פרשת השבוע "תולדות"
"וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ ידֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה, וְיַעֲקב אִישׁ תָּם ישֵׁב אהָלִים: וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו כִּי-צַיִד בְּפִיו, וְרִבְקָה אהֶבֶת אֶת-יַעֲקב" (בראשית כ"ה, כ"ז-כ"ח) בפרשת השבוע אנו מוצאים קשר לדיונים בנושאים כגון: מיהם ההורים הטובים, ומהי אהבה. אנו מוצאים גם בפרשת השבוע, כמעט כמו בכל משפחה, אבא - יצחק, שמעדיף את בנו עֵשָׂו אמא - רבקה, שמעדיפה את בנה יַעֲקב ---------------------------------------------------------- המעניין לראות את הסיבות להעדפה זו: יצחק העדיף את עֵשָׂו כִּי-צַיִד בְּפִיו בפירוש פשוט - כנראה שעֵשָׂו היה טבח מעולה והיה מכין לאביו אוכל משובח לעומת הפירוש הפשוט, באים חז"ל וטוענים שעֵשָׂו היה "צד" את אביו בעזרת פיו כִּי-צַיִד בְּפִיו והוא ידע תמיד מה להגיד בזמן ובמקום הנכונים. במילים פשוטות, עֵשָׂו היה טיפוס חלקלק ומצליח "לקנות" אנשים בלשונו. רבקה העדיפה את יַעֲקב ולא כתובה הסיבה הישירה להעדפה זו. אולי מה שנאמר על יַעֲקב אִישׁ תָּם הוא הסיבה להעדפה זו. רבקה העדיפה את הבן התמים, איש הספר (ישֵׁב אהָלִים) על פני הבן החלקלק, איש העולם הרחב (אִישׁ שָׂדֶה) ------------------------------------------------------------ למרות ששני הבנים תאומים היו כל אחד מהם היה עולם ומלואו השונה לחלוטין מעולמו של האחר. כל אחד מההורים נקשר לבן אחר ולדעתי, דבר זה היה מבלי לגרוע מאהבתו לבנו השני ואת זה מוכיח לנו הסיפור שסוגר את פרשת השבוע. "וַיְהִי כִּי-זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאת וַיִּקְרָא אֶת-עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדל וַיּאמֶר אֵלָיו בְּנִי, וַיּאמֶר אֵלָיו הִנֵּנִי: וַיּאמֶר הִנֵּה-נָא זָקַנְתִּי לא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי: וְעַתָּה שָׂא-נָא כֵלֶיךָ תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי צידה (צָיִד): וַעֲשֵׂה-לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי וְהָבִיאָה לִּי וְאכֵלָה בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי טֶרֶם אָמוּת:"(בראשית כ"ז, א'-ד') יצחק, לפני מותו, כאשר התנ"ך מדגיש שיצחק לא יכול היה לראות, רוצה לברך את בנו המועדף, את עֵשָׂו. הוא מבקש מבנו להכין לו אוכל, בדיוק כפי שהוא אוהב, כדי לזכות בברכתו. רבקה, שומעת את השיחה הזאת, וממהרת אל יַעֲקב, בנה המועדף ומשכנעת אותו להתחזות לאחיו כדי לזכות בברכת אביו. ----------------------------------------------------------------------------------------- האם באמת יכולים הבנים להתחזות האחד לשני?! האם יצחק לא יידע שבנו-יעקב, בא במקום אחיו?! ----------------------------------------------------------------------------------------- יַעֲקב, בסופו של דבר, מגיע אל יצחק אביו לבוש בבגדי עֵשָׂו אחיו "מצוייד" במטעמים שאמו הכינה לאביו. סביר להניח שרבקה "ציידה" את בנה בטקסטים המתאימים בכדי לזכות בברכת האב.