פרשת השבוע "וישב" - מי מכר את יוסף?

פרשת השבוע "וישב" - מי מכר את יוסף?

סיפור מכירת יוסף חושף טפח ממורכבות התנ"ך. סיפור מכירת יוסף נחשב לאחד מהסיפורים המפורסמים והמזעזעים בתנ"ך. 10 אחים מוכרים את אחיהם. מה הביא את האחים לרמה של רצון להרוג את אחיהם זה דיון בפני עצמו והפעם ברצוני להתמקד בבעיה שנראית, לכאורה, שולית אבל לדעתי היא שופכת אור על מאורע אחר לחלוטין. "מי מכר למי את יוסף?" --------------------------------- כדי לענות על השאלה הזאת בואו ונביט בפסוקים: "וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת-יוֹסֵף מִן-הַבּוֹר וַיִּמְכְּרוּ אֶת-יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וַיָּבִיאוּ אֶת-יוֹסֵף מִצְרָיְמָה" (בראשית ל"ז, כ"ח) על פי הפסוק הזה, נשאלות כאן שלוש שאלות: 1. מי העלה את יוסף מן הבור? 2. מי מכר את יוסף לישמעאלים? 3. מדוע מוזכרים כאן המדינים? דבר אחד ברור מהפסוק שהישמעאלים הביאו את יוסף למצרים. על פי דברי יוסף כאשר הוא מתגלה לאחיו, אנו יודעים שהאחים העלו את יוסף מהבור ומכרו אותו כפי שאומר יוסף לאחיו: "וַיּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו גְּשׁוּ-נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ וַיּאמֶר אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר-מְכַרְתֶּם אתִי מִצְרָיְמָה" (בראשית מ"ה, ד') אם כן, אנו מבינים שהאחים כנראה העלו את יוסף מהבור ומכרו אותו ל...? מההגיון הישר נראה הדבר כאילו שהאחים מכרו את יוסף למדינים, ואילו המדינים מכרו את יוסף לישמעאלים. הכל היה טוב ויפה אילולא היה מופיע לנו הפסוק הבא שמבלבל אותנו לחלוטין
"וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אתוֹ אֶל-מִצְרָיִם לְפוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעה שַׂר הַטַּבָּחִים" (בראשית ל"ז, ל"ו) על פי פסוק זה בכלל היה כאן עם אחר – הַמְּדָנִים! והם אלו שמכרו את יוסף לפוטיפר. וכאילו לא די לנו בזה, מופיע פסוק נוסף כדי לבלבל אותנו לחלוטין, ואנו שוב קוראים בעוד שני פרקים: "וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה" (בראשית ל"ט, א') פסוק זה מחזיר אותנו למה שנאמר בתחילה שהישמעאלים מכרו את יוסף למצרים, וכדי לדייק מוסיף הפסוק שהוא נמכר לפוטיפר. • אז מה באמת קרה כאן? • מי מכר את יוסף למצרים? • ומי אלו שלשת העמים - הישמעאלים, המדינים והמדנים? שני פסוקים במקום אחר לחלוטין בספר בראשית שופכים אור על כל הסיפור: המִדְיָנִים והַמְּדָנִים היו אחים! "וַיּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה: וַתֵּלֶד לוֹ אֶת-זִמְרָן וְאֶת-יָקְשָׁן וְאֶת-מְדָן וְאֶת-מִדְיָן וְאֶת-יִשְׁבָּק וְאֶת-שׁוּחַ" (בראשית כ"ה, א'-ב') המדינים והמדנים הם היו בעצם אותו עם, או יותר נכון, מאותה משפחה. מדובר כאן בשני אחים ושניהם בניו של אברהם. אנו מדברים על תקופה שבהם המשפחות היו הולכות ביחד וסביר להניח שהתנ"ך רמז לנו כאן שבניו של אברהם אבינו מכרו את יוסף למצרים. אני בא ומוסיף שאולי כאן ראו חז"ל את הקשר המשפחתי של המדינים, המדנים והישמעאלים. כנראה ששלושתם היו אחים ולא רק מאותו אבא (אברהם), אלא אף מאותה אמא. אמו של ישמעאל ידועה לנו – הגר, אך מי זו היתה אותה קטורה, אמם של מדן ומדין? חז"ל אמרו לנו שקטורה היא, למעשה, הגר ויוצא מכך ש: הישמעאלים=המדינים=המדנים=משפחה אחת ולמעשה, בסיפור מכירת יוסף מגלה לנו התנ"ך שמדובר באותה משפחה שמכרה את יוסף למצרים. ומבלי שנשים לב, מגלה לנו התנ"ך עובדה נוספת שקטורה היא בעצם הגר. ומדוע הובילו את יוסף דווקא למצרים? אולי כי הם פשוט הלכו לבקר את סבתא הגר
"וְאֵלֶּה תּלְדת יִשְׁמָעֵאל בֶּן-אַבְרָהָם אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחַת שָׂרָה לְאַבְרָהָם" (בראשית כ"ה, י"ב) ---------------------------------------------------- ולפני סיום אני רוצה להביא סיפור קטן לפרשת השבוע: מספרים שהיתה אישה זקנה אחת מגיעה בכל שבת לבית הכנסת ונהנית לשמוע את קריאת התורה. בכל שנה, כאשר היו מגיעים לפרשת וישב היא היתה מאזינה בקשב רב לסיפור מכירת יוסף, ובוכה... הרבנית היתה יושבת ומביטה בה מהצד. וכך בכל שנה. שנה אחת, הגיעו לפרשת וישב, קוראים את כל הפרשה, הרבנית מביטה בזקנה מהצד ורואה שהיא אינה בוכה. לאחר התפילה, ניגשה הרבנית אליה ושאלה אותה: "בכל שנה את תמיד בוכה בסיפור מכירת יוסף. מה קרה השנה שלא בכית?" ענתה לה הזקנה: "בכל שנה הוא חוזר על אותה טעות בדיוק! יוסף לא לומד את הלקח וחוזר בדיוק על אותה טעות! הפעם מגיע לו!"
שבת מקסימה שתהיה לכולנו
ושלא נשכח שמותר לטעות, אבל להשתדל לא לחזור על אותה טעות פעמיים.
 

