פרשת השבוע "וישלח"
"וַיִּשְׁלַח יַעֲקב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל-עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם" (בראשית ל"ב, ד') "וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל-יַעֲקב לֵאמר: בָּאנוּ אֶל-אָחִיךָ אֶל-עֵשָׂו וְגַם הלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע-מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ"(בראשית ל"ב, ז') "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפּל עַל-צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ"(בראשית ל"ג, ד') יעקב חוזר לבית אביו לאחר 22 שנים בהן "בילה" אצל דודו, לבן. פרשיות השבוע הקודמות השכיחו מאיתנו את הסיבה בעטיה ברח יעקב ללבן, אבל יעקב לא שכח. הוא שולח "מלאכים"(=שליחים) אל עֵשָׂו, אחיו, ומתברר לו שעֵשָׂו צועד לקראתו עם 400 אנשים. יעקב נכנס לפאניקה! יעקב מבין שגם האדם החשוב בעולם לא הולך עם פמלייה של 400 אנשים ובחישוב מהיר של 1+1 הוא מבין שהתוצאה היא מ ל ח מ ה. יעקב מתכונן למלחמה בדרך קצת שונה ומבצע 3 דברים: 1. "וַיַּחַץ אֶת-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ וְאֶת-הַצּאן וְאֶת-הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת" (בראשית ל"ב, ח') יעקב מחלק את כל האנשים ואת כל הרכוש לשני מחנות. למקרה שעֵשָׂו יחסל מחנה אחד, לפחות המחנה השני יוכל לברוח... 2. "וַיּאמֶר יַעֲקב אֱלהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלהֵי אָבִי יִצְחָק וגו'"(בראשית ל"ב, י') יעקב מתפלל לאלוהים ומבקש עזרה. 3. "וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו"(בראשית ל"ב, י"ד) יעקב "מפוצץ" את עֵשָׂו במתנות. יעקב מתכונן למלחמה אבל בצורה מאוד מוזרה. הוא מתכונן למלחמה ביודעו שהוא אינו מתכונן להילחם בה. עם כמות המתנות ששלח יעקב לעֵשָׂו הוא היה יכול לקנות צבא שלם של שכירי חרב והדבר נראה שיעקב יוצא בהצהרה סמויה: "אני לא עומד להילחם באחי, יהיה מה שיהיה" ------------------------------------- במפגש האחים, כל האוירה המלחמתית מתפוגגת לחלוטין: "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפּל עַל-צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ"(בראשית ל"ג, ד') עֵשָׂו מגלה כאן אהדה מאוד גדולה לאחיו, ויעקב מתגלה כפרנואיד. כל השיחה בין יעקב לעֵשָׂו מתנהלת בחשדנות מצידו של יעקב. הנשיקות והבכי של עֵשָׂו לא הרשימו את יעקב. יעקב, לאורך כל השיחה עם אחיו מעוניין בדבר אחד: לברוח משם במהירות האפשרית או במילה קצת יותר עכשויות - להתנתק
ובאמת, זהו כמעט המפגש האחרון בתנ"ך בין האחים, יעקב ועֵשָׂו. --------------------------------------- חז"ל קבעו כלל מאוד מוזר: "עֵשָׂו שונא ליעקב" הם לא נתנו סיבה לכך, ופשוט החליטו ששנאתו של עֵשָׂו ליעקב לא ניתנת לשינוי. כלל זה של חז"ל מסביר במדוייק את כל התנהגותו של יעקב. יעקב, אפילו לאחר 22 שנים, לא חושב אפילו לרגע שאולי אחיו סלח לו. חז"ל העמיקו את השנאה הזאת, והפכו אותה לשנאה לדורות. האם נגזר עלינו להיות שנואים לעד ולעולמי עולמים?! האם ההתגוננות היחידה נגד שינאה זו יכולה לבוא באחת משלושת הדרכים: 1. חלוקת העם. 2. תפילה לעזרה מבורא עולם. 3. נתינת מתנות. דבר אחד בטוח! יעקב ביטל את רעיון המלחמה מכל וכל, והבין שדרך זו אינה הפתרון. שבת של שלום לכולנו
"וַיִּשְׁלַח יַעֲקב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל-עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם" (בראשית ל"ב, ד') "וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל-יַעֲקב לֵאמר: בָּאנוּ אֶל-אָחִיךָ אֶל-עֵשָׂו וְגַם הלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע-מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ"(בראשית ל"ב, ז') "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפּל עַל-צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ"(בראשית ל"ג, ד') יעקב חוזר לבית אביו לאחר 22 שנים בהן "בילה" אצל דודו, לבן. פרשיות השבוע הקודמות השכיחו מאיתנו את הסיבה בעטיה ברח יעקב ללבן, אבל יעקב לא שכח. הוא שולח "מלאכים"(=שליחים) אל עֵשָׂו, אחיו, ומתברר לו שעֵשָׂו צועד לקראתו עם 400 אנשים. יעקב נכנס לפאניקה! יעקב מבין שגם האדם החשוב בעולם לא הולך עם פמלייה של 400 אנשים ובחישוב מהיר של 1+1 הוא מבין שהתוצאה היא מ ל ח מ ה. יעקב מתכונן למלחמה בדרך קצת שונה ומבצע 3 דברים: 1. "וַיַּחַץ אֶת-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ וְאֶת-הַצּאן וְאֶת-הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת" (בראשית ל"ב, ח') יעקב מחלק את כל האנשים ואת כל הרכוש לשני מחנות. למקרה שעֵשָׂו יחסל מחנה אחד, לפחות המחנה השני יוכל לברוח... 2. "וַיּאמֶר יַעֲקב אֱלהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלהֵי אָבִי יִצְחָק וגו'"(בראשית ל"ב, י') יעקב מתפלל לאלוהים ומבקש עזרה. 3. "וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו"(בראשית ל"ב, י"ד) יעקב "מפוצץ" את עֵשָׂו במתנות. יעקב מתכונן למלחמה אבל בצורה מאוד מוזרה. הוא מתכונן למלחמה ביודעו שהוא אינו מתכונן להילחם בה. עם כמות המתנות ששלח יעקב לעֵשָׂו הוא היה יכול לקנות צבא שלם של שכירי חרב והדבר נראה שיעקב יוצא בהצהרה סמויה: "אני לא עומד להילחם באחי, יהיה מה שיהיה" ------------------------------------- במפגש האחים, כל האוירה המלחמתית מתפוגגת לחלוטין: "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפּל עַל-צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ"(בראשית ל"ג, ד') עֵשָׂו מגלה כאן אהדה מאוד גדולה לאחיו, ויעקב מתגלה כפרנואיד. כל השיחה בין יעקב לעֵשָׂו מתנהלת בחשדנות מצידו של יעקב. הנשיקות והבכי של עֵשָׂו לא הרשימו את יעקב. יעקב, לאורך כל השיחה עם אחיו מעוניין בדבר אחד: לברוח משם במהירות האפשרית או במילה קצת יותר עכשויות - להתנתק