פרשת השבוע- מה ומה יהיה..
כן כן יש רגעים שאסור לוותר עליהם!! לדוגמא (ככה מהשרוול או לייתר דיוק ממקום אחר..) הנה מסתיים לו עוד שבוע נפלא פה על האדמה..כולנו מחייכים אוטוטו שבת.. (מעניין על איזה חומר חי הכותב פה, זהירות ממכר.. סתאאם..) הסתיימה העבודה ביום חמישי ומעבדות לחרות יצאת.. אתה חוגג את חרותך כמיטב המסורת- בצרחות על הנהג שחתך אותך, כמה קללות עסיסיות על מספר נהגות יקרות בדרך.. וכעת עתה רגוע כדי לריב עם הקופאית על מחיר הלחם ושאר ירקות.. חיוך מאוס לשכנה שמציצה עליך בדרך לדירה- שתתעסק בענייניה אבל שתעזוב אותי בשקט.. ו... אתה בבית! כן כן ביתו של אדם מבצרו, ובמציאות מעורתו.. כלים בכיור שלא יביישו צלחת פתרי שנשכחה במעבדה כבר חודש- והשאלה האם מתחת לכול המושבות חיידקים נשארה צלחת... רגע השיא של הערב.. אתה מוריד נעליים וגרביים וניחוח שחברות הבשמים לעולם לא יבינו את הרכבו היחודי מתפשט לאיטו... לאחר ניקוי זריז בין אצבעות הרגליים שגם שם יצליח לזרום אויר.. איזה מקלחת זריזה על הדרך.. ואתה בביגדי בית.. אותה חולצה שמי יודע כמה הרפתקאות רומנטיות היא חבתה בימי נעוריך, ומכנס שהדודה קנתה- ולעולם לא יזכה לראות אור שמש טבעי... משהו קל על הבטן- לחם וגבינה כמיטב המסורת.. בגדים יפים והחוצה הנה הולכים לכבוש את העיר, ציוד הלחימה (הבשמים היקרים שכמעט חונקים אותך) מוכן ומזומן לגונן מפני כול הפתעה בדרך ואתה מסתער החוצה מהדירה.. מחוץ לדלת גופת השכנה מוטלת חסרת חיים לאחר הניחוח האקסלוסיבי מרגליך זו דוגמא מצויינת לחל"ך לא לנסות בשדה קרב...ראו הוזהרתם.. בחוץ החתולים חרמנים לא זו לא העונה אבל זאת ההשפעה ההרסנית של הניקויי בין האצבעות.. סיבוב בעיר.. ( בפרק אחר כאשר נגיע לטקסי החיזור, נפרט את העניין הזה) וחזרת הביתה לבד כמובן.. ביתו של אדם מעורתו.. בשעות אלו הזקנים כבר מפנים את חוף הים לטובת המדוזות, למה מישהו צריך להרוס לרוחץ הממוצע את החוויה האולטימטיבית של חוף לבד ( כאן תחלמו על אי בודד למה רק שם יהיה לכם חוף לבד) ובמשיבון יש בערך 3 הודעות לדקה ( סטיסטיקה אתם יודעים) מאמא וכולן אותו דבר.. "אז אתה בא לארוחת ערב שישי?" ומי מעיז להגיד לאמא "לא בא על הפרנציפ! מה תעשי??" נכון אין כזה אחד, אז מתחילים לשקר קצת.. פגישה עם החבר הכי טוב שלא דיברת איתו כבר 6 שנים.. עד כאן דיווח ממיטב זמנו של האדם הפשוט על הרגלי התפילה והתחינה לאל ושלא תגידו שאנחנו כמו כול העמים.. למה יש הבדל! אנחנו פונים לאלוהים בצורה ישירה- דרך בקבוק הבירה או כוסית הטקילה והוודקה. ולא דרך סמלים חסרי הבעה או חפצים.. חס וחלילה... עד כאן הדיווח השבועי ולא הזכרנו דברים מיותרים כמו פיגועים שהיו או תאונות דרכים.. אז אל תגידו שלא טוב לנו פה.. שבוע הבא פרשה חדשה חכו בציפייה קטן האמונה... אני
כן כן יש רגעים שאסור לוותר עליהם!! לדוגמא (ככה מהשרוול או לייתר דיוק ממקום אחר..) הנה מסתיים לו עוד שבוע נפלא פה על האדמה..כולנו מחייכים אוטוטו שבת.. (מעניין על איזה חומר חי הכותב פה, זהירות ממכר.. סתאאם..) הסתיימה העבודה ביום חמישי ומעבדות לחרות יצאת.. אתה חוגג את חרותך כמיטב המסורת- בצרחות על הנהג שחתך אותך, כמה קללות עסיסיות על מספר נהגות יקרות בדרך.. וכעת עתה רגוע כדי לריב עם הקופאית על מחיר הלחם ושאר ירקות.. חיוך מאוס לשכנה שמציצה עליך בדרך לדירה- שתתעסק בענייניה אבל שתעזוב אותי בשקט.. ו... אתה בבית! כן כן ביתו של אדם מבצרו, ובמציאות מעורתו.. כלים בכיור שלא יביישו צלחת פתרי שנשכחה במעבדה כבר חודש- והשאלה האם מתחת לכול המושבות חיידקים נשארה צלחת... רגע השיא של הערב.. אתה מוריד נעליים וגרביים וניחוח שחברות הבשמים לעולם לא יבינו את הרכבו היחודי מתפשט לאיטו... לאחר ניקוי זריז בין אצבעות הרגליים שגם שם יצליח לזרום אויר.. איזה מקלחת זריזה על הדרך.. ואתה בביגדי בית.. אותה חולצה שמי יודע כמה הרפתקאות רומנטיות היא חבתה בימי נעוריך, ומכנס שהדודה קנתה- ולעולם לא יזכה לראות אור שמש טבעי... משהו קל על הבטן- לחם וגבינה כמיטב המסורת.. בגדים יפים והחוצה הנה הולכים לכבוש את העיר, ציוד הלחימה (הבשמים היקרים שכמעט חונקים אותך) מוכן ומזומן לגונן מפני כול הפתעה בדרך ואתה מסתער החוצה מהדירה.. מחוץ לדלת גופת השכנה מוטלת חסרת חיים לאחר הניחוח האקסלוסיבי מרגליך זו דוגמא מצויינת לחל"ך לא לנסות בשדה קרב...ראו הוזהרתם.. בחוץ החתולים חרמנים לא זו לא העונה אבל זאת ההשפעה ההרסנית של הניקויי בין האצבעות.. סיבוב בעיר.. ( בפרק אחר כאשר נגיע לטקסי החיזור, נפרט את העניין הזה) וחזרת הביתה לבד כמובן.. ביתו של אדם מעורתו.. בשעות אלו הזקנים כבר מפנים את חוף הים לטובת המדוזות, למה מישהו צריך להרוס לרוחץ הממוצע את החוויה האולטימטיבית של חוף לבד ( כאן תחלמו על אי בודד למה רק שם יהיה לכם חוף לבד) ובמשיבון יש בערך 3 הודעות לדקה ( סטיסטיקה אתם יודעים) מאמא וכולן אותו דבר.. "אז אתה בא לארוחת ערב שישי?" ומי מעיז להגיד לאמא "לא בא על הפרנציפ! מה תעשי??" נכון אין כזה אחד, אז מתחילים לשקר קצת.. פגישה עם החבר הכי טוב שלא דיברת איתו כבר 6 שנים.. עד כאן דיווח ממיטב זמנו של האדם הפשוט על הרגלי התפילה והתחינה לאל ושלא תגידו שאנחנו כמו כול העמים.. למה יש הבדל! אנחנו פונים לאלוהים בצורה ישירה- דרך בקבוק הבירה או כוסית הטקילה והוודקה. ולא דרך סמלים חסרי הבעה או חפצים.. חס וחלילה... עד כאן הדיווח השבועי ולא הזכרנו דברים מיותרים כמו פיגועים שהיו או תאונות דרכים.. אז אל תגידו שלא טוב לנו פה.. שבוע הבא פרשה חדשה חכו בציפייה קטן האמונה... אני
