המיעוט, אין מנוס אלא לבטל את מכלול קביעותיו של בית המשפט. התיק מוחזר א פוא לבית המשפט המחוזי על מנת שידון מחדש בשאלת אישור התובענה הייצוגית על כל היבטיה".
עוד מוסיף וכותב כב' השופט גרוניס:
"... השופט שבפניו יתנהל התיק (בשל פרישתה של כב' השופטת צ' ברון) יקבע את המסגרת הדיונית בה יידונו טענות המשיבים בנוגע לזכויות במקרקעין. נראה, כי בנסיבות המיוחדות של העניין רצוי לחתור לפיתרון דיוני יצירתי, אשר יאפשר לדון במכלול הטענות והשאלות בהליך אחד בצורה יעילה ותכליתית".
בפני: כב' השופט יהודה פרגו - מחוזי תל אביב
התובעים
1. יהונתן כתבן 2. חיים פניני 3. צבי אלון - כולם ע"י ב"כ עוה"ד אליעזר לויט וגילת מידן
נגד הנתבעים :
1. אוצר מפעלי ים בע"מ - ע"י ב"כ עוה"ד ניר אמודאי ונעמה ארליך 2. מדינת ישראל
החלטה
1. מבוא
בפני בקשה לאישור תובענה ייצוגית.
הבקשה הוגשה בשנת 2004 בטרם חקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות תשס"ו - 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").
עם חקיקתו של חוק זה ותחולתו על תביעות התלויות ועומדות בבית המשפט (סעיף 45), יש לבחון בקשה זו על פי התנאים אשר בחוק תובענות ייצוגיות.
המבקשים/התובעים מחזיקים במספר מניות מיעוט של המשיבה 1.
המשיבה 1 אוצר מפעלי ים בע"מ (להלן: " אמ"י"), הנה חברה אשר ביום 6/12/1936 התאגדה לחברה על פי פקודת החברות המנדטוריות משנת 1929.
בתצהירה מיום 1/2/2005 כותבת הגב' אורנה אנג'ל - מנכ"לית אמ"י:
"15. החברה הינה חברה ממשלתית כהגדרתו של מונח זה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 (להלן – "חוק החברות הממשלתיות").
16. הון המניות של החברה מורכב משני סוגי מניות: מניות יסוד ומניות רגילות.
16.1 שתי מניות היסוד של החברה הינן בנות 0.005 ₪ ע.נ. כל אחת, והן מוחזקות על ידי המשיבות 2 ו-3. מניות היסוד מקנות למשיבות 2 ו-3 זכויות עדיפות ביחס למניות הרגילות של החברה, כמפורט בתזכירה של החברה [צורף לבקשת האישור כבש/8]. בין היתר, כל אחת ממניות היסוד מקנה זכות למנות רבע מהדירקטורים של החברה, וכל אחת ממניות היסוד שווה מבחינת ערכה הנקוב ל-50 מניות רגילות.
16.2 המניות הרגילות המונפקות בחברה הן בנות 0.001 ₪ ע.נ. כל אחת.
המשיבה 2, מדינת ישראל, מחזיקה בכ-82% מהמניות הרגילות, ואילו המשיבה 3, עיריית תל אביב – יפו, מחזיקה בפחות מאחוז אחד מהמניות הרגילות. יתרת המניות הרגילות מוחזקות בידי בעלי מניות רבים אחרים.
...
19. למיטב ידיעתי והבנתי, המניות הרגילות (למעט אלו המוחזקים על ידי העירייה והמדינה) הונפקו, ככלל, לאנשים מן הישוב העברי, ובכללם המבקש 3 ואבותיהם של המבקשים 1 ו-2 ...
כבר בעת הנפקתן של המניות הרגילות האמורות, בסוף שנות השלושים של המאה שעברה, הייתה כל אחת מהן אחת מתוך אלפי מניות רגילות, והעניקה חלק יחסי בהון החברה ובזכויות ההצבעה בחברה, שהיה שווה לשברי שבריו של אחוז".
המשיבה 2 - מדינת ישראל – מחזיק ה במניית יסוד של אמ"י ובכ-82% מהמניות הרגילות.
