פירושו של גרוסמן יכול להיות פשט
משום שהוא מתייחס לדברים שמוזכרים בסיפורי דוד (בניגוד למדרש, שפעמים רבות מפנה לסיפורים שאינם מוזכרים כלל בתנ"ך). בנוסף לכך - הקשר בין שני הסיפורים מעוגן היטב על ידי הצדדים השווים. לעולם לא נדע למה בדיוק התכוון המספר, אלא אם כן הוא הצביע על כך במפורש. לכן כל פרשנות שאינה מנותקת מהכתובים, עשויה להיחשב כפשט. ככל שהקשר יותר חזק, הפירוש קרוב יותר לפשט. כל הוספה של פרטים מן הדמיון, מרחיקה את הפירוש מן הפשט (ואין מדובר רק על מדרשי חז"ל, אלא אף על פירושים חדשים שנוהגים כך. ראה לדוגמה פירושו של דוד גרוסמן על סיפורי שמשון).
