פרשת השבוע - פרשת בשלח

  • פותח הנושא rrina
  • פורסם בתאריך

rrina

New member
פרשת השבוע - פרשת בשלח

בפרשה זו עם ישראל יוצאים ממצרים, המצרים רודפים אחריהם - והם מגיעים למבוי סתום. מצד אחד המצרים רודפים אחריהם. מצד שני הים לפניהם. ואין להם לאן לברוח. הם צועקים אל ה' - וה' בוקע את הים לפניהם. והם חוצים אותו ביבשה. המצרים ממהרים לתוך הים בעקבותיהם - וטובעים. ואז בני ישראל אומרים את שירת הים: אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי-גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. קישורים לפרשה: מסר לדורות מעשהו של נחשון הפחד מן המלחמה שבת שלום
 
שבת שלום - שבת שירה

חודש שבט חודש השירה - הרב יוסף ברוק יאה לו לחודש שבט להיקרא חודש השירה, שכן מספר שירות נקבצו בו. השירה הראשונה היא כמובן שירת האילנות
שזה עתה יצאו משלכת החורף, והעלו על עצמם את בגדי העלים, ירוקים ורעננים. גם השקדייה הממהרת לפרוח ולבשר את תקופת השנה המתחלפת תיתן ביופי פרחיה את שירתה, יחד עם שאר האילנות. השירה השנייה- שירת עם ישראל.
בפרשת בשלח בה נכתבה שירת ההודיה של עם ישראל בעומדם על שפת ים סוף, נרגשים והמומים מן הנס האדיר שהפך על פניה את ההיסטוריה. כל סוס רכב פרעה, צבא אדיר שמנה שש מאות רכב מובחר, ומולו עם העבדים שזה עתה יצא ממעמד עבדות חסר כל זכויות אנוש, ללא יכולת צבאית כלל, מטופל בנשים וטף רבים. והנה הוא נלחץ, פניו אל הים, גבו אל הצבא המצרי הרודף. המדבר גם הוא אינו מאיר פנים. מה עושים? המצב הרי נראה אבוד, ללא מוצא. ואז מרים הקבה את מסך הטבע, בוקע את הים. העם עובר בחרבה, נכנס לים, ויוצא בחצי עיגול לחוף. הצבא המצרי, שכאמור רדף מלא מוטיבציה ורוח מלחמה אחר עם העבדים הבורח, הוא נכנס אחריהם לים (מן הסתם מתוך שסבר שזו תופעה טבעית, גאות ושפל או משהו דומה), וכלשון הפסוק: ויולך ה' את הים ברוח קדים כל הלילה ויבקעו המים. אם זה טוב לישראל מדוע לא לנו, חשבו המצרים, ורק הם נכנסים והמים שעמדו בעבור ישראל שוטפים את כל המחנה, ולא נותר בהם רק אחד המלך פרעה, אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לאמר. שירתם מבטאת מחד גדולת וגבורת הבורא ומנגד מחויבות שלהם – אתנאה לפניו במצוות, והיא נקבעה על ידי חכמינו להיות חלק מתפילת הבוקר בכל יום. והשירה השלישית שירת הציפורים| גם היא בפרשת בשלח, משיצאו ממצרים וביקשו אוכל לנפשם, הקבה שומע תפילתם, ונותן להם לחם אלוקי המן. אך תנאי התנה עימהם: בכל יום ישתמשו בצריך להם. לא יותירו ממנו עד בוקר. כל מה שישאר לבוקר, יעלו בו תולעים ויתקלקל, ולכן עליהם ללקוט בכל יום כדי חייהם, פרט ליום השישי שבו ימצאו סך כפול מהרגיל מדי יום, אך ביום השבת לא ירד המן, והכמות של יום השישי תספיק גם לשבת (מכאן המקור ללחם משנה בשבת). אך כידוע הייתה למשה רבינו במדבר אופוזיציה פנימית אותה הנהיגו דתן ואבירם, וכאשר הודיע משה כי מחר לא ירד המן עשו הם מעשה, פזרו בשעות הערב מהמן שמכליהם כדי למצאו מחר בניגוד לדבריו של משה. כידוע אין עצה ואין תבונה נגד ה', והקבה שלח להקת ציפורים כדי שהם יאכלו את המן המפוזר, ומשבאו למחרת דתן ואבירם לא נמצא מאומה, ותוכניתם סוכלה על ידי הציפורים. וכאן נשמעת השירה השלישית לאמר כל הבריאה מתגייסת לעשות רצון הבורא, כנאמר: אשירה לה' בחיי. * * * מאתר הידברות
 

אופירA

New member
מנהל
פרשת השבוע - הולכת קדימה

החל ממוצ"ש מתחיל השבוע החדש, ואיתו פרשת השבוע שתיקרא בשבת שבסופו של אותו שבוע. לכן בכל ימי השבוע הקודם פרשת השבוע היתה בשלח - אותה פרשה שקראו השבת בבתי הכנסת. גם ביום שני וביום חמישי האחרונים, קראו בתורה בבתי הכנסת מתוך פרשת בשלח, כי הם הולכים לפי השבת שתבוא אחריהם. גם הציווי "שניים מקרא ואחד תרגום" - שעניינו לקרוא ביחיד את פרשת השבוע שתיקרא בשבת הקרובה בביה"כ פעמיים + פעם אחת את התרגום - הזמן שאפשר לקיימו הוא כל השבוע, ומתחיל מאחרי מנחה של השבת שמסתיימת ועד שחרית של השבת שבה קוראים את פרשת השבוע בביה"כ.
 

ציקי 07

New member
יש איזשהו קשר

לפרשה הקודמת עד יום שלישי בערב ,זה מתבטא בכמה מקרים א. לאשכנזים בסוף שיר של יום של יום רביעי נוספו 2 פסוקים לכו נרננה לד`.. שזה מזכיר לנו להתחיל להתכונן לשבת הבאה. 2. אם לא הספקתי לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום בשבת אפשר עד יום רביעי.
 
למעלה