פרשת בא

פרשת בא

פרשת בא " ויאמר ה' אל-משה בא אל פרעה כי-אני הכבדתי את-לבו ואת לב עבדיו.." " למען תספר באזני בנך ובן- בנך את אשר התעללתי במצרים.." דבר שמשיגים בקלות נשכח מהר. סיפור יציאת מצרים הוא תחילת תולדות עם ישראל, ואסור שישכח במשך הזמן. לכן דואג ה' מראש שזה לא ילך בקלות. המכות נמשכות: ארבה. העם המצרי כבר הולך להישבר. לוחצים על פרעה: " תן להם ללכת!" פרעה מזמין את משה ואהרון ומציע פשרה: ילכו רק הגברים. משה לא מסכים. " בנעורינו ובזקנינו נלך. בבנינו ובבנותינו, בצאננו ובבקרנו.." מכה אחרונה וכוננות יציאה. מכת הבכורות. " ומת כל-בכור בארץ מצרים.." חודש היציאה נקבע כראש החודשים. בעשר לחודש לוקחים שה וב 14 לחודש שוחטים אותו ומסמנים בדמו את המשקוף. בלילה מכינים ממנו מנגל. אותו לילה מתים כל בכורי מצרים. " והיה הדם לכם אות.. ופסחתי עליכם ולא-יהיה בכם נגף למשחית.." הוראות פסח: " והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג לה' לדורותיכם.." " שבעת ימים מצות תאכלו... כל-האכל חמץ ונכרתה הנפש ההיא מישראל.." משה אוסף את זקני ישראל ומעביר להם את ההוראות. בני ישראל עוזבים את הבתים ויוצאים בשיירה ארוכה. מצרים באבל כבד על הבכורות. ה' מצווה את משה לקדש לו כל בכור. שבע ימים לאכול מצות ולהעביר את סיפור המעשה מדור לדור. הוא חוזר על הבטחתו לארץ כנען. " וכל בכור אדם בבנך תפדה.." מכאן מנהג פדיון הבן. כל הדברים האלה כדי ליזכור לנצח: מאין באת ולאן אתה הולך. * שבת שלום
 
ועוד על פרשת בא - "שלח את עמי"

משה פונה לפרעה: "שלח את עמי". בשנת 1939, בעקבות מאורעות "ליל הבדולח", יוצאת ספינה ששמה "סנט לואיס", ובה כ- 900 יהודים המחפשים מקלט, ואינם מוצאים ארץ מקלט באף ארץ ויבשת. רובם נספו מאוחר יותר בשואה.
לזכרם. שלח את עמי שבת שלום
 
תודה ליצחק וולסטר ולענת

פרשה זו מזכירה לי בתקופה זאת אנו לומדים דף יומי מסכת פסחים שקשור לנושא. ולגבי פדיון הבן. אותי עצמי הורי פדו, זכיתי לפדיון הבן אצל בני הבכור (שהתחתן לפני כשלושה שבועות). זכיתי גם לערוך לעוד שני נכדי אחד לפני כ 4 וחצי שנים ואחד לפני חודשיים. שבת שלום
 
למעלה