המשיבה 3 - עיריית תל-אביב - מחזיקה במניית יסוד של אמ"י ובכ-0.83% מהמניות הרגילות.
שאר המניות הרגילות של החברה מוחזקות על ידי כ-15,000 בעלי מניות כאשר כל מנייה "שווה לשברי שבריו של אחוז".
המבקשים/התובעים מבקשים לייצג את אותם כ-15,000 בעלי מניות המיעוט.
לטענת המבקשים/התובעים, אופן התנהלות אמ"י באמצעות נושאי המשרה ובשליטת המשיבות 2 ו-3, הביאה עימה לקיפוח בעלי מניות המיעוט.
ההחלטה המלואה - http://www.ruling.co.il/כתבן-ואח'-נ'-אוצר-מפעלי-ים-בע"מ-ואח'_9ca64893-3b1a-48ad-880c-252da34ca9df
פרשיה סבוכה והיסטורית שבה רואים איך מנסה השלטון המרכזי ועירית ת"א לקזז את ערך מניות הציבור בחברה שבעבר הקימה את נמל ת"א.[ושווי הקרקעות עצום]
פרשיה שהחלה להתגלגל משנת 2004 וטרם באה על פתרונה הצודק, יש לי ספק בכנות הכוונות של השופט בהחלטתו.
קצת פרטים מתוך החלטת השופט הנוכחי ומילותיו של השופט גרוניס בנדון בדיון בביהמ"ש העליון.
בסכמו את הדברים, אומר כב' השופט גרוניס:
8. דומה, כי הסוגיה הניצבת בלב המחלוקת היא שאלת זכויותיה של החברה במקרקעין הנכללים בשטח הנמל. כאמור, בעניין זה אוחזים הצדדים בעמדות קוטביות. לשיטת המדינה, החברה היא בעלים של שלושה דונמים ואוחזת בזכויות חכירה לגבי חלקים נוספים. באשר ליתרת השטח סבורה המדינה, כי לא רק שאין לה לחברה זכויות במקרקעין, אלא היא חבה למינהל סכומי עתק עבור השימוש בהם. לעומתה סבורים המשיבים, כי לחברה זכויות קנייניות כאלה או אחרות ביחס לכל שטח הנמל. עניין זה משליך גם על נושאים אחרים שבזירת המחלוקת, שכן שאלת זכויותיה של החברה במקרקעין מקרינה גם על שווי המניות, מידת הרווחיות האמיתית של החברה וכדומה. על אף מרכזיותה של הסוגיה, אין בהחלטת האישור דיון ממשי בה.
בית המשפט ציין, כי "אף שלאמ"י [החברה] זכויות בנכסי מקרקעין מהיקרים ביותר בנמצא, היא מעולם לא הסדירה את זכויותיה הקנייניות בלשכת רישום המקרקעין" (עמ' 9 להחלטה, שורות 2-1). זו ההתייחסות הכמעט יחידה לנושא הזכויות על שטח הנמל. למעשה, בית המשפט הניח כי לחברה זכויות בכל שטח הנמל, משל לא היה מדובר בנושא השנוי במחלוקת. הנחה מסוג זה אינה יכולה להוות תשתית לאישור הגשת תובענה ייצוגית.
...
... התוצאה המתחייבת היא השבת הדיון לבית המשפט המחוזי. מכיוון שנושא הזכויות במקרקעין היה אחד העוגנים המרכזיים למסקנה כי המדינה והעירייה מתנהלות באופן המקפח את בעלי מניות המיעוט, אין מנוס אלא לבטל את מכלול קביעותיו של בית המשפט. התיק מוחזר א פוא לבית המשפט המחוזי על מנת שידון מחדש בשאלת אישור התובענה הייצוגית על כל היבטיה".
עוד מוסיף וכותב כב' השופט גרוניס:
"... השופט שבפניו יתנהל התיק (בשל פרישתה של כב' השופטת צ' ברון) יקבע את המסגרת הדיונית בה יידונו טענות המשיבים בנוגע לזכויות במקרקעין. נראה, כי בנסיבות המיוחדות של העניין רצוי לחתור לפיתרון דיוני יצירתי, אשר יאפשר לדון במכלול הטענות והשאלות בהליך אחד בצורה יעילה ותכליתית".