(השתמשה בנשק העיקרי של בנה עֵשָׂו) יצחק, לאורך כל השיחה עם בנו יַעֲקב, מנסה לוודא עם מי הוא מדבר. לעניות דעתי, יצחק, בסופו של דבר(ואולי אפילו בתחילתו) הבין שהוא מדבר עם יַעֲקב ואולי יצחק הבין דבר מאוד חשוב. אולי יצחק הבין שההעדפה שלו לעֵשָׂו היתה תלויה בדבר. הוא העדיף את בנו, את עֵשָׂו, בגלל סיבה מסוימת ולפתע יעקב משתמש באותה סיבה. אולי באותם רגעים "נפקחו" עיניו של יצחק והוא הבין שהעדפתו לעֵשָׂו היתה בלתי מוצדקת. יצחק מברך את יַעֲקב במיטב הברכות ובדיוק לאחר שעוזב יַעֲקב את אוהל אביו, נכנס האח השני, עֵשָׂו, מצוייד במיטב המטעמים ומגלה את מה שקרה. משפט אחד של יצחק, לאחר שמתברר לו שיַעֲקב קבל את ברכתו, חושף את אהבתו הזהה לבניו: "וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדלָה עַד-מְאד וַיּאמֶר מִי-אֵפוֹא הוּא הַצָּד-צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאכַל מִכּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא וָאֲבָרְכֵהוּ גַּם-בָּרוּךְ יִהְיֶה"(בראשית כ"ז, ל"ג) עצם העובדה שיצחק מכריז בקול רם גַּם-בָּרוּךְ יִהְיֶה ואינו מקלל את בנו, את יַעֲקב, על מה שעשה, מוכיח לנו שהוא אהב את יַעֲקב באותה מידה. ------------------------------------------------- אנחנו אוהבים את הילדים שלנו ולפעמים, כבני אדם, נוטים אנו אל האחד יותר מן אל האחר ואין זה מפחית מאהבתנו את השאר. רק בין לבין צריכים אנו להיזהר לבל "יצודו" אותנו הילדים ולא ניתן להם לקנות אותנו ב"נְזִיד עֲדָשִׁים"
המעניין, שהכח המוביל בכל הסיפור היא רבקה - האם, והיא דווקא נמצאת מאחורי הקלעים. "העדפת" האם ניצחה את "העדפת" האב. עד כמה אהבה רבקה את עֵשָׂו, אם בכלל?! אנחנו מוזמנים לקרוא את הפרשה ולהחליט בעצמנו. שבוע מלא אהבה לכולנו
"וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ ידֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה, וְיַעֲקב אִישׁ תָּם ישֵׁב אהָלִים: וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו כִּי-צַיִד בְּפִיו, וְרִבְקָה אהֶבֶת אֶת-יַעֲקב" (בראשית כ"ה, כ"ז-כ"ח) בפרשת השבוע אנו מוצאים קשר לדיונים בנושאים כגון: מיהם ההורים הטובים, ומהי אהבה. אנו מוצאים גם בפרשת השבוע, כמעט כמו בכל משפחה, אבא - יצחק, שמעדיף את בנו עֵשָׂו אמא - רבקה, שמעדיפה את בנה יַעֲקב ---------------------------------------------------------- המעניין לראות את הסיבות להעדפה זו: יצחק העדיף את עֵשָׂו כִּי-צַיִד בְּפִיו בפירוש פשוט - כנראה שעֵשָׂו היה טבח מעולה והיה מכין לאביו אוכל משובח לעומת הפירוש הפשוט, באים חז"ל וטוענים שעֵשָׂו היה "צד" את אביו בעזרת פיו כִּי-צַיִד בְּפִיו והוא ידע תמיד מה להגיד בזמן ובמקום הנכונים. במילים פשוטות, עֵשָׂו היה טיפוס חלקלק ומצליח "לקנות" אנשים בלשונו. רבקה העדיפה את יַעֲקב ולא כתובה הסיבה הישירה להעדפה זו. אולי מה שנאמר על יַעֲקב אִישׁ תָּם הוא הסיבה להעדפה זו. רבקה העדיפה את הבן התמים, איש הספר (ישֵׁב אהָלִים) על פני הבן החלקלק, איש העולם הרחב (אִישׁ שָׂדֶה) ------------------------------------------------------------ למרות ששני הבנים תאומים היו כל אחד מהם היה עולם ומלואו השונה לחלוטין מעולמו