masorti

New member
אני אסביר לך את הקושיה...

שני הפסוקים שמתארים את שרשרת המכירה הם אלה: 1. "וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת-יוֹסֵף מִן-הַבּוֹר וַיִּמְכְּרוּ אֶת-יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וַיָּבִיאוּ אֶת-יוֹסֵף מִצְרָיְמָה" (בראשית ל"ז, כ"ח) 2. "וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה" (בראשית ל"ט, א') משניהם ברורה שרשרת המכירה מתוך הפשט: אחי יוסף --> מדיינים --> ישמעאלים --> פוטיפר הפסוק הנוסף שהבאת אומר משהו אחר. בוא ונסתכל עליו שוב (ההדגשה שלי): "וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אתוֹ אֶל מִצְרָיִם לְפוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעה שַׂר הַטַּבָּחִים" (בראשית ל"ז, ל"ו) המדנים הם המדיינים. ובפסוק לא נאמר שמכרו אותו לפוטיפר, אלא מצוין יעד הגעתו הסופי (ולכן המילה "אל" ולא "ל.."). בעצם היה צריך להיכתב: "והמדיינים מכרו אותו (לישמעאלים, והוא הגיע) אל מצרים לפוטיפר...". כך בעצם הפסוק הוא סיכום מקוצר של כל התהליך. וכמובן שאין שום קושיה בנושא שרשרת המוכרים והקונים של יוסף.
 

גרי רשף

New member
האמת שלא שמתי לב לזה עד כה..

אם כך האחים השאירו אותו בבור כדי שימות, ולמרבה המזל המדיינים הצילו אותו?
 

פלגיה

New member
כן

צריך להבין משהו אחד בנוגע לפרשת יוסף והאחים ולמניעיהם. היה ברור לכולם שאחד נבחר והוא ממשיך את המורשת והיתר מסולקים מהשטח (כך ישמעאל סולק ויצחק נבחר, עשיו סולק ויעקב נבחר, ואין להם סיבה לא לחשוב שכך יהיה בהמשך) המריבה היא בעצם בין ראובן, לבין יוסף, ושאר האחים רק לוקחים חלק, אבל יותר כעומדים מן הצד. ברור שבנה הבכור של האישה הנבחרת יהיה הממשיך. מכאן ברורה מטרתו של ראובן בארגון סדרי הלינה של אביו.
 

יוסי ר1

Active member
האחים יסולקו?

לפלגיה שלום. לצערי אני נאלץ לחלוק עליך. ישמעאל הוא היחיד שסולק (ובני הפלגשים של אברהם). עשיו לא סולק, יצחק התכוון לברך אותו בכל מקרה, וברך אותו גם לאחר שהתברר לו שהברכה עברה ליעקוב. לשיטתך היו האחים צריכים להילחם מלחמת כל בכל ולא רק ביוסף. סדרי הלינה שארגן ראובן אירעו לאחר שהיה יותר מבן אחד, כך שאינם רלוונטים לעניין. ברור שלאחים היתה סקרנות והם עסקו מן הסתם מי יוביל את המשפחה הלאה, אבל לא לשם כך הם סילקו את יוסף. לא נראה לי שהם חשבו באמת שהם יסולקו, נראה לי כי היה ברור להם כי כולם עומדים להיות "בנים ממשיכים". אגב, כדאי לכולם לקרא את דברי הרב יעקובזון בספר "בינה במיקרא" על ברכת יעקב לבניו, אותה הוא מסביר לא כברכה סתם כי אם את טקס הכתרת יהודה כמנהיג, כשהברכות הן בעצם התייחסות לתכונות האחים , ומדוע כל אך אינו ראוי להנהיג , למעט יהודה, שבסופו של דבר זוכה להסכמה לאומית של כל אחיו.
 

שוחר1

New member
לא צריך לחפש תמיד סיבות מיוחדות

התנ"ך נותן לנו באופן ברור מה הסיבה לשנאת האחים. והיא "הקנאה". רק יוסף זבה לכותונת פסים מאביו. הוא חולם חלומות על גדולה, וברוב "חוצפתו" הוא עוד בא להתפאר בהם. ובטח ובטח שהיה הילד המופנק על אביו. כולם רועים והוא יושב עם אבא. ספור פשוט על קנאה, ןאין כאן בינתיים כל מאבק על "בכורה"
 
אבל מה הוא אותו מאבק על הבכורה..

אם לא תולדה של קינאה? ומה בדיוק החלומות שלו מסמלים אם לא עקיפה בסיבוב? יש לי אחים קטנים וגם הם מקנאים אחד בשני לפעמים ("רק לה את קונה בגדים" וכדו') זה טבעי.. אבל זה לא מתקרב לרמות שינאה כאלה שיובילו למעשה חמור כ"כ.
 
מה שמוכיח

שהיה שם הרבה מעבר למה שכתוב שגרם להם לשנוא אותו כל כך. התנ"ך חשף טפח אבל כיסה טפחיים.
 

גרי רשף

New member
מי הם הישמעלים?

לכאורה המקבילה התנכים לבדואים, אלא שישמעאל היה אחי סבו של יוסף ודודו של יעקב. גם אם נניח שהם לא שמרו על קשר ולא נפגשו באירועים משפחתיים ולא הרימו טלפון לשאול מה נשמע, עדיין: כל כך מהר הם הפכו לעם או לשבט של ישמעאלים? האם הם קנו מהמדיינים מישהו מבלי לדעת שזה שאר בשרם או להיפך- שמחו לסגור חשבון בתוך המשפחה?
 
הישמעאלים

כנראה שלאחר 2 דורות הם כבר היו משפחה מרובת ילדים. בא לא נשכח שאברהם "נשל" אותם מהירושה "האברהמית" ויכול להיות שהסיפור הזה עדיין היה "טרי" והישמעאלים ראו בקניית יוסף נקמה מתוקה באחד מצאצאיו של יצחק.
 
עדיין לא הסברת

כיצד הגעת למסקנה שהמדנים הם המדיינים? שגיאת כתיב? אם בשגיאות כתיב עסקינן אז כיצד אתה מייחס חשיבות כל כך גדולה למילה אל במכירת המדיינים? רק ההסבר שהמדנים והמדיינים והישמעאלים הם אותה משפחה (שלושה אחים) מסביר את כל הסיבוך בפסוקים. סביר להניח שהם היו בתקופת התהוות בו היה מאבק בין שלשת האחים על נתינת שם לעם שיצא מהם והתנ"ך מדגיש את המאבק הזה. (כל אחד מהאחים רצה שמכירת יוסף תהיה על שמו)
 

masorti

New member
לי אין בעיה עם שגיאות כתיב בתנ"ך...

ואין שום ראייה לקיומה של קבוצה אתנית בשם "מדנים" (לעומת המדיינים שהוזכרו עשרות פעמים באירועים שונים). המילה "אל" פשוט מדגימה טוב את הטיעון שלי, אבל גם את המילה "ל.." אפשר להסביר כיעד סופי ולא כאדם שקונה. כל הסיפור על בני משפחה אחת ומאבק בין האחים הוא טוב בתור מדרש, אבל אני מפריד בין סיפורים חינוכיים לבין קריאה של טקסט הסטורי.
 
מדרש?

הכל מבוסס על פסוקים מפורשים. מדן, מדן וישמעאל בוודאות מאותו אב. האב העדיף את יצחק על פניהם ונישל אותם מההמשכיות. מבחינה מציאותית מדובר על שני דורות לאחר מכן ובוודאי שהיריבות המשפחתית עדיין קיימת. לא הבנתי היכן ראית בדבריי דרש?
 

masorti

New member
הנה המדרש...

"סביר להניח שהם היו בתקופת התהוות בו היה מאבק בין שלשת האחים על נתינת שם לעם שיצא מהם". התנ"ך מבהיר חד משמעית שאחיו של יוסף מכרו אותו לבדואים שעברו באיזור. השאלה האם הקונים היו מדיינים, מדנים, ישמעאלים או הוטנטוטים הינה שאלה משנית לצורך הבנת סיפור המסגרת. ההתעמקות בפרטים הטכניים וחיפוש החיבורים הנסתרים לתולדות המשפחה הינה גישה מדרשית מובהקת.
 
אני לא מסכים עם זה

הגישה של הסתכלות מציאותית ונסיון להבין את הלך הרוח בחיי היום יום אינו גישה מדרשית, לדעתי, כמובן. היכן התנ"ך מבהיר שאחיו מכרו אותו? דווקא על פי התנ"ך המדינים הם אלו שמשכו אותו ומכרו אותו ללא התערבות האחים.
 

masorti

New member
תגובה

"מאבק על נתינת שם לעם שייצא מהם"... זה לא הלך רוח בחיי יום יום. האחים היו משפחה של רועי צאן ולא היה להם מושג שייצא מהם עם. המחשבה על ריב על שמו של העם העתידי היא מדרש ברור. לפי התנ"ך דווקא ברור שהאחים הם אלה שמכרו. הנה: "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה, אֶל-אֶחָיו: מַה-בֶּצַע, כִּי נַהֲרֹג אֶת-אָחִינוּ, וְכִסִּינוּ, אֶת-דָּמוֹ. לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים, וְיָדֵנוּ אַל-תְּהִי-בוֹ, כִּי-אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ, הוּא; וַיִּשְׁמְעוּ, אֶחָיו. וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים, וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת-יוֹסֵף מִן-הַבּוֹר, וַיִּמְכְּרוּ אֶת-יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים, בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף;" (בראשית ל"ז, כ"ו-כ"ח) הרי נאמר במפורש "לכו ונמכרנו לישמעאלים". לכל היותר המדיינים סייעו להעלותו מהבור, אבל ברור שהאחים היו צד פעיל במכירת יוסף.
 
ואגב

סיפור מכירת יוסף אינו מהווה הוכחה להימצאותה של קבוצה אתנית בשם מדנים?
 

masorti

New member
לא.

כי יש חשד סביר שמדובר במדיינים ונפלה שגיאת כתיב בטקסט. במקרה כזה צריך אימותים נוספים, וכאלה לא קיימים.
 
למעלה