פרשת בראשית - שאלות

avner 18

New member
פרשת בראשית - שאלות

1. כתוב "ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת". רש"י מפרש, שזהו העץ שאכלו ממנו (תאנים) אם כך, למה לקחו עלים דווקא מן העץ שאכלו ממנו ? וכן עוד כתוב: "ויתחבא האדם ואשתו מפני ה' אלקים בתוך עץ הגן" -- "בתוך עץ הגן" ניתן להסיק שאדם וחוה התחבאו בנוסף, ליד העץ שממנו אכלו כלומר ליד העץ האסור. כ"ש: "ומפרי העץ שבתוך הגן אמר אלקים לא תאכלו". והרי, אדם וחוה היו צריכים לפחות להתחבא ליד עץ אחר, ליד עץ שלא אכלו ממנו. משל למה הדבר דומה, לאדם שחטא (רצח למשל) והוא שוכן בבית הנרצח ו/או לקח עמו את בגד הנרצח. הרי, שהרוצח לקח עמו פריט שיכול להפליל אותו, להעיד נגדו, והמשטרה בדרך, אז מן הראוי שהוא צריך להסתלק מאותו מקום למקום אחר. ?? 2. כתוב "ויאמר את קולך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא". האדם, היה צריך לומר כי הוא ירא מאלקים בגלל שחטא ולא בגלל שהוא עירום ולכן זה לא מסתדר כלומר, האדם ירא מן ה' בגלל שהוא עירום ולא בגלל שחטא ?? ועוד, הרי כתוב: "את קולך שמעתי", כלומר זה מעיד על שמיעה ולא ראיה, אז למה האדם ירא בגלל שהוא עירום. (אני לא בא לומר ח"ו שאלקים לא ראה את האדם, לא זאת כוונתי, אבל ה"שמיעה" כ"ש "את קולך שמעתי" זו לא ראייה ולכן האדם היה צריך לומר שירא הוא מאלקים בגלל שחטא בגלל שלא שמע את צו ה' ולא מפני שהוא עירום. ועוד כתוב: "ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת", הרי אם כך, האדם לא עירום ממש שהוא צריך להתבייש.
 

Guy3331

New member
תשובה חלקית -

- "וַיִּשְׁמְעוּ אֶת-קוֹל ה' אֱלֹקִים, מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם; וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ, מִפְּנֵי ה' אֱלֹקִים בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן. וַיִּקְרָא ה' אֱלֹקִים אֶל-הָאָדָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, אַיֶּכָּה? וַיֹּאמֶר, אֶת-קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן, וָאִירָא כִּי-עֵירֹם אָנֹכִי, וָאֵחָבֵא." (בראשית ג', ח'-י'). - זאת שאמרו חז"ל שמי שחוטא הוא מפחד, כי הוא "עירום" מתורה ומצוות, שהם ה"לבושים" של הנשמה, והם ששומרים ומגנים על האדם. שנאמר - "פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים..." (ישעיה ל"ג, י"ד),אל תקרי "חטאים" אלא "חוטאים". ובכל-זאת - "ויאמר את קלך שמעתי בגן", שלמרות שהאדם חוטא, הקב"ה תמיד קורא לו לחזור בו, וללמוד תורה ולקיים מצוותיה.
 

Guy3331

New member
תוספת...

ברור לכל בר-דעת שכל העניינים האלה הם משלים, ומדובר כאן בעניינים רוחניים גרידא. ה"נחש" פיתה את חוה, וחוה פתתה את אדם, מרמז לנו ששורש כל החטאים הוא - "יצרא דעריות" (תאוות אשה). והדבר הזה בעצם תקף בכל דור ובכל מקום, כי אמנם "אדם וחוה" היו ראשונים, ומהם יצאו שאר בני-האדם (ולכן אנו נקראים "בני-אדם"...), אך העניין הוא שאדם וחוה הם גם כלל האנושות כולה. ובכל מקום שאשה הולכת בלבוש לא צנוע, או מפתה גברים בגופה בכל דרך שהיא, והאדם מתפתה לכך, בדיוק באותו הרגע מתבצע חטא ע"י ה"אדם" (הגבר) שהתפתה ל"חוה" (האשה), שפותתה ע"י ה"נחש" - הלא הוא ייצר-הרע... (אמרו חז"ל שהנחש הוא השטן, הוא ייצר-הרע, הוא מלאך-המוות), ולכן, עיקר התיקון של האשה הוא בצניעותה... ועיקר התיקון של הגבר הוא לא להתפתות, אפילו כשנחשף באיזושהי צורה לחוסר-צניעות...
 
למעלה