בפני: כב' השופט יהודה פרגו - מחוזי תל אביב
התובעים
1. יהונתן כתבן 2. חיים פניני 3. צבי אלון - כולם ע"י ב"כ עוה"ד אליעזר לויט וגילת מידן
נגד הנתבעים :
1. אוצר מפעלי ים בע"מ - ע"י ב"כ עוה"ד ניר אמודאי ונעמה ארליך 2. מדינת ישראל
החלטה
1. מבוא
בפני בקשה לאישור תובענה ייצוגית.
הבקשה הוגשה בשנת 2004 בטרם חקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות תשס"ו - 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").
עם חקיקתו של חוק זה ותחולתו על תביעות התלויות ועומדות בבית המשפט (סעיף 45), יש לבחון בקשה זו על פי התנאים אשר בחוק תובענות ייצוגיות.
המבקשים/התובעים מחזיקים במספר מניות מיעוט של המשיבה 1.
המשיבה 1 אוצר מפעלי ים בע"מ (להלן: " אמ"י"), הנה חברה אשר ביום 6/12/1936 התאגדה לחברה על פי פקודת החברות המנדטוריות משנת 1929.
בתצהירה מיום 1/2/2005 כותבת הגב' אורנה אנג'ל - מנכ"לית אמ"י:
"15. החברה הינה חברה ממשלתית כהגדרתו של מונח זה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 (להלן – "חוק החברות הממשלתיות").
16. הון המניות של החברה מורכב משני סוגי מניות: מניות יסוד ומניות רגילות.
16.1 שתי מניות היסוד של החברה הינן בנות 0.005 ₪ ע.נ. כל אחת, והן מוחזקות על ידי המשיבות 2 ו-3. מניות היסוד מקנות למשיבות 2 ו-3 זכויות עדיפות ביחס למניות הרגילות של החברה, כמפורט בתזכירה של החברה [צורף לבקשת האישור כבש/8]. בין היתר, כל אחת ממניות היסוד מקנה זכות למנות רבע מהדירקטורים של החברה, וכל אחת ממניות היסוד שווה מבחינת ערכה הנקוב ל-50 מניות רגילות.
16.2 המניות הרגילות המונפקות בחברה הן בנות 0.001 ₪ ע.נ. כל אחת.
המשיבה 2, מדינת ישראל, מחזיקה בכ-82% מהמניות הרגילות, ואילו המשיבה 3, עיריית תל אביב – יפו, מחזיקה בפחות מאחוז אחד מהמניות הרגילות. יתרת המניות הרגילות מוחזקות בידי בעלי מניות רבים אחרים.
...
19. למיטב ידיעתי והבנתי, המניות הרגילות (למעט אלו המוחזקים על ידי העירייה והמדינה) הונפקו, ככלל, לאנשים מן הישוב העברי, ובכללם המבקש 3 ואבותיהם של המבקשים 1 ו-2 ...
כבר בעת הנפקתן של המניות הרגילות האמורות, בסוף שנות השלושים של המאה שעברה, הייתה כל אחת מהן אחת מתוך אלפי מניות רגילות, והעניקה חלק יחסי בהון החברה ובזכויות ההצבעה בחברה, שהיה שווה לשברי שבריו של אחוז".
המשיבה 2 - מדינת ישראל – מחזיק ה במניית יסוד של אמ"י ובכ-82% מהמניות הרגילות.
המשיבה 3 - עיריית תל-אביב - מחזיקה במניית יסוד של אמ"י ובכ-0.83% מהמניות הרגילות.
שאר המניות הרגילות של החברה מוחזקות על ידי כ-15,000 בעלי מניות כאשר כל מנייה "שווה לשברי שבריו של אחוז".
המבקשים/התובעים מבקשים לייצג את אותם כ-15,000 בעלי מניות המיעוט.
לטענת המבקשים/התובעים, אופן התנהלות אמ"י באמצעות נושאי המשרה ובשליטת המשיבות 2 ו-3, הביאה עימה לקיפוח בעלי מניות המיעוט.
ההחלטה המלואה - http://www.ruling.co.il/כתבן-ואח'-נ'-אוצר-מפעלי-ים-בע"מ-ואח'_9ca64893-3b1a-48ad-880c-252da34ca9df