פרשת השבוע "ויחי"-מדוע בכה יוסף?
פרשת השבוע חותמת את הספר הראשון בתורה - בראשית. פרשת השבוע מתחילה במילה שאומרת הכל "וַיְחִי" וכך נקראת הפרשה כולה: "וַיְחִי יַעֲקב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיְהִי יְמֵי-יַעֲקב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה:" (בראשית מ"ז , כ"ח) ובפרשה זו, בניו של יעקב אף זוכים לברכות: "כָּל-אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר וְזאת אֲשֶׁר-דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אתָם:" (בראשית מ"ט, כ"ח) --------------------------------------------- ודווקא בפרשה של "וַיְחִי" ושל ברכות, יוסף בוכה פעמיים:
"וַיִּפּל יוֹסֵף עַל-פְּנֵי אָבִיו וַיֵּבְךְּ עָלָיו וַיִּשַּׁק-לוֹ:" (בראשית נ', א') בפעם הראשונה, יוסף בוכה על מות אביו ואך טבעי הוא הדבר. אולם, בכייתו של יוסף בפעם השניה מעוררת כיווני מחשבה רבים:
"וַיִּרְאוּ אֲחֵי-יוֹסֵף כִּי-מֵת אֲבִיהֶם וַיּאמְרוּ לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל-הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אתוֹ: וַיְצַוּוּ אֶל-יוֹסֵף לֵאמר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמר: כּה-תאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי-רָעָה גְמָלוּךָ וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלהֵי אָבִיךָ וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף בְּדַבְּרָם אֵלָיו:" (בראשית נ', ט"ז-י"ז) לאחר מות יעקב, האחים חוששים, ובצדק כי יוסף לא שכח שאחיו מכרו אותו לעבד ואולי כעת יסגור איתם חשבון. האחים, יודעים שיצר הנקמה חזק ואולי יוסף לא נקם בהם עד כה רק בזכות אביהם. האחים מפברקים את צוואת אביהם ואומרים ליוסף: "וַיְצַוּוּ אֶל-יוֹסֵף לֵאמר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמר: כּה-תאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי-רָעָה גְמָלוּךָ וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלהֵי אָבִיךָ..." (בראשית נ', ט"ז-י"ז) ובמילים פשוטות, אבא ציווה לפני מותו לבקש ממך שתסלח לנו על מה שעשינו לך. ולשמע השקר הזה יוסף בוכה. --------------------------------------------------- האחים מעוניינים להפוך לעבדיו של יוסף (עד כדי כך פחדם היה גדול( "וַיֵּלְכוּ גַּם-אֶחָיו וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו וַיּאמְרוּ הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים" (בראשית נ', ח"י) ותגובת יוסף כל כך אופיינית ליוסף: "וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלהִים חֲשָׁבָהּ לְטבָה..." (בראשית נ', כ') יוסף עונה לאחים: הכוונה האלוהית היא לטובה! אתם, כבני אדם, עשיתם מעשה שלא יעשה. אתם, כבני אדם, רציתם לסגור איתי חשבון! אך דעו לכם, אלוהים איפשר לכם לעשות את זה כי הוא ראה את התוצאות הטובות העתידיות. אלוהים "השתמש" בכם כדי להציל כל כך הרבה בעתיד, ובמילים פשוטות: ההתעללות בי, הצילה כל כך הרבה אנשים! "וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלהִים חֲשָׁבָהּ לְטבָה לְמַעַן עֲשׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲית עַם-רָב: וְעַתָּה אַל-תִּירָאוּ אָנכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם וְאֶת-טַפְּכֶם וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל-לִבָּם" (בראשית נ', כ'-כ"א) האם יוסף באמת סלח לאחיו? האם אחיו באמת ובתמים התחרטו על מה שעשו ליוסף? שאלות אלו יישאלו בכל שנה מחדש עת נקרא בפרשיותיו האחרונות של ספר בראשית וברצוני לשאול שאלה אחת קטנה: מדוע בכה יוסף? מדוע בכה יוסף לאחר ששמע את הצוואה השקרית של אביו? כולנו מוזמנים לשרשר כאן ולנסות להביא את ההגיון הפנימי שלנו לבכייתו של יוסף. ונסיים בדבריו של יעקב לבנו דן: "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה' " (בראשית מ"ט, ח"י) שבת של תקוות חדשות לכולנו
פרשת השבוע חותמת את הספר הראשון בתורה - בראשית. פרשת השבוע מתחילה במילה שאומרת הכל "וַיְחִי" וכך נקראת הפרשה כולה: "וַיְחִי יַעֲקב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיְהִי יְמֵי-יַעֲקב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה:" (בראשית מ"ז , כ"ח) ובפרשה זו, בניו של יעקב אף זוכים לברכות: "כָּל-אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר וְזאת אֲשֶׁר-דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אתָם:" (בראשית מ"ט, כ"ח) --------------------------------------------- ודווקא בפרשה של "וַיְחִי" ושל ברכות, יוסף בוכה פעמיים: