יצחק וולסטר
New member
פרשת האזינו
פרשת האזינו זו הפרשה האחרונה בתורה. הכול כבר נאמר ועכשיו צריך להאזין, לקלוט את פירושי הדברים ולהסיק את הלקחים והמסקנות. זו גם שירה שהרי כוחה של השירה, מול הפרוזה השוטף שהיא נכנסת ישר ללבבות, בלי להזדקק לסינון הרציאונלי של המוח. " האזינו השמים ואדברה תשמע הארץ אמרי-פי יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי- דשא וכרביבים עלי-עשב כי שם השם אקרא הבו גדל לאלהינו הצור תמים פעלו כי כל-דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא.." ועוד מעלה על נס השירה את הצורך לדחוק את הכעס, ולאמץ את הצניעות. " פן-ינכרו צרימו , פן-יאמרו ידנו רמה ולא השם פעל כל –זאת.." בזה נפרד משה מהעם סופית. " עלה אל- הר העברים הזה, הר נבו.. וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל.." " כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא.." מסיימים את הקריאה ומיד מתחילים מבראשית. כמו שכתב אלתרמן: " כי אין קץ לחיים... אחראיות המנהיג משה רבנו היה מנהיג דגול. הוא מילא את שליחות ה' להוציא את בני ישראל ממצרים, הוא הוליך את העם במדבר דאג לכל מחסוריו, ניהל את המלחמות הפנימיות והחיצוניות, העביר את התורה ואכף את חוקיה. הוא היה בן אדם, עם חולשות ויצרים, עם רצונות ומאווים. אף על פי כן אמר לו ה': " כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא.." הוא לא קיבל שום קרדיט על מעשיו המוצלחים, על תבונתו ותכונותיו הנעלים. כל אלה היו מתנת האל, כלי עבודה שה' העמיד לרשותו כדי לבצע את המשימה. אך כאשר שגה, כאשר לא הצליח להתאפק ולשלוט על כעסו, הדבר נרשם לחובתו. לכאורה זה לא צודק, כי הרי החולשות האנושיות הן חלק מן הבריאה. לכל אדם רגיל מגיע חשבון מאוזן. משה לא היה אדם רגיל, הוא היה מנהיג ולמנהיג ישנה אחריות לא רק על עצמו, אלא על כל העם. שבת שלום וגמר חתימה טובה
פרשת האזינו זו הפרשה האחרונה בתורה. הכול כבר נאמר ועכשיו צריך להאזין, לקלוט את פירושי הדברים ולהסיק את הלקחים והמסקנות. זו גם שירה שהרי כוחה של השירה, מול הפרוזה השוטף שהיא נכנסת ישר ללבבות, בלי להזדקק לסינון הרציאונלי של המוח. " האזינו השמים ואדברה תשמע הארץ אמרי-פי יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי- דשא וכרביבים עלי-עשב כי שם השם אקרא הבו גדל לאלהינו הצור תמים פעלו כי כל-דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא.." ועוד מעלה על נס השירה את הצורך לדחוק את הכעס, ולאמץ את הצניעות. " פן-ינכרו צרימו , פן-יאמרו ידנו רמה ולא השם פעל כל –זאת.." בזה נפרד משה מהעם סופית. " עלה אל- הר העברים הזה, הר נבו.. וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל.." " כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא.." מסיימים את הקריאה ומיד מתחילים מבראשית. כמו שכתב אלתרמן: " כי אין קץ לחיים... אחראיות המנהיג משה רבנו היה מנהיג דגול. הוא מילא את שליחות ה' להוציא את בני ישראל ממצרים, הוא הוליך את העם במדבר דאג לכל מחסוריו, ניהל את המלחמות הפנימיות והחיצוניות, העביר את התורה ואכף את חוקיה. הוא היה בן אדם, עם חולשות ויצרים, עם רצונות ומאווים. אף על פי כן אמר לו ה': " כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא.." הוא לא קיבל שום קרדיט על מעשיו המוצלחים, על תבונתו ותכונותיו הנעלים. כל אלה היו מתנת האל, כלי עבודה שה' העמיד לרשותו כדי לבצע את המשימה. אך כאשר שגה, כאשר לא הצליח להתאפק ולשלוט על כעסו, הדבר נרשם לחובתו. לכאורה זה לא צודק, כי הרי החולשות האנושיות הן חלק מן הבריאה. לכל אדם רגיל מגיע חשבון מאוזן. משה לא היה אדם רגיל, הוא היה מנהיג ולמנהיג ישנה אחריות לא רק על עצמו, אלא על כל העם. שבת שלום וגמר חתימה טובה