של האחר. כל אחד מההורים נקשר לבן אחר ולדעתי, דבר זה היה מבלי לגרוע מאהבתו לבנו השני ואת זה מוכיח לנו הסיפור שסוגר את פרשת השבוע. "וַיְהִי כִּי-זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאת וַיִּקְרָא אֶת-עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדל וַיּאמֶר אֵלָיו בְּנִי, וַיּאמֶר אֵלָיו הִנֵּנִי: וַיּאמֶר הִנֵּה-נָא זָקַנְתִּי לא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי: וְעַתָּה שָׂא-נָא כֵלֶיךָ תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי צידה (צָיִד): וַעֲשֵׂה-לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי וְהָבִיאָה לִּי וְאכֵלָה בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי טֶרֶם אָמוּת:"(בראשית כ"ז, א'-ד') יצחק, לפני מותו, כאשר התנ"ך מדגיש שיצחק לא יכול היה לראות, רוצה לברך את בנו המועדף, את עֵשָׂו. הוא מבקש מבנו להכין לו אוכל, בדיוק כפי שהוא אוהב, כדי לזכות בברכתו. רבקה, שומעת את השיחה הזאת, וממהרת אל יַעֲקב, בנה המועדף ומשכנעת אותו להתחזות לאחיו כדי לזכות בברכת אביו. ----------------------------------------------------------------------------------------- האם באמת יכולים הבנים להתחזות האחד לשני?! האם יצחק לא יידע שבנו-יעקב, בא במקום אחיו?! ----------------------------------------------------------------------------------------- יַעֲקב, בסופו של דבר, מגיע אל יצחק אביו לבוש בבגדי עֵשָׂו אחיו "מצוייד" במטעמים שאמו הכינה לאביו. סביר להניח שרבקה "ציידה" את בנה בטקסטים המתאימים בכדי לזכות בברכת האב.(השתמשה בנשק העיקרי של בנה עֵשָׂו) יצחק, לאורך כל השיחה עם בנו יַעֲקב, מנסה לוודא עם מי הוא מדבר. לעניות דעתי, יצחק, בסופו של דבר(ואולי אפילו בתחילתו) הבין שהוא מדבר עם יַעֲקב ואולי יצחק הבין דבר מאוד חשוב. אולי יצחק הבין שההעדפה שלו לעֵשָׂו היתה תלויה בדבר. הוא העדיף את בנו, את עֵשָׂו, בגלל סיבה מסוימת ולפתע יעקב משתמש באותה סיבה. אולי באותם רגעים "נפקחו" עיניו של יצחק והוא הבין שהעדפתו לעֵשָׂו היתה בלתי מוצדקת. יצחק מברך את יַעֲקב במיטב הברכות ובדיוק לאחר שעוזב יַעֲקב את אוהל אביו, נכנס האח השני, עֵשָׂו, מצוייד במיטב המטעמים ומגלה את מה שקרה. משפט אחד של יצחק, לאחר שמתברר לו שיַעֲקב קבל את ברכתו, חושף את אהבתו הזהה לבניו: "וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדלָה עַד-מְאד וַיּאמֶר מִי-אֵפוֹא הוּא הַצָּד-צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאכַל מִכּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא וָאֲבָרְכֵהוּ גַּם-בָּרוּךְ יִהְיֶה"(בראשית כ"ז, ל"ג) עצם העובדה שיצחק מכריז בקול רם גַּם-בָּרוּךְ יִהְיֶה ואינו מקלל את בנו, את יַעֲקב, על מה שעשה, מוכיח לנו שהוא אהב את יַעֲקב באותה מידה. ------------------------------------------------- אנחנו אוהבים את הילדים שלנו ולפעמים, כבני אדם, נוטים אנו אל האחד יותר מן אל האחר ואין זה מפחית מאהבתנו את השאר. רק בין לבין צריכים אנו להיזהר לבל "יצודו" אותנו הילדים ולא ניתן להם לקנות אותנו ב"נְזִיד עֲדָשִׁים"